יותם גנדלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יותם גנדלמן
אין תמונה חופשית
לידה 24 ביוני 1985 (בן 37)
מדינה ישראלישראל ישראל
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יותם גנדלמן (נולד ב-24 ביוני 1985) הוא במאי, תסריטאי, צלם, ועורך ישראלי. מבעלי חברת ההפקות "ביצתעין".

גנדלמן ביים מספר סדרות וסרטים, דוקומנטריים ועלילתיים, לישראל ולארצות הברית. מיוצרי ובמאי סדרת הדוקו זוכת שלושת פרסי האקדמיה הישראלית לטלוויזיה "צל של אמת", אשר נרכשה על ידי נטפליקס. ביים, כתב והפיק את סדרת הדוקו "Buried" עבור רשת שואוטיים האמריקאית. כתב וביים את הסדרה העלילתית מעילה, המבוססת על סיפורה של אתי אלון, לyes.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוגר מגמת קולנוע בתיכון אלון ברמת השרון. שירת בצבא ביחידת ההסרטה של דובר צה"ל. סיים תואר ראשון בתוכנית למצטיינים במדעי הרוח ואמנויות באוניברסיטת תל אביב. ב-2007 החל לעבוד כבמאי הראשי של MTV ישראל.

ב-2009 הקים את חברת ההפקות "ביצתעין" עם השותפים בן גלעדי וגל מוג'ה. תחילה התרכזה החברה בהפקת קליפים ופרסומות אך עם יציאתו של מוג'ה בשנת 2014 וכניסתה של המפיקה מיקה תימור החברה החלה להמקד בהפקת קולנוע וטלוויזיה.

ביים עשרות פרסומות וקליפים לאמנים כמו הדג נחש, קותימן, אסף אמדורסקי, קרולינה ועוד. ב-2011 ערך את סרט האימה הישראלי חתולים על סירת פדלים. ב-2014, תסריט לסרט קצר שכתב זכה במקום הראשון במסגרת פרויקט "פרולוג" של הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטים. הסרט, "חם", שהופק בתמיכת קרן מקור ו-yes, יצא ב-2015.

מעילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2021 עלתה לשידור בyes סדרה בת שבעה פרקים בשם מעילה, אשר גנדלמן כתב יחד עם שירה פורת וביים. הסדרה מגוללת את סיפורה של אתי אלון, הפקידה בבנק למסחר אשר גנבה למעלה מרבע מיליארד ש"ח מכספי לקוחות כדי לכסות את חובות ההימורים של אחיה, עופר מקסימוב. בסדרה מככבים יהודה לוי ודאנה איבגי, שאף זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל הסדרות של ברלין על השתתפותה בסדרה זו.[1]

Buried[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-10 באוקטובר 2021 עלתה ברשת שואוטיים האמריקאית סדרה בת ארבעה פרקים בשם "Buried", אותה גנדלמן כתב, ביים והפיק. הסדרה, שזכתה לביקורות חיוביות,[2][3] עוקבת אחרי סיפורה של איילין פרנקלין, אישה צעירה אשר נזכרה בשנת 1989 שבגיל שמונה, עשרים שנה לפני כן, היא הייתה עדה לרצח של חברתה הטובה ביותר, סוזן נייסון, וכי הרוצח הוא אביה, ג'ורג' פרנקלין.[4] פרנקלין הפך לאדם הראשון בתולדות ארצות הברית שעומד למשפט פלילי בהתבסס על זיכרון מודחק של הפשע, ומשפטו הגדיר מחדש את האופן שבו מומחים לדין הפלילי ולבריאות הנפש מתייחסים למושגים כמו זיכרון וטראומה. מיד לאחר עלייתה נרכשו זכויות השידור של הסדרה בישראל על ידי HOT ו-yes, והיא עלתה לשידור בנובמבר 2021 תחת השם הבזק של רצח.

צל של אמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – צל של אמת

ב-26 במרץ 2016 עלתה לשידור בערוץ 8 הסדרה הדוקומנטרית הראשונה שיצר וביים (יחד עם ארי פינס), "צל של אמת", אשר עוסקת בפרשת הרצח של תאיר ראדה. הסדרה יצרה סערה ציבורית ותקשורתית סביב פרשת הרצח וזכתה לשבחים מהמבקרים, שרובם אף הכתירו אותה כאחת הסדרות החשובות ששודרו בישראל.[5][6][7][8][9][10] בינואר 2017 נודע כי הסדרה נרכשה להפצה בינלאומית על ידי ענקית המדיה נטפליקס, והיא עלתה לשידור עוד באותו יום במעל 190 מדינות בגרסתה המקורית בעברית עם כתוביות בשפות שונות.[11] הסדרה זכתה ב-3 פרסי האקדמיה הישראלית - על הסדרה הדוקומנטרית הטובה ביותר, העריכה והאפקטים החזותיים.[12]

בשנת 2021 שודר סרט התעודה "צל כבד",[13] של הבמאי עידו הר, ובו סיפורה של האישה מאחורי ראשי התיבות א"ק - אולה קרבצ'נקו, לטענת הסרט נהגו יוצרי "צל של אמת" בחוסר יושר ובחוסר אחריות כלפי קרבצ'נקו, ושגו כשגרמו לקהל להאמין בנכונות גרסתו של בן זוגה לשעבר שהאשים אותה ברצח. [14][15]

ביולי 2019 שודרה בערוץ 8 העונה השנייה של הסדרה, "צל של אמת: רוצח כביש החוף", אשר עוסקת בשורת מקרי רצח של נשים צעירות שהתרחשו לאורך כביש החוף בשנות ה-70 וה-80, ובאפשרות שהם בוצעו על ידי רוצח סדרתי.[16]

בנובמבר 2021 הגישה אולה קרבצנקו תביעת לשון הרע בסך 5.4 מיליון ש"ח נגד יוצרי סדרת התעודה "צל של אמת", ארי פינס ויותם גנדלמן, ונגד עו"ד ירום הלוי.[1[17]7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דאנה איבגי זכתה בפרס השחקנית בפסטיבל הסדרות של ברלין, ynet
  2. ^ Showtime digs up the truth about recovered memories in Buried docuseries, AV Club (בeng)
  3. ^ Her Repressed Memory Got Him a Life Sentence for Murder. Was It Real?, Daily Beast (בeng)
  4. ^ True Crime Meets Greek Tragedy in Father-Daughter Murder Story Buried, Vanity Fair (בeng)
  5. ^ עמי פרידמן, "צל של אמת": אגרוף אדיר לבטן, באתר ynet, 27 במרץ 2016
  6. ^ עידו ישעיהו‏, פתחי הדלת: "צל של אמת" חושפת ספקות גדולים בפרשת תאיר ראדה, באתר וואלה!‏, 27 במרץ 2016
  7. ^ שירי ברייט, "צל של אמת": "סכנה לדמוקרטיה" או הסדרה הכי חשובה שנעשתה בישראל?, באתר nrg
  8. ^ ניר גונטז', יש ספק, אין ספק, באתר העין השביעית, 11 באפריל 2016
  9. ^ אתר למנויים בלבד ניב הדס, החדשות הפכו לסקר אינטרנטי, באתר הארץ, 21 באפריל 2016
  10. ^ נטע חוטר, ‏דם אמיתי: למה אתם חייבים לראות את "צל של אמת"?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏27 במרץ 2016‏
  11. ^ אתר למנויים בלבד איתי שטרן, נטפליקס רכשה את הסדרה הישראלית "צל של אמת" להפצה בינלאומית, באתר הארץ, 27 בינואר 2017
  12. ^ יונתן כיתאין, ‏15 זכיות להוט בטקס פרסי האקדמיה לטלוויזיה, באתר גלובס, 19 במרץ 2017
  13. ^ מערכת כאן, צל כבד | הסרט המלא, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 20 במרץ 2021
  14. ^ נדב מנוחין‏, "צל כבד" חושף את העוול כלפי א"ק. הגיע הזמן שנחשוב על ז'אנר הפשע האמיתי מחדש, באתר וואלה!‏, 21 במרץ 2021
  15. ^ אריאנה מלמד, "צל כבד" מראה כיצד טלוויזיה הופכת אישה פגועה נפשית לחומר גלם, באתר הארץ
  16. ^ אריק וייס, האם יוצרי "צל של אמת" פיענחו את תעלומת "רוצח כביש החוף"?, באתר חדשות 13, 6 ביולי 2019
  17. ^ אולה קרבנצ'נקו, א"ק, תובעת 5.4 מיליון שקלים מיוצרי "צל של אמת" ומעו"ד ירום הלוי, העין השביעית