לדלג לתוכן

יותר יהודי ממך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יותר יהודי ממך
מידע כללי
מאת אלקס ריף עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה עיון, חברה ומדינה
הוצאה
הוצאה סלע מאיר
תאריך הוצאה 2025
עורך אלעד נחשון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יותר יהודי ממך הוא ספר עיון מאת אלקס ריף שיצא לאור בשנת 2025 בהוצאת סלע מאיר. הספר סוקר את האתגרים שמציב הממסד הרבני הממלכתי בישראל בפני עולים מברית המועצות לשעבר ובני משפחותיהם, בתהליכים הנוגעים למעמדם האישי, כגון נישואין, גיור וקבורה.

הספר נכתב על רקע מלחמת חרבות ברזל, ומבקש להדגיש את הפער בין "ברית הדמים" וההקרבה של ישראלים דוברי רוסית בהגנה על המדינה, לבין היחס החשדני והמדיר שהם חווים ממוסדות הדת. הספר קורא לשינוי במדיניות זו ולאימוץ גישה מכילה, המכירה בקשר של קהילה זו לעם היהודי ורואה בה חלק מהסולידריות הישראלית.

תוכן הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר "יותר יהודי ממך" מקיף את סיפורה של עליית שנות ה-90 מברית המועצות לשעבר, באמצעות שילוב של סיפורה האישי של המחברת, עדויות של עולים אחרים ורקע היסטורי. הספר בוחן באופן ביקורתי את יחסו של הממסד הדתי בישראל לקהילה זו, ומתמקד במדיניות הנוגעת לבירורי יהדות, גיור, נישואין וקבורה. הדיון בסוגיות אלו מוצג בהקשר של מלחמת חרבות ברזל וההשתתפות הבולטת של ישראלים דוברי רוסית בה.

הספר מחולק לחמישה פרקים מרכזיים ואפילוג, וכולל נספח הערות שוליים.

  • פרק ראשון: מתי נהיה ישראלים? – הפרק סוקר את ההיסטוריה של יהדות ברית המועצות, החל מהחיים בתחום המושב, דרך הדיכוי תחת השלטון הקומוניסטי והשואה השקטה, ועד למאבק לעלייה לישראל. הפרק משולב בעדויות של לוחמים, בהם האלוף רומן גופמן, המדגישות את הפער בין מסירותם למדינה לבין הטלת הספק בזהותם היהודית.
  • פרק שני: תביאו את סבתא – עוסק בהליך בירור יהדות שעוברים עולים מברית המועצות המבקשים להינשא ברבנות. הפרק מתאר את הדרישות – כגון הצגת מסמכים מקוריים, צילום מצבות וביצוע בדיקות DNA – וטוען כי הן מייצרות הליך משפיל שאינו מתחשב בנסיבות ההיסטוריות הייחודיות של קהילה זו.
  • פרק שלישי: לא להשלים את מלאכתו של סטלין – מתמקד במעמדם של כחצי מיליון אזרחים המוגדרים "זרע ישראל", צאצאי ליהודים, שעל פי ההלכה אינם יהודים. הפרק דן בהדרתם מזכויות בסיסיות כמו נישואים בישראל וקבורה לצד בני משפחתם היהודים, ומוצג בו סיפורה של אלינה פלחטי, שנרצחה בפסטיבל נובה ונקברה מחוץ לגדר.
  • פרק רביעי: אבל למה אתם לא מתגיירים? – בוחן את מערך הגיור הממלכתי, וטוען כי הוא הפך למסלול מכשולים שאינו נותן מענה לצורכיהם של "זרע ישראל". הפרק מציג נתונים על שיעורי נשירה גבוהים מהתהליך ומצביע על החסמים המרכזיים, ובהם היחס החשדני כלפי המתגיירים והדרישות הנוקשות המוטלות עליהם ועל משפחותיהם.
  • פרק חמישי: להשאיר את הדלת אל העם היהודי פתוחה – עוסק בחשיבותו של "סעיף הנכד" בחוק השבות, המאפשר את עלייתם של צאצאאי יהודים. הפרק מציג את הניסיונות הפוליטיים לבטל את הסעיף וטוען כי מהלך כזה יפגע לא רק בעולים, אלא גם בקשר החיוני שבין מדינת ישראל ליהדות התפוצות.

הפתרונות המוצעים בספר וביסוסם ההלכתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לתיאור הבעיות, הספר מקדיש מקום נרחב להצעת פתרונות ולגיבוש חזון לשינוי. המחברת מבקשת לבסס את הצעותיה על יסודות הלכתיים, מתוך כבוד למסורת היהודית ורצון ליצור שיתוף פעולה.

  • פתרונות וחזון לשינוי: הספר מציע פתרונות מעשיים לאתגרים שהוא מציג. בתחום הקבורה, מוצע לאמץ את המודל הנהוג בצה"ל גם בקבורה אזרחית, ולאפשר קבורה מכבדת זה לצד זה ללא הפרדה נראית לעין. בתחום הנישואים, מוצע לאפשר מסלולי נישואים וגירושים אזרחיים. בתחום הגיור, הספר קורא לאמץ גישה הלכתית מכילה וליצור מסלול ייעודי ומכבד ל"זרע ישראל". החזון הכולל הוא מעבר ממדיניות של "שומרי סף" למדיניות המבקשת "לפתוח את דלתות היהדות".
  • הצורך בממסד רבני ציוני: פרק הסיום של הספר (האפילוג) טוען כי המפתח לפתרון אינו רק הלכתי אלא טמון בהנהגה. לדברי המחברת, על מוסדות הדת הממלכתיים, ובראשם הרבנות הראשית, להיות מובלים על ידי הנהגה דתית-לאומית ציונית, הרואה בקיבוץ הגלויות ובשגשוגה של מדינת ישראל ערך דתי ולאומי עליון. לטענתה, רק הנהגה המחויבת למפעל הציוני תוכל להתמודד עם האתגרים באופן שיחזק את הסולידריות בעם.
  • ביסוס הלכתי: לאורך הספר מדגישה ריף כי הפתרונות המוצעים אינם מבקשים לעקור את ההלכה, אלא להתבסס עליה. בנושא בירור יהדות היא סוקרת את התפתחות הדיון ההלכתי ומציינת כי הגישה המחמירה כיום עומדת בניגוד לעיקרון הוותיק של "חזקת כשרות", שעליו הסתמכו רבנים בכירים כמו הרב עובדיה יוסף. בסוגיית הנישואים והגירושים האזרחיים הספר מצטט שורה של פוסקים, מהרמב"ם ועד לרבנים מהעת החדשה, שקבעו כי לנישואים אזרחיים אין תוקף הלכתי, ולכן ניתן להתירם ללא צורך בגט מהרבנות. בנושא הקבורה מוזכרת עמדת הרמב"ם שלפיה יש לקבור גם מי שאינם יהודים לצד יהודים משום דרכי שלום, וכן פסיקות של רבנים בני זמננו כמו הרב חיים אמסלם, המתירות קבורה משותפת למי שנרצחו על יהדותם. בנושא הגיור הספר נשען על פסיקתו המקיפה של הרב אליעזר מלמד, המאפשרת לגייר את "זרע ישראל" על בסיס אורח חיים מסורתי ולאו דווקא דתי-אדוק, מתוך הכרה במצוות יישוב הארץ והשירות בצה"ל שהם כבר מקיימים. בכך מבקש הספר להציג את עצמו כקריאה לחזרה למסורת הלכתית מכילה יותר, מתוך רצון ללכת יד ביד עם הממסד הדתי לטובת חיזוק העם היהודי.

הוצאה לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר נכתב על ידי אלקס ריף, מנכ"לית "לובי המיליון". הוא יצא לאור באוקטובר 2025 בהוצאת סלע מאיר.[1] כתיבתו נמשכה כחצי שנה. לדבריה, הספר נכתב בדחיפות בעקבות אירועי טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, שהציפו את הנושאים הנידונים בו.[2]

במקביל להוצאת הספר, הגישה ריף פודקאסט בעל שם זהה ברדיו 103fm, יחד עם אחראי תחום דת ומדינה ב"לובי המיליון" מרדכי אסקין, ששימש במה להרחבת הדיון במסרים המרכזיים של הספר.[3][4][5]

שיח ציבורי סביב הספר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם צאתו לאור, עורר הספר "יותר יהודי ממך" שיח ציבורי, וזכה להתייחסויות מצד אנשי תקשורת, רבנים ואישי ציבור, בעיקר בקרב הציונות הדתית. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי הביעה תמיכה במסרי הספר, וציינה כי הנושא "נוגע לליבה במיוחד".[6]

צביקה קליין, עורך ה-Jerusalem Post, כתב כי "ריף כותבת מהקישקעס שלה ושל יותר ממיליון ישראלים שהופלו לרעה במדינות ברית המועצות, ואז עלו לישראל, מדינת היהודים, וקיבלו כאפה לפנים".[7]

הרב מאור קיים, ראש מכון הר ברכה, פרסם סקירה מפורטת בה הגדיר את הספר "חשוב, פשוטו כמשמעו", לא רק בשל נושאו אלא גם בזכות "הדרך שבה היא מציגה אותו". הוא שיבח את המבנה הלוגי של הספר, שנע באופן קריא בין היסטוריה, סוציולוגיה ועדויות אישיות, וציין לטובה את כתיבתה העניינית של ריף, שלדבריו נעדרת דמגוגיה. נקודה מרכזית בסקירתו היא הכבוד הרב שהמחברת רוחשת להלכה ולמסורת, תוך שהיא מבססת את טענותיה על מקורות הלכתיים. לצד השבחים, הסתייג הרב קיים מההצעה לקיים את טקס הטבילה של מתגיירות בנוכחות נשים בלבד, וטען שבנקודה זו הדיון בספר "גובל בשטחיות". לבסוף, הוא הדגיש תובנה ייחודית העולה מהספר: בעוד שהחברה הישראלית נתפסת כחילונית בעיניים דתיות, מנקודת מבטם של עולי ברית המועצות, אפילו החינוך הממלכתי רווי בתוכן יהודי ודתי – תובנה ש"גם עיניים דתיות יכולות ללמוד משהו מהמבט הזה".[8]

הרב אברהם סתיו תיאר את הספר כ"מעולה", כזה ש"זועק בצורה כנה וחדה ומעוררת אמפתיה את זעקת יוצאי ברית המועצות". הרב סתיו הביע הסכמה עם הפתרונות שהוצעו בסוגיות הקבורה והנישואין האזרחיים, אך הדגיש את המורכבות בסוגיית "בירור יהדות", המהווה בעיניו את לב הבעיה. הוא ניסח את הדילמה המרכזית: מצד אחד, ההכרה במסירות הנפש של העולים למען המדינה ("אולי באמת יהודי יותר ממני"), ומצד שני, הקושי לוותר על הדרישות ההלכתיות הנדרשות כדי להיות חלק מ"עם ישראל ההלכתי". לדבריו, "מי שהיהדות הזו היא ערך בעיניו, יתקשה לעצום את עיני העומדים בשער הכניסה שלה". עם זאת, סיכם הרב סתיו, גם אם בסוגיית בירור היהדות יישארו חילוקי דעות, "יש הרבה מה לעשות בתחום הגיור ובתחום הנישואין... כך שהסיפור המרגש של שיבת יהדות ברית המועצות לארצה ולזהותה ייגמר בסוף הרבה יותר מתוק".[9]

המשוררת סיוון בסקין כתבה על הספר: "אלקס ריף מתארת בבהירות את ההשפלה המתמשכת של דוברי הרוסית מול הרבנות והממסד, אך כשהיא מגיעה להצעות לפתרון, היא עוצרת רגע לפני הדיון על הפרדה בין דת למדינה, שקיימת כמעט בכל מקום בעולם, והייתה לא סתם פותרת את הבעיות שהיא מתארת - אלא מבטלת אותן".[10]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבות וראיונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פודקאסטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יותר_יהודי_ממך&oldid=43579506"