יז'י גרוטובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

יז'י גרוטובסקי (פולנית: Jerzy Grotowski;‏ 11 באוגוסט 1933 - 14 בינואר 1999) היה במאי והוגה תיאטרון פולני . הביא לידי מהפכה את החשיבה על תפקידי התיאטרון בעולם כולו. הוא גם שינה את מעמדו של השחקן, צורת הכשרתו ועבודתו על תפקיד. אצלו גם המחזה מילא תפקיד אחר, וחדל להיות מופע, אלא התחיל להיות תהליך של שינוי, בו לוקחים חלק הן שחקנים והן צופים. ב-1955 סיים לימודי משחק בקרקוב ועבר למוסקבה. שם הושפע מקונסטנטין סטניסלבסקי ומוסבולוד מיירהולד. כמו כן הושפע מעבודותיהם של ברטולד ברכט ואנטונין ארטו. בשנת 1956 ערך נסיעה למזרח, שם הכיר את האופרה של פקינג, הקתקלי ההודי ואת תיאטרון הנו היפני. לאחר מכן שב לקרקוב, והמשיך בלימודי בימוי, אותם סיים בשנת 1960.

מעבדת התיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד בזמן לימודיו החל לנהל את תיאטרון 13 השורות, באופולה. בין השנים 1961 עד 1968 העסיקה את גרוטובסקי בעיקר שאלת הכשרת השחקנים. אחד מתלמידיו הידועים הוא יוג'יניו ברבה, שהקים מאוחר יותר את ה-ODIN TEATRET באוסלו. גרוטובסקי עבר התיאטרון לורוצלב החל משנת 1965.

מטרותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על סמך קריאה בספרו התיאטרון העני: אפשר למקד את התיזה שלו והגדרת התיאטרון שלו, במשפט הבא: "בלי איפור, בלי תלבושות מיוחדות, בלי תפאורה, בלי חציצה בין במה לקהל, בלי אפקטים של תאורה וסאונד"
  • כיוון העבודה גרם לשחרור השחקן מכבליו, הסרת המסכה מפני השחקן, כך שהוא מופיע "ערום" לפני הצופה. גרוטובסקי שלח את השחקן להתמודד עם עצמו, תוך עימות פנימי עם חייו.
  • גם בתחום האימונים הפיזיים הקשים, גרוטובסקי המציא תרגילים מיוחדים כדי לאפשר לשחקן לעבור גבולות הגוף הפיזי, והיכולות הנפשיים של האדם.
  • השחקן כיוצר, הוא לא רק בונה את הדמות, הוא גם יוצר אותה, מתוך עצמו ובמגע עם הסביבה.

הצגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על-פי מראה, שגרוטובסקי השתמש במחזה כבסיס, הוסיף עליו מתוך עבודתו עם השחקנים. אחר כך פרש גרוטובסקי מבימוי של הצגות פתוחות לקהל, ועבר לעבוד במסגרת של סדנאות לשחקנים. בשלב מסוים התיישב באיטליה, שם עבד עד למותו.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תלמידיו הרבים המשיכו את עבודתו בצורות שונות. הוא היה מוערץ על-ידם ועל ידי אורחים, עד כדי כך, שזה עורר לפעמים התנגדות אצל אחרים. עד היום השפעתו גדולה מאוד, גם על במאים מובילים, כמו אנטולי וסילייב ופיטר ברוק. יש אומרים להיפך, פיטר ברוק השפיע על גרוטובסקי. לגרוטובסקי יש ממשיכי דרך בכל העולם. יש גם שחקנים ישראלים שהלכו להתבודד ולהתנזר במעבדותיו, כמו זו באיטליה, המנוהלת על ידי תלמידו. בארץ חי תלמידו, פרופסור סרג' ואקנין שלימד את תורת התיאטרון שלו באוניברסיטת פריז 8 ובאוניברסיטת מונטריאול. בספרו פגישות עם פיטר ברוק מזכיר אוריאל זוהר בראיון עם פיטר ברוק את העובדה שגרוטובסקי התעניין במרטין בובר[1].

מכון גרוטובסקי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון גרוטובסקי שם לעצמו למטרה את המשך חקר ופיתוח המתודות התיאטרוניות על פי הכיוונים שהורה גרוטובסקי בעבודתו היצירתית. המכון השוכן בעיר ורוצלב בפולין מחזיק בשלושה מבנים. הראשון הוא מעבדת התיאטרון בכיכר השוק Rynek-Ratusz, מבנה היסטורי בו פעל גרוטובסקי בין השנים 1965-1984. השני הוא מבנה של מועדון שיט לשעבר, בפאתי העיר, על שפת נהר האודר. מבנה זה מכיל חללי עבודה רבים וכן מגורי אורחים. המבנה השלישי מצוי בלב יער באזור כפרי, כ-50 ק"מ מורוצלב. המכון מפיק פרסומים ומקיים פעילויות קבועות רבות להנחלת מורשתו של גרוטובסקי וכן פרויקטים ארוכי טווח כדוגמת תוכנית 'Masters in Residence' שהחלה בשנת 2009 בה הוזמנו הבמאים אנטולי וסילייב, פיטר ברוק, תיאודורוס תרצופולוס ויוג'ניו ברבה לקיים מעבדות ארוכות טווח וחזרות לקראת הצגות בבימויים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוד 153, בספר מ-1990.