יו אדווין סטריקלנד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו אדווין סטריקלנד
Hugh Edwin Strickland
Hugh Edwin Strickland 1811-1853.jpg
לידה 2 במרץ 1811
הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 בספטמבר 1853 (בגיל 42)
נוטינגהאמשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאולוגיה, אורניתולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוריאל קולג' עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת אוקספורד עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה עמית החברה המלכותית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג קתרין סטריקלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יו אדווין סטריקלנדאנגלית: Hu Edwin Strtrickland;‏ 18111853) היה גאולוג אנגלי, אורניתולוג וחוקר טבע. הוא הציע סדרת כללים למיון של אורגניזמים בזואולוגיה, המכונה קוד סטריקלנד, שבישר קודים מאוחרים יותר.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטריקלנד נולד ב-2 במרץ 1811, ברייטון, יורקשייר. הוא היה בנו השני של הנרי אוסטטיוס סטריקלנד, מגלוסטרשייר, ואשתו מרי, בתו של אדמונד קרטרייט, ממציא נול הכוח, מבוינטון. בשנת 1827 נשלח כתלמיד לתומאס ארנולד (1795–1842) חבר המשפחה.[2]

כנער רכש תשוקה להיסטוריה של הטבע, ששלטה בחייו. את השכלתו המוקדמת הוא קיבל ממורים פרטיים ובשנת 1829 נכנס לקולג' אוריל, באוקספורד. הוא השתתף בהרצאות האנטומיות של ג'ון קיד והרצאותיו הגאולוגיות של ויליאם בקלנד והתעניין גם בזואולוגיה וגם בגאולוגיה. הוא סיים תואר ראשון בשנת 1831 והמשיך לתואר השני שנה לאחר מכן. הוא התחתן עם קתרין ג'רדין, בתו של סר ויליאם ג'רדין, בשנת 1845. היא ציירה רבים מהאיורים להמחשה מחקריו באורניתולוגיה. [3]

כשחזר לביתו ליד טקסברי, החל לחקור את הגאולוגיה של עמק אבאסם (Evesham), תוך שהוא מוסר דיווחים לחברה הגאולוגית של לונדון (1833 – 1834). הוא גם הקדיש תשומת לב רבה לאורניתולוגיה. בהיכרות עם רודריק מורצ'יסון התוודע לויליאם ג'ון המילטון (1805 – 1867) וליווה אותו בשנת 1835 במסע דרך אסיה הקטנה, הבוספורוס, והאי זנטה. לאחר מכן פרסם המילטון את תוצאות המסע וכן על מסעו לארמניה במחקריו באסיה הקטנה וארמניה (1842).

לאחר שובו בשנת 1836 הציג סטריקלנד בפני החברה הגאולוגית כמה מאמרים על הגאולוגיה של המחוזות בהם ביקר בדרום אירופה ובאסיה. עם מורצ'יסון קרא לפני האגודה הגאולוגית מאמר חשוב אודות התצורות העליונות של מערכת אבן חול אדומה הצעירה בגלוסטרשייר ומקומות נוספים באנגליה (1840). בכתבי עת אחרים הוא תיאר ממצאים מבריסטול ליד טקסברי. כמו כן, סיכם תצפיות אורניתולוגיות לעיתון של החברה הזואולוגית. הוא גם ערך את הדו"ח, בשנת 1842, של ועדה שמונתה על ידי האיגוד הבריטי לנסח את כללי המיון הזואולוגי. [4] דו"ח זה הוא הקוד הרשמי המוקדם ביותר של עקרון העדיפות, המייצג את התיאור המנחה הבסיסי השומר על יציבות המיון הביולוגי.

כריכת הספר של סטריקלנד על עוף הדודו, 1848

הוא היה ממקימי אגודת ריי, שהוקמה בשנת 1844, במטרה לפרסם מחקרים על ההיסטוריה של הטבע שלא ניתן היה לפרסם על ידי אגודות מדעיות או על ידי מוציאים לאור. עבור חברה זו סטריקלנד הגדיל וערך את כתב היד של לואי אגאסי (Bibliography Zoologiae et Geologiae (1848). בשנת 1845 ערך עם ג'יי בקמן מהדורה שנייה ומורחבת של מחקר הגאולוגיה של מורצ'יסון בצ'לטנהאם. בשנת 1846 התיישב באוקספורד, ושנתיים לאחר מכן הוציא בשיתוף עם אלכסנדר גורדון מלוויל יצירה על עוף דודו ומשפחתו (1848). [5]

אחרית ימיו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1850 התמנה לסגן ראש המחלקה בגאולוגיה באוקספורד, בעקבות מחלתו של וילאם בקלנד, ובשנת 1852 נבחר לעמית של החברה המלכותית. בשנה שלאחר מכן, לאחר שהשתתף בישיבת האיגוד הבריטי, הוא הלך לבחון את השכבות הגאולוגיות במחשופים ליד רטפורד. הוא ירד מהרכבת ונפגע על ידי רכבת אקספרס שהגיעה מהכיוון הנגדי. [6] הוא מת ביום 14 בספטמבר 1853, נקבר בכנסייה ליד טקסברי.

הספר שלו על אורניתולוגיה פורסם בשנת 1855. אוסף 6,000 הציפורים שלו עבר לקיימברידג' בשנת 1867. בזמן מסעו בשנת 1835, גילה ציפורים חדשות באי זנטה ובסביבת איזמיר במערב טורקיה.

שמו הונצח בשם ציפור אנדמית לצפון בורנאו, קופסיכוס כמו כן גם סוג של צדף - ברכיופוד סטריקלנדיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יו אדווין סטריקלנד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Chisholm, Hugh, ed., Strickland, Hugh Edwin, 1911 Encyclopædia Britannica Volume 25
  2. ^ George Simonds Boulger, Strickland Hugh Edwin, Dictionary of National Biography, 1885-1900 Volume 55
  3. ^ Jackson, Christine; Davis, Peter (2001). Sir William Jardine: A Life in Natural History. A&C Black. pp. 45–46.
  4. ^ British Association for the Advancement of Science., British Association for the Advancement of Science, Report of the British Association for the Advancement of Science., 1842, כרך 12th Meeting (1842)
  5. ^ Hugh Edwin Strickland, William Jardine, Memoirs of Hugh Edwin Strickland .., London, J. Van Voorst, 1858
  6. ^ James W. Davis, Biographical Notices of Eminent Yorkshire Geologists. No. iv. Hugh Edwin Strickland, F.R.S., &c, Proceedings of the Yorkshire Geological and Polytechnic Society 11, 1889, עמ' 139–154 doi: 10.1144/pygs.11.2.139