יו בנקוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יו בנקוב
Josef Elias Benkow
יו בנקוב, 2009
יו בנקוב, 2009
לידה 15 באוגוסט 1924
טרונדהיים, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 במאי 2013 (בגיל 88)
אוסלו, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Helsfyr gravlund עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת השמרנים הנורווגית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Annelise Høegh (19852013) עריכת הנתון בוויקינתונים
חבר הפרלמנט הנורווגי
1 באוקטובר 1965 – 30 בספטמבר 1969
(4 שנים)
1 באוקטובר 1969 – 30 בספטמבר 1973
(4 שנים)
1 באוקטובר 1973 – 30 בספטמבר 1977
(4 שנים)
1 באוקטובר 1977 – 30 בספטמבר 1981
(4 שנים)
1 באוקטובר 1981 – 30 בספטמבר 1985
(4 שנים)
1 באוקטובר 1985 – 30 בספטמבר 1989
(4 שנים)
1 באוקטובר 1989 – 30 בספטמבר 1993
(4 שנים)
מנהיג מפלגה מפלגת השמרנים הנורווגית
1980–1984
(כ־4 שנים)
Erling Norvik
Erling Norvik
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר אולב הקדוש (1998)
  • אביר הצלב הגדול של הוורד הלבן של פינלנד (1990)
  • מדליית ההגנה (1945-1940) (1945)
  • פרס המוציאים לאור הנורווגי (1985)
  • מדליית הזהב הגדולה להוקרה על שירות הרפובליקה האוסטרית (1996) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יו בנקובנורווגית: Jo Benkow ‏; 15 באוגוסט 1924 - 18 במאי 2013) היה פוליטיקאי יהודי נורווגי שמרני, כיהן כיו"ר הפרלמנט הנורווגי. היה צלם במקצועו ובעל דעות פרו-ישראליות.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשם חוסה אליאס בנקוביץ' בעיר טרונדהיים, נורווגיה ב-1924 אבל בילדותו עבר לבארום שליד אוסלו. כחבר בקהילה היהודית הקטנה שבנורווגיה, חווה אפליה על רקע גזעני ודעות קדומות לאורך שנות התבגרותו[דרוש מקור]. ב-1942 ברח מהכיבוש הנאצי של נורווגיה לשוודיה השכנה, ומשם המשיך לבריטניה. לאחר המלחמה שב לנורווגיה.

פוליטיקאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1965 נבחר לפרלמנט הנורווגי, כאשר ייצג את המפלגה הקונסרבטיבית. בפרלמנט הפך במהרה להיות דמות מפתח, כמנהיג מפלגה בין השנים 1980-1984, כמנהיג המפלגה הקונסרבטיבית בין השנים 1981-1985 ובעיקר כנשיא הסטורטינג (הפרלמנט הנורווגי) ב-1985. הוא כיהן כנשיא הסטורטינג עד שנת 1993, שנת פרישתו, אחרי 28 שנים בפרלמנט.

יחסו לישראל וליהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנקוב הרצה רבות אודות ענייני המזרח התיכון ואנטישמיות. בשנים האחרונות עוררו דבריו מספר מהומות כאשר ביקר את ראש הממשלה לשעבר של נורווגיה (וחברו למפלגה) קארה וילוך, וכאשר כינה אותו "האדם הגזען ביותר במדינה", בעקבות ביקורתו החריפה של וילוך על מדיניות ישראל.

כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיהן גם כנשיא "הפדרציה של הלסינקי לזכויות האדם", ולימד יחסים בינלאומיים באוניברסיטת בוסטון. בנקוב כתב ספרים רבים על זכויות האדם, המונרכיה שבנורווגיה, ונושאים שונים נוספים. ספרו "Olav - menneske og monark", פרי יצירתו בעקבות מספר שיחות שניהל עם חברו המלך אולף החמישי היה רב מכר.

ספריו (בנורווגית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Fra synagogen til Løvebakken
  • Folkevalgt
  • Haakon, Maud og Olav. Et minnealbum i tekst og bilder
  • Hundre år med konge og folk
  • Olav - menneske og monark
  • Det ellevte bud

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יו בנקוב בוויקישיתוף