יורם יעקבסון

יורם יעקבסון
לידה	27 בנובמבר 1944; חיפה, פלשתינה (א"י)
פטירה	16 באפריל 2017 (בגיל 72); מודיעין-מכבים-רעות, ישראל
מנחה לדוקטורט	ישעיה תשבי
מוסדות	אוניברסיטת תל אביב

יורם יעקבסון (27 בנובמבר 1944 – 16 באפריל 2017) היה מבכירי חוקרי הקבלה והחסידות ומחבר ספרים פופולריים בתחומים אלו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחיפה למרגלית (מרגרטה) ומשה (פרידריך) יעקבסון שעלו לארץ ישראל מגרמניה חודשים ספורים אחרי ליל הבדולח. למד בתיכון ליאו בק בחיפה. משנת 1963^{[דרושה הבהרה]} למד ספרות עברית אצל גרשום שלום ושפה וספרות ערבית אצל מאיר יעקב קיסטר באוניברסיטה העברית. בשנת 1967 סיים בהצטיינות תואר בוגר^[1].

את לימודיו לתואר שני עשה במסגרת מסלול התמחות בקבלה וחסידות בחוג לספרות עברית. פרופ' קיסטר, אשר ראה בו בן טיפוחיו במגמת מזרחנות, ביכה את לכתו^[^{דרוש מקור]} בשל נהייתו אחר המיסטיקה היהודית.

בהמשך עבר יעקבסון למסלול הישיר לדוקטורט והיה לתלמידו של ישעיהו תשבי, שהנחה אותו בכתיבת עבודת הדוקטורט שלו, "תורת הגאולה של ר' מרדכי דאטו", אותה סיים ב-1983 בהצטיינות יתירה, אגב הוראת קבלה, חסידות וספרות מוסר יהודית במוסדות אקדמיים שונים, בהם האוניברסיטה העברית^[2], אוניברסיטת בן-גוריון וקורס באוניברסיטה המשודרת^[3].

בשנת 1984 התפרסם ספרו הראשון, "מקבלת האר"י עד החסידות", בהוצאת האוניברסיטה המשודרת ובשנת 1985 יצא ספר ההמשך, באותה הוצאה, "תורתה של החסידות"^[4].

במהלך שנות ה-80 של המאה ה-20 עבר יעקבסון ללמד באוניברסיטת תל אביב, בשנת 1988 קיבל בה דרגת מרצה בכיר ובין השנים 1997–2006 שימש חבר בוועדת הדוקטורנטים של בית הספר למדעי היהדות וראש המדור לקבלה וחסידות. בשנת 2014 פרש מהאוניברסיטה.

שהה בשבתונים כפרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד בקיימברידג', ביוניברסיטי קולג' בלונדון, באוניברסיטת פוטסדאם, בגרמניה, באוניברסיטה היגלונית בקרקוב ובאוניברסיטת בולוניה באיטליה.

יורם יעקבסון נישא פעמיים והיה אב לארבעה. הוא הלך לעולמו בביתו שבמודיעין בגיל 72. הובא לקבורה בבית העלמין בעיר.