יוש הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "יהושע הלוי" מפנה לכאן. לערך העוסק בפעיל ההעפלה והיסטוריון בית"ר, ראו יהושע הלוי (ציטרון).
יוש בשנת 1965

יוש (יהושע) הלוי (10 באוגוסט 1925, ה'תרפ"ה - 24 באוגוסט 2004, ה'תשס"ד) היה פובליציסט ומחזאי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי היה חבר בפלי"ם (הפלוגות הימיות של הפלמ"ח), שם פעל כשליח עלייה בלתי חוקית לארץ ישראל. היה ממארגני "מרד הימאים". הלוי, המוכר יותר בכינויו יוש, פרסם סיפורים קצרים במוספים ספרותיים שונים. בשנות החמישים והשישים כיהן כעורך בעיתון "דבר" וכעורך עיתון חיילי ישראל "במחנה". היה בעל טור הומוריסטי שבועי ב"דבר" וב"על המשמר".

זמן מה לאחר מרד הימאים, בהיותו בן עשרים ושבע, כתב את המחזה "אני רב החובל" שהועלה בשנת 1952 בתאטרון "הבימה" בבימויו של ישראל בקר, שהייתה זו עבודת הבימוי הראשונה שלו מאז הצטרף לתיאטרון הבימה. על מחזותיו הנוספים נמנים "סנונית בחוף מיומבה" (בו בוצע לראשונה השיר הידוע -"זמר אהבה לים"), "פורצי ההסגר", אותו כתב במשותף עם אשתו, שחקנית התיאטרון מניה הלוי, שאף שיחקה במחזה. וכן היה שותף לכתיבת התסריט לסרט "דליה והמלחים" (1964).

בתו היא מעצבת התפאורה מיקי בן-כנען.