יו יונג-יון
 | |
| לידה |
19 ביוני 1947 (בת 78) קסונג, קוריאה הצפונית  |
|---|---|
| מדינה |
קוריאה הדרומית |
| השכלה |
אוניברסיטת האן-יאנג |
| תקופת פעילות |
מ-1966 |
| בן זוג |
Jo Young-nam (1975–1987 (כ־12 שנים)) |
| פרסים והוקרה |
|
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
יון יו-ג'ונג (בקוריאנית: 윤여정; נולדה ב־19 ביוני 1947) היא שחקנית דרום-קוריאנית. היא ידועה בשל תפקידה בסרט "מינארי" (2020), עליו זכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, פרס גילדת שחקני המסך, פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר בתפקיד משנה ופרס אינדפנדנט ספיריט. יון היא הדרום-קוריאנית הראשונה שזכתה בפרסים אלו. לאורך קריירה שנפרסת על פני למעלה מחמישה עשורים, הופיעה יון בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה רבות והיא נחשבת לאחת השחקניות הבולטות בארצה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יון יו-ג'ונג נולדה ב-19 ביוני 1947 בקסונג (כיום בקוריאה הצפונית). היא הבת הבכורה מבין שלוש בנות. אביה נפטר בצעירותה, ומשפחתה עקרה מהעיר במהלך אירועי מלחמת קוריאה. היא למדה בבית הספר היסודי צ'אנגסין ולאחר מכן בתיכון לבנות אווה בסיאול. בשנת 1966 סיימה את לימודיה התיכוניים ונרשמה לאוניברסיטת האניאנג ללימודי שפה וספרות קוריאנית. באותה שנה השתתפה באודישנים פתוחים למשחק שנערכו על ידי רשת TBC, ובעקבות כך הפסיקה את לימודיה האקדמיים.[1][2][3]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הופעת הבכורה של יון כשחקנית הייתה בדרמת הטלוויזיה "מיסטר גום" בשנת 1967.[4] בשנת 1971 זכתה לחשיפה משמעותית בסרטו של קים קי-יונג, "אשת האש", שזכה להצלחה ביקורתית ומסחרית.[5][6] על תפקידה זה זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל הסרטים של סיטגס.[7]
בהמשך הופיעה בדרמה ההיסטורית "ג'אנג הוי-בין" של רשת MBC, בה גילמה פילגש מלכותית. היא שיתפה פעולה עם הבמאי קים קי-יונג בסרטים נוספים כמו "אשת החרקים" (1972) ו"אישה רעה" (1990).[8] באותה תקופה גילמה דמויות המייצגות נשים מודרניות, כגון בסרט "אם חורגת" (1972).
בשנת 1974, בשיא הצלחתה, פרשה יון ממשחק לאחר נישואיה לזמר ג'ו יאנג-נאם והיגרה עמו לארצות הברית. בשנת 1984 חזרה לדרום קוריאה וחידשה את קריירת המשחק שלה. השניים התגרשו בשנת 1987.[9][10]
לאחר חזרתה למסך, החלה לגלם תפקידים מגוונים ומורכבים יותר מהמקובל לשחקניות בגילה באותה עת. בסרט "אשת עורך דין טוב" (2003) זכתה לשבחים על תפקידה, ובהמשך הופיעה בסרט המוקומנטריה "שחקניות" (2009).[11][12] בשנת 2010 הופיעה בסרט "עוזרת הבית", ובשנת 2012 גילמה דמות מרכזית בדרמה "טעם הכסף", העוסקת בשחיתות וחמדנות.[13]
בשנת 2013 הופיעה בסרט "משפחת בומרנג" וכן בתוכנית הריאליטי "Sisters Over Flowers" שצולמה בקרואטיה.[14] בשנת 2015 כיכבה בסרטים "Salut d'Amour" ו-"Canola", בו גילמה צוללנית מהאי צ'ג'ו.[15]
בשנת 2020 ביצעה את הופעת הבכורה שלה בהוליווד בסרט "מינארי", בו גילמה את סבת המשפחה. תפקיד זה זיכה אותה בלמעלה מארבעים פרסים מטעם איגודי מבקרים, בהם המועצה הלאומית לביקורת ואיגוד מבקרי הקולנוע של לוס אנג'לס.[16] יון הפכה לשחקנית הדרום-קוריאנית הראשונה שזכתה בפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר, ולשחקנית האסייתית הראשונה שזכתה בפרס זה מאז שנת 1958.[17]
בספטמבר 2021 נכללה ברשימת מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם של המגזין "טיים". בסוף שנת 2022 סיימה את חוזהה עם סוכנות Hook Entertainment ובשנת 2023 חתמה עם סוכנות Creative Artists (CAA).
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 1973 עברה להתגורר בארצות הברית עם ארוסה, ג'ו יאנג-נאם. במהלך שהותה שם עבדה כזבנית בסופרמרקט בסנט פטרסבורג, פלורידה. בשנת 1984 חזרה לדרום קוריאה והתגרשה שלוש שנים לאחר מכן.[18]
ליון שני בנים, שניהם מחזיקים באזרחות אמריקאית וקוריאנית.[19] אחותה, יון יאו-סון, כיהנה כמנהלת בכירה בקבוצת LG.[20]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ 배우, 윤여정을 만나다(1) (בקוריאנית). 딴지일보. 2005-05-09. ארכיון מ-2021-04-27.
- ↑ '장희빈 악녀 연기' 그녀ה 50년 후 אוסקר 후보가 됐다 (בקוריאנית). Hankook Ilbo. 2021-03-17. ארכיון מ-2021-04-27.
- ↑ [안녕하셔요] 연기파 식모 3년만에 영화스타 [[Hello] A movie star after 3 years of acting]. Seoul Shinmun (בקוריאנית). 2007-04-11. ארכיון מ-2023-08-04.
- ↑ 윤여정 [Yoon Yeo-jeong]. Korean Movie Database (בקוריאנית). ארכיון מ-2018-06-28.
- ↑ 윤여정 (בקוריאנית). Cine21. ארכיון מ-2021-04-27.
- ↑ "Youn Yuh-jung's maiden film 'Woman of Fire' comes under limelight". Yonhap News Agency. 27 באפריל 2021. ארכיון מ-2021-04-27.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Festival Archives: 1971". Sitges Film Festival. ארכיון מ-2021-04-29.
- ↑ "Youn Yuh-jung". Korean Film Biz Zone. ארכיון מ-2021-04-27.
- ↑ 1970년대 '충무רו 누벨 바그' 윤여정. The Dong-A Ilbo (בקוריאנית). 29 בינואר 2004. ארכיון מ-2011-07-17.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Nonconformist Youn Yuh-jung: S. Korea's first Oscar-winning actress". Agence France-Presse. 26 באפריל 2021. ארכיון מ-27 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Beck, Una (11 בדצמבר 2009). "Interview: Yoon Yeo-jung - Part 1". 10Asia. ארכיון מ-2015-04-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Beck, Una (11 בדצמבר 2009). "Interview: Yoon Yeo-jung - Part 2". 10Asia. ארכיון מ-2015-04-16.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Kim, Hyo-eun; Cho, Jae-eun (17 במאי 2012). "At 64, Yoon Yeo-jeong won't let age get in the way of a sex scene". Korea JoongAng Daily. ארכיון מ-2014-11-18.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Sunwoo, Carla (28 בנובמבר 2013). "Hit travel show tries with 'sisters'". Korea JoongAng Daily. ארכיון מ-2015-04-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Kim, June (27 בינואר 2015). "Youn Yuh-jung and KIM Go-eun Play Family". Korean Film Biz Zone. ארכיון מ-2015-04-15.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "National Board of Review Names 'Da 5 Bloods' Best Picture, Spike Lee Becomes Second Black Director Winner". Los Angeles Times. 26 בינואר 2021. ארכיון מ-26 בינואר 2021.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Ulaby, Neda (25 באפריל 2021). "Youn Yuh-jung Is First Korean To Win Oscar For Best Supporting Actress". NPR (באנגלית). ארכיון מ-2021-04-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ 연기인생 55년만에 세계의 별이 된 윤여정 "늙은 나를 건드리는 진심의 이야기 원ה". 언론사 뷰. ארכיון מ-2023-08-04.
- ↑ Kim, Stella; Park, Hannah (27 באפריל 2021). "Oscar winner Youn Yuh-jung is just not that into Hollywood". NBC News (באנגלית). ארכיון מ-2021-04-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ [인터뷰] '감정에 휘둘리지 말라' LG 첫 여성 임원 윤여순 (בקוריאנית). The Chosun Ilbo. אורכב מ-המקור ב-2021-02-24.
| מאגרי מידע | |
|---|---|
| בקרת זהויות |