יורי קולוקולניקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורי קולוקולניקוב
Юрий Колокольников
Колокольников Юрий Андреевич.jpg
לידה 15 בדצמבר 1980 (בן 39)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיה, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1994 – הווה (כ־26 שנים)
שפה מועדפת אנגלית, רוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק שחקן קולנוע, שחקן, מפיק קולנוע, שחקן טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים המכון לתיאטרון על שם בוריס שצ'וקין עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קסניה רפופורט עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים 2
פרסים והוקרה
  • Chayka (2003)
  • Triumph (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יורי אנדרייביץ' קולוקולניקוב (נולד ב-15 בדצמבר 1980, מוסקבה) הוא שחקן תיאטרון וקולנוע רוסי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יורי קולוקולניקוב נולד ב-15 בדצמבר 1980 במוסקבה. הוריו התגרשו מוקדם, והילד, יחד עם אמו ואחיו, שינו שוב ושוב את מקום מגוריהם. הוא חי בארצות הברית ובקנדה[1][2]. בנוסף לרוסית, לקולוקולניקוב יש אזרחות קנדית. לדברי קולוקולניקוב עצמו, הוא היה ילד שובב. אמו לא הצליחה להתמודד עם גידול בנה ושלחה אותו חזרה לרוסיה לאביו, אנדריי גנאדייביץ' קולוקולניקוב, מתמטיקאי שהיה מעורב גם בהתפתחויות בתחום הסוציוניקה.

כמעט מיד עם הגעתו למוסקבה הוא הלך ללמוד בבית ספר לקולנוע והחל להשתתף במופעי ילדים. עד מהרה אביו לקח אותו לאודישן אצל הבמאי סאבה קוליש, והילד לוהק לתפקיד קטן כילד חסר בית בסרט "מסך הברזל". בגיל 15, נבחן בבית הספר לתיאטרון על שם שצ'וקין. הבמאים הראשונים של קולוקולניקוב היו פיטר טודורובסקי, מיכאיל פטאשוק, ולדימיר מנשוב.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, מיד לאחר סיום הלימודים, נסע להוליווד. במשך שנה גר בלוס אנג'לס ובניו יורק, עבד כמלצר, בלדר וסבל. משלא המליח לפרוץ לקולנוע הגדול, חזר למוסקבה. קולוקולניקוב התוודע לבמאי קיריל סרברניקוב, שהזמין אותו לתפקיד בסדרת הטלוויזיה "יומן הרוצחים" ובהפקת "ציפור הנוער המתקתקה" על במת תיאטרון סוברמניק. בכורת ההצגה התקיימה בשנת 2002.

בשנת 2014 שיחק תפקיד מרכזי בעונה הרביעית של סדרת הטלוויזיה "משחקי הכס" בתפקיד סטיר, פראי קניבלי וראש בית ת'יין.

בשנת 2020 לוהק לגלם דמות של פרופסור בסדרה אודות גיבור על חירש בשם "SG" (ברוסית: СГ: Слепоглухой/Супергерой), בהפקת Lateral Summer. עלילת הסדרה מתרחשת בשנת 2025 במוסקבה. לוקה העיוור וחירש עובד במעבדתו של פרופסור נוביקוב, שמנסה לתקן את קוד ה-DNA האנושי על מנת להביס מחלות. ללוקה אין מושג כי בקרוב יצטרך להציל את האנושות כשהמעבדה תותקף על ידי סוכנים מהעתיד כדי להפוך אנשים לזומבים טכניים באמצעות מסרים אורקוליים.[3]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש לו בת בשם טאיסיה.

הוא היה נשוי[4] לשחקנית התיאטרון והקולנוע הרוסייה קסניה רפופורט. ממנה יש לקולוקולניקוב בת, סופיה (שנולדה בינואר 2011). השחקנים נפרדו בשנת 2014. קסניה כבר התחתנה שוב, ובשנת 2016 כבר ניהל רומן עם דוגמנית וזמרת בשם דיאנה ראמוס לאפורטה[5].

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 - "ציפור הנוער המתקתקה" בתיאטרון סוברמניק (צ'אנס ויין)
  • 2004 - סופת רעמים בתיאטרון סוברמניק (בוריס)
  • 2004 - "רומיאו ויוליה" בתיאטרון פושקין (רומיאו)
יורי קולוקולניקוב, ינואר 2010.
  • 2011 - "חודש בכפר", בתיאטרון מיאקובסקי

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה כותר תפקיד הערות
2000 קנאת האלים
2001 באוגוסט 1944 לויטננט בלינוב
2004 ילדי ארבט קוסטיה סדרת טלוויזיה
2005 יועץ ממלכתי סמוליאנינוב
2005 כח קטלני מאלישב פרק "כוונות טובות", עונה 6
2008 עוד אחד בובות
2010 סוף שמח פניס
2011 רספוטין אוסוולד ריינר
2014 משחקי הכס סטיר
2014 פודובני הרוזן קורסאקוב
2014 אוהב לא אוהב דימה
2015 הרונה השביעית אולג נסטרוב
2015 טרנספורטר: סכנה מיידית יורי סרט אמריקאי
2015 אודות אהבה מיאקו
2015 השיטה מיכאיל פטאחה פרק 12
2016 ארוחת בוקר אצל אבא סשה טיטוב
2016 דו-קרב בסארגין
2017 שומר הראש והמתנקש איוואן סרט אמריקאי
2017 סטראטון בורודין סרט בריטי
2017 כמה שנמאסתם עליי ארטיום סדרת טלוויזיה קומית
2017–2018 האמריקאים גנאדי ביסטרוב 5 פרקים בעונות 5 ו-6
2017–2019 כנפי האימפריה מיכאיל השני
2018 גודונוב ג'רום הורסי, שגריר אנגליה ברוסיה
2018 לצוד את האויב הסוכן אולג, מאבטח שירות הביטחון הנשיאותי סרט אמריקאי
2019 ההומוריסט
2019 סוד חותם הדרקון האיש במסכת הברזל סרט בקופרודוקציה סינית-רוסית
2019 מחתרת השישה מאבטחו של הדיקטטור סרט הוליוודי
‏2020 מחליקיים של כסף הנסיך הגדול
עקרון סרט בריטי
בנדר
אנחנו פנדה עיבוד לספרו של יבגני זמיאטין
האיום סדרת טלוויזיה על חיי איוואן הרביעי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יורי קולוקולניקוב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]