יוקריט הלסינקי

יוקריט הלסינקי
Helsingin Jokerit

מידע כללי
אולם ביתי
הלסינקי האלי
(13,349 מושבים)
הלסינקי, פינלנד
מדינה
תאריך ייסוד	1967
ליגה	Mestis
היסטוריה	יוקריט הלסינקי (1967 - ההווה)
בעלים	יארי קורי
מנכ"ל	יארי קורי
תארים
אליפויות פינלנד (SM-Liiga) 6 1973, 1992, 1994, 1996, 1997, 2002 גביע אירופה 2 1995, 1996 הגביע הקונטיננטלי 1 2003
תלבושת
מדים (בית, חוץ)
http://www.jokerit.com/

יוקריט הלסינקי (בפינית: Helsingin Jokerit; פירוש השם בפינית הוא "ג'וקרים" או "ליצנים") היא קבוצת הוקי קרח מקצוענית מהלסינקי, פינלנד. יוקריט היא אחת מקבוצות הפאר של הענף בפינלנד, וזכתה ב-6 אליפויות של הליגה העליונה של פינלנד (SM-Liiga). שני השחקנים הנחשבים לגדולים בתולדות פינלנד, יארי קורי וטמו סלאנה, גדלו בקבוצה. קורי הוא כיום הבעלים והמנכ"ל שלה.

מ-2014 עד 2022 הייתה יוקריט לקבוצה הנורדית הראשונה והיחידה בליגת KHL. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה עזבה יוקריט את ליגת ה-KHL, ונכון ל-2023 אינה משחקת בליגה כלשהי.

בעונת 2023/24 תצטרף הקבוצה לליגה הפינית השנייה (Mestis), לאחר שבקשתה להצטרף מחדש לליגה הראשונה נדחתה.

היסטוריה

תחילת הדרך

יוקריט קמה ב-1967 על חורבותיה של קבוצה חובבנית בליגה השנייה של פינלנד, שחובותיה הכריעו אותה והיא נאלצה להתפרק. איש העסקים איימו מאקינן השתלט על נכסי הקבוצה המפורקת, כולל כל שחקניה, במחיר של חצי מחובותיה, והקים קבוצה חדשה, חצי מקצוענית, שירשה גם את המקום של הקבוצה המפורקת בליגה השנייה בפינלנד.

ב-27 באוקטובר 1967 התקיימה אספת הייסוד של הקבוצה. לוגו הליצן הקורץ, המלווה אותה עד היום, אומץ באופן מיידי על בסיס דמויות ג'וקר מחפיסות קלפים שונות. היא קבעה את ביתה ב"היכל הקרח הלסינקי", אולם בן כ-8000 מקומות ישיבה.

מאקינן שם לו למטרה להעפיל במהירות לליגה העלניונה של פינלנד, ומרבית שחקני הקבוצה החובבנית אותה ירש לא שרדו בקבוצה לאורך זמן. יוצא דופן היה החלוץ טימו טורונן, ששרד בקבוצה שנים רבות והוא עדיין (2015) מבקיע המצטיין שלה בכל הזמנים.

מאקינן הצליח במטרתו, ושנתיים לאחר היווסדה העפילה יוקריט לליגה העליונה.

שנות ה-70 של המאה ה-20

יוקריט התבססה במהירות בליגה העליונה של פינלנד, שנקראה אז SM-Sarja. בעזרת רכש נבון זכתה הקבוצה במקום השני בליגה ב-1971, וב-1973 זכתה באליפות ראשונה. באותה תקופה יצרה הקבוצה ליגת נוער פנימית עם מאות נערים, שצברו ניסיון משחק ויצרו עבור הקבוצה מאגר של כישרונות צעירים. אחד מאותם כישרונות היה החלוץ יארי קורי, שכיכב בקבוצה במחצית השנייה של העשור בטרם הפך לכוכב על בליגת ה-NHL במדי אדמונטון אוילרס. עם זאת, באותה תקופה דעך כוכבה של הקבוצה שהפכה לקבוצת תחתית בליגה, ולמעשה ביצועיו של קורי הצילו אותה מירידה לליגה השנייה.

שנות ה-80

המייסד איימו מאקינן פרש מניהול הקבוצה ב-1980, והקבוצה עברה להיות מנוהלת על ידי חברה שהוקמה לצורך כך.

ב-1982 זכתה יוקריט לרכש משמעותי - מגן נבחרת ברית המועצות ניקולאי מקארוב (אחיו הבוגר של כוכב ההתקפה של הנבחרת סרגיי מקארוב). מקארוב הוביל את הקבוצה עד לגמר הפלייאוף של הליגה הפינית (שכעת נקראה SM-Liiga) אך לא שותף בו בגלל פציעה קשה שנגרמה ממכת מקל מכוונת של שחקן יריב, ויוקריט נוצחה בסדרת הגמר על ידי יריבתה העירונית, HIFK הלסינקי. מקארוב לא התאושש מהפציעה ובעונה הבאה, לאחריה פרש מפעילות, ירדה יכולתו באופן מורגש.

בשנים הבאות חזרה יוקריט להיות קבוצת תחתית עקב בעיות כספיות שגרמו לעזיבת חלק גדול משחקניה המובילים, והקבוצה ירדה לליגה השנייה ב-1987.

לעזרתה של הקבוצה באה שוב תוכנית השחקנים הצעירים הענפה שלה. לאחר שקבוצת הצעירים עד גיל 20 של המועדון זכתה באליפות פינלנד ב-1988, הועלו כוכביה לקבוצה הבוגרת. בין הכוכבים הצעירים בלטו בעיקר השוער ארי סולנדר והחלוץ טמו סלאנה, שהפך לכוכב הבלתי מעורער של הקבוצה בדרך לקריירת NHL מפוארת.

הסגל הצעיר והמבטיח העלה את הקבוצה בחזרה לליגה העליונה ופתח את עידן השיא של הקבוצה, אף על פי שבסוף שנות ה-80 עדיין נמשכו הבעיות הפיננסיות והניהול הכושל שנבע מהצורך להגיע להסכמה בין כל חברי הדירקטוריון, הסכמה שכמעט אף פעם לא הושגה.

שנות ה-90: תחילת עידן הרקימו ושנות השיא

ב-1991 השתלט חבר דירקטוריון הקבוצה, איש העסקים הארי הרקימו, על הקבוצה. הוא הפך ליו"ר הקבוצה ופירק את הדירקטוריון שגרם לסטגנציה שבה שקעה. בעזרת הכוח שצבר לעצמו הוכיח הרקימו את היכולת הניהולית והעסקית שלו, ובתוך שנים מעטות הפך המועדון שהיה על סף פשיטת רגל למועדון העשיר ביותר בספורט הפיני כולו. עם שחקני רכש חדשים ועם הכוכבים שעלו מקבוצת הצעירים זכה המועדון לשנותיו היפות ביותר, עם 4 אליפויות פינלנד (1992, 1994, 1996 ו-1997) ושני גביעים אירופים רצופים ב-1995 ו-1996.

הרקימו בנה עבור הקבוצה את ביתה הנוכחי, הארטוול ארנה, אליו עברה הקבוצה ב-1997. זו הייתה הפעם הראשונה באירופה שבה קבוצה זכתה לשחק באולם ביתי שהיה בבעלות פרטית של בעליה. הקבוצה שמה את יהבה על מפעל אירופי חדש ומבטיח, ליגת האלופות בהוקי קרח, שייסדה פדרציית ההוקי קרח הבינלאומית. הקבוצה התבססה בשנים הבאות על שחקני רכש יקרים, כגון החלוץ אסה טיקנן שחזר למולדתו לאחר שנים מוצלחות מאוד באדמונטון אוילרס איתה זכה 5 פעמים בגביע סטנלי.

ההימור על ליגת האלופות התגלה כטעות. המפעל נכשל כישלון חרוץ ולא הכניס לקבוצה את הכספים שקיוותה שיכניס לה, ובליגה, למרות שחקני הרכש היקרים, ירדו ביצועיה. ההישג הבא שלה היה עלייה לסדרת גמר הפלייאוף ב-2000, בה הפסידה.

2000 - 2013: שנים אחרונות בליגה הפינית

בתחילת המאה ה-21 כיכבו בקבוצה השוער הצעיר קרי להטונן, שהפך מאוחר יותר לאחד השוערים הטובים בעולם במדי דאלאס סטארס בליגת ה-NHL, והחלוץ הוותיק וילה פלטונן שזכה עם נבחרת פינלנד באליפות העולם ב-1995. הקבוצה זכתה באליפות הליגה ב-2002.

עם עזיבתו של להטונן ל-NHL, נרכש מבוסטון ברואינס השוער האמריקאי המתבגר טים תומאס, שלא מצא את מקומו בברואינס. תומאס שכנע ביכולתו, והקבוצה זכתה בגביע הקונטיננטלי - הגביע השני בחשיבותו באירופה - ב-2003.

בעונת 2004/05 שבתה ליגת ה-NHL למשך עונה שלמה, ושחקנים רבים מה-NHL עברו לשחק באותה עונה באירופה. יוקריט הביאה לסגל שלה מספר שחקני NHL ובראשם הכוכב שגדל בקבוצה, טמו סלאנה, שכבר היה כוכב-על מוכח ב-NHL. אלא שסלאנה הגיע לקבוצה פצוע ונעדר ממשחקים רבים. יוקריט, שנחשבה מועמדת מובילה לזכות באליפות, כשלה בסדרת הגמר ונאלצה להסתפק בסגנות.

בעונה הבאה, עם סיום השביתה ב-NHL, עזבו את הקבוצה שחקנים רבים. קשה במיוחד הייתה עזיבתו של השוער טים תומאס, שעזב את הקבוצה יום אחד לפני תחילת העונה כדי לשוב ולנסות את מזלו בבוסטון ברואינס. הקבוצה לא יכלה להתגבר על העזיבות הרבות, ולראשונה מזה 16 שנה לא העפילה לפלייאוף.

בהמשך דרכה בליגה הפינית חזרה הקבוצה לפלייאוף, אך לא זכתה בתארים נוספים. היא העפילה עוד פעם אחת לסדרת הגמר ב-2007, ונוצחה. אירוע ניתן לציון הוא משחקה של יוקריט מול יריבתה העירונית HIFK בעונת 2010/2011, שהועבר לאצטדיון האולימפי בהלסינקי ושוחק תחת כיפת השמיים. המשחק, שבו הפסידה יוקריט 4:3, משך 36644 צופים, שיא קהל של כל הזמנים בליגה הפינית המחזיק מעמד עד היום.

2013 - 2022: תקופת KHL

יוקריט, בתלבושת הכחולה, מול סלובן ברטיסלבה במסגרת ליגת ה-KHL ב-2014

יוקריט מול סק"א סנקט פטרבורג ב-2018 בהלסינקי, במשחק שקבע שיא קהל בליגת ה-KHL

ביוני 2013 הודיע הארי הרקימו במסיבת עיתונאים דרמטית כי הוא מוכר את אולמה הביתי של הקבוצה, הארטוול ארנה, לאנשי העסקים בוריס רוטנברג (הבעלים של סק"א סנקט פטרבורג, גנאדי טימושנקו (נשיא הקבוצה), וארקדי רוטנברג, אחיו של בוריס ויו"ר דינמו מוסקבה, שלושתם רוסים עם אזרחות פינית. טימושנקו ובוריס רוטנברג קנו גם חלקים בבעלות על הקבוצה, אם כי הרקימו נותר הבעלים העיקרי שלה.

באותה מסיבת עיתונאים הודיע הרקימו גם שיוקריט תעזוב את הליגה הפינית בתום עונת 2013/14, ותעבור לשחק בליגת ה-KHL. בכך הפכה יוקריט לקבוצה הנורדית הראשונה ב-KHL. כוכב העבר יארי קורי, שגדל בקבוצה, שב אליה בתפקיד המנכ"ל אחרי תקופה מוצלחת כמנהל המקצועי של נבחרת פינלנד.

בחמש עונותיה הראשונות בליגת ה-KHL עלתה הקבוצה לפלייאוף כולל זכייה באליפות "בית בוברוב" בעונת 2015/16, אך בכולן נוצחה בסיבוב הראשון או השני של הפלייאוף. עם זאת, בעונת 2017/18 הייתה הקבוצה שותפה לשני אירועים שקבעו שיאים בליגה ה-KHL - היא אירחה את סק"א סנקט פטרבורג למשחק KHL שנערך תחת כיפת השמיים בזירה שהוקמה במיוחד לאירוע בפארק קאיסניימי שבמרכז הלסינקי, וקבעה שיא קהל למשחק KHL עם 17645 צופים; והייתה שותפה גם למשחק הארוך ביותר בהיסטוריה של ה-KHL, לאחר שניצחה משחק בסיבוב השני של הפלייאוף מול צסק"א מוסקבה משער ניצחון שהובקע בהארכה החמישית. בסך הכל נמשך המשחק 142 דקות ו-2 שניות. בסיום הסדרה נוצחה הקבוצה והודחה, ושוב כשלה בניסיונה להעפיל לגמר החטיבה המערבית.

בקיץ 2019 נקנתה הקבוצה על ידי שותפות חדשה בראשות המנכ"ל ושחקן העבר שלה, יארי קורי, שהפך בכך גם לבעלים של קבוצת נעוריו, ואחזקת מיעוט של חברת הניקל הרוסית "נורניקל" המחזיקה מפעל ייצור בפינלנד. עם פתיחת עונת 2020/2021 נודע כי כמה משחקני יוקריט נמצאו חיוביים לנגיף COVID-19 והקבוצה הוכנסה לבידוד בן שבועיים שהצריך את דחיית המשחקים שלה בליגה, בהמשך הקבוצה אומנם העפילה לפלייאוף גביע גגארין אך הודחה כבר בשלב שמינית הגמר על ידי לוקומוטיב יארוסלבל עם 4:0 בסדרה.

בפברואר 2022, בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, פרשה הקבוצה מפלייאוף ה-KHL של עונת 2021/22 אליו העפילה, ולאחר מכן הודיעה על עזיבתה את הליגה באופן סופי. כתוצאה מכך בעונת 2022/23 לא שיחקה הקבוצה באופן פעיל בליגה כלשהי.

2023 - ההווה: השיבה העתידית לליגה השנייה בפינלנד

לאחר שהקבוצה הגישה בקשה להצטרף מחדש לליגה הפינית הראשונה (Liiga) ובקשתה נדחתה, ביקשה הקבוצה להצטרף לליגה השנייה (Mestis) לעונת 2023/24. בקשתה התקבלה, והקבוצה תתחיל את עונת 2023/24 בליגה הפינית השנייה.

הישגים לפי עונה

הליגה הפינית

עונה	מיקום בעונה הסדירה	פלייאוף
2002/03	2	הפסידה במשחק על המקום השלישי, 0:3 למועדון HPK
2003/04	7	הפסידה בסיבוב השני, 2–4 למועדון Oulun Kärpät
2004/05	2	הפסידה במשחק הגמר, 1–3 ל-Kärpät
2005/06	11	לא העפילה
2006/07	2	הפסידה בסדרת הגמר, 0–3 ל-Kärpät
2007/08	3	הפסידה במשחק על המקום השלישי, 3–4 ל-Tappara
2008/09	4	הפסידה בסיבוב הראשון, 1–4 ל-Kärpät
2009/10	10	הפסידה בסיבוב ההזדמנות האחרונה, 1–2 ל-Tappara
2010/11	6	הפסידה בסיבוב הראשון, 3–4 ל-HIFK
2011/12	6	ניצחה במשחק על המקום השלישי, 4:3 על Espoo Blues
2012/13	1	הפסידה בסיבוב השני, 2–4 ל-Lukko
2013/14	7	הפסידה בסיבוב ההזדמנות האחרונה, 0–2 ל-HPK

KHL

עונה	מיקום בעונה הסדירה	יריבה בפלייאוף	פלייאוף
‏2014/15	5	הפסידה 1-4 בסדרה לצסק"א	רבע גמר גביע גגארין
‏2015/16	3	2-4 לטורפדו	הפסידה בשמינית הגמר
‏2016/17	12	0-4 לצסק"א	הפסידה בשמינית הגמר
‏2017/18	3	4-1 לצסק"א	הפסידה ברבע הגמר
‏2018/19	9	2-4 לדינמו מוסקבה	הפסידה בשמינית הגמר
‏2019/20	3	הפלייאוף הופסק	העפילה לרבע גמר גביע גגארין
‏2020/21	10	0-4 ללוקומוטיב יארוסלבל	הפסידה בשמינית הגמר

תארים

• ליגת העל הפינית בהוקי קרח:
  • זכייה (6): 1973, 1992, 1994, 1996, 1997, 2002
  • סגנות (6): 1971, 1983, 1995, 2000, 2005, 2007
  • מקום שלישי (2): 1998, 2012
• KHL:
  • רבע גמר גביע גגארין: ‏2014/2015, ‏2018
• ליגת האלופות בהוקי קרח:
  • זכייה (2): 1995, 1996
  • סגנות (1): 2011
• הגביע הקונטיננטלי בהוקי קרח:
  • זכייה (1): 2003

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוקריט הלסינקי בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של יוקריט הלסינקי

• יוקריט הלסינקי, ברשת החברתית פייסבוק
• יוקריט הלסינקי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• יוקריט הלסינקי, ברשת החברתית אינסטגרם
• יוקריט הלסינקי, סרטונים בערוץ היוטיוב