יורם אגמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יורם אגמון
Yoram Agmon (2177).JPG
לידה 1939 (בן 81 בערך)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg  צבא הגנה לישראל
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשה  מלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יורם אגמון (נולד ב-1940) הוא קצין צה"ל בדימוס בדרגת תת-אלוף. שירת כטייס קרב בחיל האוויר והוא אלוף הפלות. אגמון פיקד על בסיס חצור וכיהן כנספח חיל האוויר בארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אגמון התגייס לצה"ל ושירת תחילה כחייל בחיל הרגלים, אך לאחר כשנתיים התנדב לקורס טיס (מס' 36) אותו סיים במגמת קרב במרץ 1962. לאחר קורס האימון המתקדם המבצעי שובץ כטייס בטייסת סופר מיסטר. לאחר מכן עבר הסבה למטוסי מיראז' 3 ("שחק"), שירת בטייסת 101 וכמדריך בבית הספר לטיסה. ב-14 ביולי 1966 רשם את הפלת הבכורה העולמית במטוס המיראז' 3 כשהפיל באש תותחים במהלך קרב אוויר מטוס מיג 21 של חיל האוויר הסורי.[1][א] במהלך מלחמת ששת הימים לחם אגמון כטייס "שחק" והשתתף במבצע מוקד בגיחת הפצצת שדה התעופה אל מינייה במצרים.[3] ב-15 ביולי 1967 הפיל מטוס סוחוי 7 של חיל האוויר המצרי במהלך קרב אוויר בסמוך לתעלת סואץ.[4] באותו חודש מונה למ"מ סמ"ט בטייסת 101 ("הקרב הראשונה").[5]

בראשית 1969 נבחר למשלחת הראשונה שיצאה לקליטת מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") מארצות הברית.[6] [ב]

בשובו לישראל שירת כסמ"ט א' בטייסת 201 ("האחת"), טייסת ה"קורנס" הראשונה. במסגרת זו לקח חלק בגיחות רבות במהלך מלחמת ההתשה, בהן "גביר 30" - גיחת ההפצצה הראשונה של מערך הקורנס במהלכה הופצצה סוללת טילי נ"מ SA-2 מצרית באבו סואר,[8] אגמון היה שותף בקרב האוויר בו הופל מטוס מיג 21 מצרי, הפלה ראשונה למטוסי ה"קורנס" שנזקפה לזכות הטייסת.[9] הוא השתתף בגיחות רבות במבצעי פריחה וכן השתתף במלחמת שלושת הימים בגבול סוריה.[10]

ב-1972 מונה למפקד טייסת 109 ("העמק"), טייסת סקייהוק. בספטמבר 1973 מונה למפקד טייסת 69 ("הפטישים"), טייסת מטוסי "קורנס". חודש לאחר מכן פרצה מלחמת יום הכיפורים והטייסת תחת פיקודו ביצעה כ-850 גיחות מבצעיות ורשמה 11 הפלות של מטוסי אויב. 4 מלוחמי הטייסת נהרגו במלחמה ו-8 נוספים נפלו בשבי.

בהמשך שירותו בחיל האוויר שירת במטה החיל. ב-1979 מונה למפקד בסיס חצור, תפקיד אותו מילא עד 1982. תפקידו הבא היה נספח חיל האוויר בארצות הברית, תפקיד אותו מילא עד 1985.

במהלך שירותו הפיל אגמון ששה מטוסי אויב: אחד ב-1966, כמתואר לעיל; אחד במלחמת ששת הימים; אחד במלחמת ההתשה; שניים במלחמת יום הכיפורים; ואחד בשנת 1974.[11]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דני שלום, כרעם ביום בהיר - מבצע מוקד: כך הושמדו חילות האוויר הערביים במלחמת ששת הימים, באוויר - פרסומי תעופה, ראשון לציון, 2002.
  • דני שלום, רוח רפאים מעל קהיר - חיל האוויר הישראלי במלחמת ההתשה (1967 - 1970), באוויר - פרסומי תעופה, ראשון לציון, תשס"ז, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מטוס המירז' אותו הטיס אגמון ועמו הפיל את מטוס המיג 21 הסורי היה מירז' 59 (מאוחר יותר שונה מספרו ל-159), שהיה אחד משני מטוסי מירז' שבהם הושג מספר ההפלות הגדול ביותר למטוס כלשהו בחיל האוויר. בסך הכל הפילו טייסי חיל האוויר שטסו במטוס זה 13 מטוסי אויב.[2]
  2. ^ אגמון הוא היחיד מבין עשרת הטייסים שיצאו במשלחת ראשונה זו שעבר את כל המשך שירותו בשלום. שלושה מהם נהרגו: סא"ל שמואל חץ נהרג במלחמת ההתשה, סא"ל אהוד חנקין ורס"ן שאול לוי נהרגו במלחמת יום הכיפורים; ארבעה נפלו בשבי במהלך מלחמת ההתשה: רמי הרפז, מנחם עיני, אחיקר (לוס) אייל ויצחק פיר; דוד יאיר, שהיה הנווט בגיחה שבה נפל יצחק פיר בשבי חולץ במבצע לילי ממצרים; ומטוסם של אביהו בן-נון ושאול לוי נפגע במהלך גיחה ב-1970 אך נחת ברפידים בשלום.[7]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מתנה ליום הבסטיליה, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ אבינעם מיסניקוב, שחק 59, באתר מרקיע שחקים.
  3. ^ כרעם ביום בהיר, עמ' 432.
  4. ^ "רוח רפאים מעל קהיר", עמ' 124.
  5. ^ "רוח רפאים מעל קהיר", עמ' 38.
  6. ^ "רוח רפאים מעל קהיר", עמ' 384.
  7. ^ "רוח רפאים מעל קהיר", עמ' 396. דני שלום השמיט בטעות את שמו של אחיקר אייל.
  8. ^ "רוח רפאים מעל קהיר", עמ' 471 - 472.
  9. ^ הפלה ראשונה לקורנס באתר מרקיע שחקים.
  10. ^ "רוח רפאים מעל קהיר", עמ' 888 - 890.
  11. ^ על פי Attributed Israeli Air Combat Victories, באתר Air Aces.