יושיג'ירו אומזו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יושיג'ירו אומזו
梅津美治郎
גנרל יושיג'ירו אומזו
גנרל יושיג'ירו אומזו
גנרל יושיג'ירו אומזו
לידה 4 בינואר 1882
האימפריה היפניתהאימפריה היפנית נקאטסו, האימפריה היפנית
פטירה 8 בינואר 1949 (בגיל 67)
האימפריה היפניתהאימפריה היפנית טוקיו, יפן
מדינה יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות הצבא הקיסרי היפניהצבא הקיסרי היפני הצבא היפני הקיסרי
תקופת הפעילות 19031945 (כ־42 שנים)
דרגה גנרל
תפקידים בשירות
מפקד הארמייה הראשונה
מפקד צבא קוואנטונג
פעולות ומבצעים
מלחמת סין–יפן השנייה
המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט
תפקידים אזרחיים
ראש המטה של הצבא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יושיג'ירו אומזויפנית: 阿南 惟幾;‏ 4 בינואר 18828 בינואר 1949) היה גנרל בצבא היפני הקיסרי בזמן מלחמת העולם השנייה. לאחר כניעת האימפריה היפנית הוא הורשע בפשעי מלחמה ונידון למאסר עולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אומזו נולד בעיר נקאטסו שבמחוז אויטה שביפן. משפחתו ניהלה בעיר חנות ספרים מאז המאה ה-18. בעת לימודיו בתיכון, החליט אומזו כי ברצונו לפתח קריירה צבאית. הוא התקבל לאקדמיה הצבאית הקיסרית כחלק מהמחזור ה-15 ובסיום לימודיו בנובמבר 1903 קיבל דרגת לוטננט שני והוצב בחיל הרגלים. אומזו המשיך בקריירה צבאית, קודם לדרגת לוטננט וב-1911 סיים את לימודיו במכללה הצבאית למלחמה במקום הראשון בכיתתו. בעקבות קידמו לדרגת קפטן במרץ 1912 נשלח אומזו לגרמניה ולאחר מכן לדנמרק ללימודים נוספים. בזמן שהותו בדנמרק, הוא שימש כנספח הצבאי במדינה. ביוני 1918 קודם אומזו לדרגת מייג'ור ובין השנים 1919 ל-1921 שימש כנספח הצבאי בשווייץ.

בפברואר 1922 קודם אומזו לדרגת לוטננט-קולונל. בשנים 1924-1923 הוא שימש כמדריך במכללה הצבאית למלחמה ובין השנים 1926-1924 פיקד על גדוד של חיל רגלים. בדצמבר 1925 קודם אומזו לדרגת קולונל. במהלך שנים אלה הוא היה חבר בטוסיי-הא, סיעה פוליטית בצבא האימפריה היפנית שמנהיגיה היו גנרל קאזושיגה אוגאקי, גנרל האג'ימה שוגיימה, טטסוזן נגאטה, קוניאקי קויסו והידקי טוג'ו. הסיעה תמכה בהגברת השפעת הצבא בניהול ענייני החוץ והפנים של המדינה, אך שללה לחלוטין אלימות וטרור. בכך היוותה הסיעה משקל נגד לסיעת קודו-הא בהנהגתו של סדאו אראקי שתמכה בשימוש באמצעים קיצוניים כדי להביא להחלפת השלטון ביפן.

במהלך סוף שנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 שימש אומזו במספר תפקידים במטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי. ב-1 באוגוסט 1930 קודם אומזו לדרגת מייג'ור גנרל וארבע שנים לאחר מכן הוא קודם לדרגת לוטננט גנרל. במהלך השנים 1935-1934 שימש אומזו כמפקד חיל המצב היפני בסין ובשנים 1936-1935 הוא שימש כמפקד האוגדה השנייה.

ב-1936 נקרא אומזו לחזור ליפן ומונה לסגן שר המלחמה. הוא שימש בתפקיד זה בין השנים 1936 ל-1938. ב-1938 הוא חזר לסין ומונה למפקד של הארמייה הראשונה וב-1939 מונה למפקד צבא קוואנטונג. ב-1 באוגוסט 1940 קודם אומזו לדרגת גנרל.

אומזו חותם על הסכם הכניעה מטעם הצבא היפני הקיסרי בעת טקס הכניעה שהתקיים על סיפונה של אוניית המערכה מיזורי

ביולי 1944, מונה אומזו לראש המטה הכללי של הצבא היפני הקיסרי. בכך הפך אומזו לחבר במועצת המלחמה העליונה. בעת הדיונים על כניעתה של יפן, השתייך אומזו למחנה הנצי וביחד עם שר המלחמה קורצ'יקה אנאמי וראש המטה של הצי סואמו טויודה הביע התנגדות לכניעתה של יפן במהלך דיוני קבינט המלחמה היפני שהתקיימו בחודש אוגוסט 1945. בדומה לאנאמי, טען אומזו כי יש לאפשר לצבא להמשיך ולהילחם עד אשר בעלות הברית יפלשו ליפן ויספגו אבדות כה קשות שיאפשרו ליפן לנהל משא ומתן לסיום המלחמה בתנאים נוחים לה. אומזו ידע על ההפיכה הצבאית אותה תכננו קצינים זוטרים בצבא שהתנגדו לכניעתה של יפן אולם הוא לא עשה דבר כדי לסייע או להפריע להם. ניסיון ההפיכה נכשל בסופו של דבר.

בהוראתו הישירה של הירוהיטו, קיסר יפן, חתם אומזו ב-2 בספטמבר 1945 על הסכם הכניעה הרשמי לבעלות הברית ובכך היה לקצין היפני הבכיר ביותר שלקח חלק בטקס הכניעה שהתקיים על סיפונה של אוניית המערכה "מיזורי". כניעת יפן הביאה לסיומה של מלחמת העולם השנייה.

לאחר המלחמה נעצר אומזו על ידי בעלות הברית והועמד למשפט כפושע מלחמה בבית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק שבטוקיו. הוא נמצא אשם בניהול מלחמה תוקפנית וב-12 בנובמבר 1948 נידון למאסר עולם.

בזמן שהותו בכלא המיר אומזו את דתו לנצרות. הוא נפטר ב-8 בינואר 1949 כתוצאה מסרטן המעי הגס.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Butow, Robert J. C. (1954). Japan's Decision to Surrender. Stanford University Press. .
  • Dupuy, Trevor N. (1992). Encyclopedia of Military Biography. I B Tauris & Co Ltd. .
  • Frank, Richard B. (1999). Downfall: the End of the Imperial Japanese Empire. Penguin, non-classics. .
  • Fuller, Richard (1992). Shokan: Hirohito's Samurai. London: Arms and Armor. .
  • Hayashi, Saburo; Cox, Alvin D (1959). Kogun: The Japanese Army in the Pacific War. Quantico, Virginia: The Marine Corps Association.
  • Kase, Toshikazu (1950). Journey to the Missouri.
  • Maga, Timothy P. (2001). Judgment at Tokyo: The Japanese War Crimes Trials. University Press of Kentucky. .

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יושיג'ירו אומזו בוויקישיתוף