יושיביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יושיביה
Yoshivya01.jpg
בית העם במרכז היישוב
מחוז הדרום
מועצה אזורית שדות נגב
גובה ממוצע[1] ‎132 מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת הפועל המזרחי
סוג יישוב מושב
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2018[1]
  - אוכלוסייה 667 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 9.7% בשנה עד סוף 2018

יושיביה (יוֹשִׁבְיָה) הוא מושב במערב הנגב הצפוני, מצפון מזרח לנתיבות השייך למועצה אזורית שדות נגב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המושב נוסד ביולי 1950 על ידי עולים מאלג'יריה וקיבל את שמו על שם יואל בן יושיביה, אישיות ממשפחות שבט שמעון שישבו במקום על פי ספר דברי הימים א', ד', ל"ה. המושב נבנה על אדמות ממשלתיות ששימשו את הכפר הערבי אל-מוח'רקה שתושביו ברחו במהלך מלחמת העצמאות.

כחודש לאחר הקמת המושב התגוררו בו כ־25 משפחות במחנה אוהלים ולהם צריפים לבית כנסת, צרכנייה, בית ספר ומרפאה[2]. בשנים שלאחר הקמת המושב נוספו לו עוד משפחות ובשיאו הגיע ל־92 משפחות. בסוף שנת 1954, עבר המושב מטיפול ישיר של הסוכנות היהודית לעבודה מול חברת "המכשיר" של הפועל המזרחי.

אחר שנתיים תחת אחריות חברת "המכשיר" הגיעו היחסים לידי משבר. תושבי המקום טענו שהסוכנות וחברת המכשיר רימו אותם ושהמדריכים נתנו להם הוראות סותרות ומבלבלות, בעוד הסוכנות וחברת המכשיר טענו שהשקיעו במושב מעל ומעבר לכל מושב אחר, אך התושבים רימו אותם, לקחו הלוואות והשתמשו בהם לצריכה במקום השקעה במשק ומכרו את יבוליהם בשוק השחור. כן נטען שסכסוכים פנימיים במושב גרמו לכך שלא ניתן היה לעבוד מול התושבים. המושב שקע בחובות כבדים והופסק למושב אספקת מים לחקלאות, שירותי קופת חולים והדרכה[3]. רבים עזבו את המושב ובשנת 1962 נותרו במושב 35 משפחות שהיו שקועות בחובות, דבר שהביא שוב לניתוק אספקת המים, שירותי טלפון וקופת חולים[4].

בשנת 1958 שימש המושב כמקום הכשרה עבור חברי הגרעין של בני עקיבא שייסד את כפר מימון[5]. מצב המושב המשיך להיות קשה ובשנת 1968 הוגדר כנמצא בתהליך גסיסה[6].

בשנת 2010 נקלטו במושב 16 משפחות דתיות חדשות שבאו כגרעין במסגרת הרחבת המושב. המושב מונה כ-130 משפחות, כ-500 איש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]