יורם אוברקוביץ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יורם אוברקוביץ'
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 8 בנובמבר 1938
פתח תקווה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1 ביולי 2003 (בגיל 64)
פתח תקווה, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה עינת עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאי, דירקטור, עסקן ספורט
בת זוג רונית אוברקוביץ
צאצאים עמית אוברקוביץ'
מספר צאצאים 3
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יורם אוברקוביץ' (8 בנובמבר 193811 ביולי 2003) היה יו"ר ועד העובדים של חברת החשמל לישראל, נשיא איגוד הספורט "הפועל", יו"ר איגוד הכדוריד, יו"ר איגוד הכדורסל, יו"ר הוועד האולימפי בישראל,[1] ומ"מ יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוברקוביץ' נולד בפתח תקווה, שם גם למד בבית הספר על שם הס ובתיכון ברנר. שירת בצה"ל כמדריך לאימון גופני. לאחר שחרורו, למד במשך שנתיים באוניברסיטת בר-אילן, ועסק בענפי הספורט כדורסל וכדוריד במסגרת אגודת הפועל פתח תקווה בה פעל משחר נעוריו כשחקן ולימים כמאמן.

ב-1962 התקבל לעבודה בחברת החשמל, ומאז ועד יום מותו עבד בחברה והיה מזוהה עמה יותר מכל. בנוסף, שימש בתפקידים ציבוריים שונים, ובהם חבר הוועדה המנהלת של חברת העובדים ודירקטור בחברות כלכליות. כמו כן פעל רבות בקהילת הספורט בישראל. בבחירות לכנסת החמש עשרה הוצב במקום השלישי ברשימת "עם אחד", אך המפלגה זכתה לשני מנדטים בלבד, ולכן הוא לא-נכנס לכנסת.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לרונית, ולזוג נולדו שלושה ילדים, כשאחד מהם הוא עמית אוברקוביץ' – הגרוש ואבי שלושת ילדיה הראשונים של אשת התקשורת גאולה אבן – עמית אוברקוביץ מונה ביוני 2015 לסמנכ"ל משאבי אנוש בחברת החשמל[2].

נפטר מדום לב ב-11 ביולי 2003.

בחברת החשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1962 החל אוברקוביץ' את דרכו בחברת החשמל כאיש טכני בהקמת תחנת הכוח באשדוד, ואחר כך עבר לתפקידים פקידותיים. ב-1974 נבחר לראשונה לוועד העובדים של החברה. ארבע שנים לאחר מכן נבחר ליו"ר הוועד הארצי שלה, ונותר בתפקיד זה עד יומו האחרון.

ועד העובדים של חברת החשמל הוא גוף רב עוצמה המייצג כ-17,000 עובדים קבועים, זמניים ופנסיונרים – הנמצאים ברשימת מקבלי השכר הגבוהים בישראל. הוועד נמנה עם 13 הוועדים הגדולים במשק, הנחשבים לכוח משפיע בכלכלת ישראל, ואוברקוביץ' היה אחד מדובריו הקולניים, שלא היסס לצאת גם נגד ראשי ההסתדרות.

לראשונה התפרסם אוברקוביץ' בציבור בשביתה הגדולה של העובדים ב-1978, אשר נמשכה שבועיים, ובמהלכה חלו שיבושים קשים ומכוונים באספקת החשמל. מאז ובמשך 25 שנים הנהיג אוברקוביץ' מאבקים ושביתות לשיפור התנאים של עובדי החברה, ולזכותו נזקפים תנאי העבודה המשופרים שלהם, הכוללים מלבד שכר גבוה גם שירותי צרכנייה, מרפאות שיניים, קרנות סעד ועוד. הוא נחשב בעל השפעה על העובדים, אשר סרו למרותו ללא עוררין, וכן על הנהלת החברה בהרכביה השונים.

ב-2007 תרמה חברת החשמל לעיריית פתח תקווה פסל לזכרו. היצירה, המכונה "פסל העפרונות", עוצבה בידי רפי פלד והוצבה בדרך אם המושבות פינת דרך זבולון המר.

דמותו של יורם אוברקוביץ' נותרה שנויה במחלוקת. הוא נחשב מנהיג כריזמטי הפועל בנחישות למען העניינים אליהם הוא קשור. העובדים לצדו ראו בו סמל ומנהיג והלכו אחריו באש ובמים. מנגד, היו שראו בו אדם כוחני ודורסני. תפקידו המרכזי כיו"ר אחד הוועדים החזקים במדינה ביצר את מעמדו כאיש שאינו חושש להתעמת עם הממשלה, ומוכן להחשיך את הבתים במדינת ישראל כדי להשיג לעובדיו תנאים טובים – גם כאלה שנראו בעיני הציבור כבלתי הוגנים, כגון חשמל חינם לכל עובד. בכלי התקשורת זכה לכינוי "האיש עם השאלטר ביד".

אוברקוביץ' וקהילת הספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוברקוביץ' נחשב בעשור האחרון לחייו לאחד האנשים החזקים בקהילת הספורט הישראלי. מגוון תפקידיו הרבים הקנו לו את מעמדו, ובהם: יו"ר איגוד הכדוריד, יו"ר איגוד הכדורסל, יו"ר הוועד האולימפי בישראל (1991 - 1997)[3], נשיא "הפועל", ממלא מקום יו"ר המועצה להסדר ההימורים בספורט.

בקהילת הספורט, נחשב אוברקוביץ' כמי שקידם את ענפי הספורט בהם עסק. עם מותו, פרסם הוועד האולימפי הבינלאומי הספד, ובו נאמר על אוברקוביץ' שהיה מנהיג ספורט ישראלי, גדול, אהוב ומקובל על כולם. נאבק בנחישות למען עצמאות הספורט בישראל. חבר יקר ומנהיג.

פלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו של אוברקוביץ' נקשר בשתי פרשיות פליליות:

  • ב-1997 הורשע בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לאחר שהשתמש בכספי תאגיד לשכור חוקרים פרטיים למטרות פרטיות. הוא נידון לשנת מאסר על תנאי וקנס בסך 25,000 שקל[4].
  • באפריל 2003 נחקר בחשד להטרדה מינית של עובדת בחברת החשמל. הוא הכחיש את המיוחס לו וטען שזו עלילת שווא. החקירה לא הסתיימה שכן אוברקוביץ' נפטר כ-3 חודשים לאחר העלאת החשדות נגדו[5].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]