יושי (נציבות עירונית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יושי (נציבות עירונית)
玉溪
Yuxi.jpg
מדינה הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין  הרפובליקה העממית של סין
מחוז יונאן
שטח 14,492 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בנציבות העירונית 2,362,000 (2015)
 ‑ צפיפות 162 נפש לקמ"ר (2015)
קואורדינטות 24°20′49″N 102°31′37″E / 24.347°N 102.527°E / 24.347; 102.527
אזור זמן UTC +8
http://www.yuxi.gov.cn
המיקום של יושי בתחומי יונאן

המיקום של יושי בתחומי יונאן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פלך שִׂינְגְמֶנְג, בנפת טונְגְהָאי הוא הפלך האתני המונגולי היחיד ביונאן

יוּשִׂיסינית: 玉溪, בפין-יין: Yùxī) היא נציבות עירונית במרכז מחוז יונאן בדרום-מערב סין. הנציבות שוכנת כ-90 קילומטרים דרומית לעיר קונמינג. שטחה 14,492 קילומטרים רבועים, וב-2015 התגוררו בה 2,362,000 תושבים. המרכז המנהלי של הנציבות שוכן במועצה חונְגְטָה (紅塔區, פין-יין: Hóngtǎ Qū).

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושי שוכנת במרכז מחוז יונאן, כ-90 קילומטרים דרומית לקונמינג, בירת המחוז, בין קווי הרוחב 23°19′-24°53′ צפון לקווי האורך 101°16′-103°9′ מזרח. המרחק המקסימלי בין מזרח למערב הוא כ-172 קילומטרים, ובין צפון לדרום הוא 163.5 קילומטרים. היא שוכנת על החלק המערבי של רמת יונאן-גוויג'ואו. פני השטח גבוהים בצפון-מערב ונמוכים בדרום-מזרח. פני השטח הם מורכבים וכוללים הרים, עמקים, רמות ואגנים. הפסגה הגבוהה ביותר היא הר אָילָאו בגובה 3,137 מעל פני הים.

שטח הנציבות 14,492 קילומטרים רבועים, וב-2015 התגוררו בה 2,362,000 תושבים, מתוכם 31.76% משתייכים למיעוטים אתניים (נתוני 2003).

סמוך לעיר יושי שוכן אגם פושיין, אגם המים המתוקים השלישי בעומקו בסין. סמוך לאגם בנפת צ'נג'יאנג שבנציבות נתגלה מצבור גדול של מאובנים מהקמבריון שהשתמרו היטב. אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. אגמים נוספים בנציבות הם אגם צ'ילו, אגם יאנגדזונג, אגם שינגיון.

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהשפעת קו הרוחב הנמוך, והגובה המתון יש ביושי אקלים רמות תת-טרופי מתון האופייני לרמות (סיווג Cwb בשיטת קפן). החורפים קצרים, יבשים ומתונים והקיצים חמימים וגשומים. הטמפרטורה יכולה לרדת מתחת לנקודת הקפאון בחורף, אבל הימים בדרך כלל מתחממים עד 17°C. במהלך הקיץ יורד גשם כמעט כל יום, והטמפרטורות מטפסות עד 26°C. מרבית הגשמים יורדים בין יוני לאוקטובר.


אקלים ביושי
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר שנה
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 17.4 19.6 22.9 25.7 26.3 26.4 26 26.2 24.8 22.6 19.6 16.9 22.9
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 3.7 4.8 7.8 11.4 15.3 14.4 17.9 18 17.3 16 8.6 4.4 11.6
משקעים ממוצעים (מ"מ) 16.6 17.6 18.1 34.8 91.1 140.5 180.5 177.7 96.9 75.1 44.9 15.1 908.9
מקור: Yuxi Weather

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנציבות נוסדה בשנת 960 לספירה, בתקופה בה יונאן עדיין לא הייתה חלק מסין. יושי הייתה בעבר אזור הליבה של מחוז יונאן בתקופת שושלת צ'ין הקדומה (התקופה לפני 221 לפני הספירה). בשושלת האן המערבית (206 לפני הספירה -24 לספירה) היא הפכה למחוז יִיג'וֹאוּ. השושלות הבאות היו עדות להתפצלויות ולאיחודים מתמשכים של האזור. רק בשנת 1997 הפכה יושי לנציבות עירונית של הרפובליקה העממית של סין.[1]

מוצאו של ניאה אר (1912-1935), שכתב את הלחן להמנון הרפובליקה העממית של סין הוא מיושי, ופסלו מוצב בעיר המרכזית.

יושי היא אחת מהנציבויות העירוניות הקטנות הגדלות בקצב המהיר ביותר. ב-2001 הנציבות קיבלה פרס בגין ניתוח ותכנון על ידי החברה האמריקאית של אדריכלי נוף (American Society of Landscape Architects).

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום ממרחק של המטה של קבוצת חונְגְטָה (חברת הסיגריות חונְגְטָה)

יושי היא ביתה של קבוצת חונְגְטָה, שנקראה על שם הפגודה האדומה היושבת על ראש גבעה סמוכה. הפגודה במקור הייתה לבנה, אך נצבעה באדום במהלך המהפכה התרבותית. הטבק הגדל ביושי הוא באיכות גבוהה מכיוון שיש יותר מ-2,300 שעות אור בשנה באזור, שפע גשמים בקיץ, וקרקע מעולה המייצרת שפע של פירות וירקות אחרים. האזור גם החל לייצר יין. ישנם מרבצי מינרלים משמעותיים של עפרות בדיל ופוספטים, כולל משולש הנפות של חְווָאנִינְג,[2] גְ'יָאנְגְצְ'ווָאן וצ'נגג'יאנג.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוניברסיטה הנורמלית של יושי (Yuxi Normal University) היא אוניברסיטה השוכנת ביושי, ובה כמעט 8,000 סטודנטים. היא נוסדה ב-1978 כקולג' הנורמלי של יושי. בשנת 2000, באישור משרד החינוך של הרפובליקה העממית של סין שונה מעמדה לאוניברסיטה תוך צירוף מרכז החינוך למבוגרים של יושי והסמינר של יושי.

חלוקה אדמיניסטרטיבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפה
Name כתב סיני פין-יין אוכלוסייה
(2010)
שטח (קמ"ר) צפיפות
(/קמ"ר)
פלך חונגטה 红塔区 Hóngtǎ Qū 495,129 1,004 493
נפת ג'יאנגצ'וואן 江川区 Jiāngchuān Qū 280,889 850 330
נפת צ'נגג'יאנג 澄江县 Chéngjiāng Xiàn 169,366 773 219
נפת טונגהאי 通海县 Tōnghǎi Xiàn 300,800 721 417
נפת חוואנינג 华宁县 Huáníng Xiàn 214,650 1,313 163
נפת יימן 易门县 Yìmén Xiàn 177,110 1,571 113
הנפה האוטונומית אשאן של היי 峨山彝族自治县 Éshān Yízú Zìzhìxiàn 162,831 1,972 83
הנפה האוטונומית שינפינג של היי והדאי 新平彝族傣族自治县 Xīnpíng Yízú Dǎizú Zìzhìxiàn 285,344 4,223 68
הנפה האוטונומית יואנג'יאנג של ההאני היי והדאי 元江哈尼族彝族傣族自治县 Yuánjiāng Hānízú Yízú Dǎizú Zìzhìxiàn 217,392 2,858 76

אתרים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אגם פושיין – אגם המים המתוקים השלישי בעומקו ובנפחו בסין. המים באגם צלולים וחיים במימיו 24 מינים מקומיים של דגים, בהם: Nemipterus virgatus ו-Anabarilius grahami (בסינית קאנגלאנג)
  • אתר המאובנים בצ'נגג'יאנג – הביוטה של יושי שוכנת בגבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן. האתר נחשף כאשר ב-1984 נתגלו מאובנים שתוארכו ל-530 למ"ש בשכבת פצלים בגבעת מָאוטְייֵנְשָׁאן בנפת יושי. המאובנים באתר מכסים תקופת זמן קודמת למאובנים מהקמבריון שנתגלו בסוף המאה ה-19 בפצלי ברג'ס בקולומביה הבריטית בקנדה. המאובנים משני אתרים אלו יחד עם מאובנים מאתרים נוספים בשוודיה ובגרינלנד מדגימים היטב את התופעה המכונה הפיצוץ הקמבריוני, המתארת שינוי דרמטי בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים על פני כדור הארץ.

    יחודו של האתר בכך שהוא מהווה את העדות המוקדמת לתופעה זו. באתר נתגלו מאובנים של כמעט כל המערכות המוכרות של בעלי חיים. בסך הכול נתגלו באתר בעלי חיים השייכים לכ-200 מינים, מתוכם 160 מינים חדשים, ב-170 סוגים, מתוכם 150 סוגים חדשים, השייכים ל-16 מערכות. מעבר לעושר במינים מתבטאת ייחודיות האתר בכך שהמאובנים השתמרו בו בצורה יוצאת דופן. השתמרו רקמות רכות ואף בעלי חיים שגופם עשוי כולו רקמות רכות (בניגוד למאובנים נפוצים שמשמרים איברים קשים בלבד, דוגמת עצמות, קונכיות, צבתות וכו'), מצב המכונה לאגרשטטה. עובדה זו מאפשרת הצגה שלמה ומלאה של התפתחות החיים בתחילת הקמבריון. משום כך נחשב האתר לאחת מהתגליות הפלאונטולוגיות החשובות ביותר במאה ה-20. מקבץ בעלי החיים שנתגלו מתקופה זו מכונים בשם הכללי "הפאונה של צ'נגג'יאנג" (Chengjiang Fauna) או גם "הביוטה של יושי" (Chengjiang Biota), והשכבה המכילה את המאובנים קיבלה את הכינוי "פצלי מָאוטְייֵנְשָׁאן" (Maotianshan Shales). ב-2012 הכריז ארגון אונסק"ו על האתר כאתר מורשת עולמית.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יושי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]