יחד למען החייל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמליל "יחד למען החייל"

יחד למען החייל הוא מוסד ללא כוונת רווח שמטרתו פעילות למען רווחת חיילי צה"ל, שהוקם כתוצאה מאיחוד, בשנת 2015, של "קרן לב"י" ו"האגודה למען החייל". הארגון מהווה את הדרך הבלעדית להעברת תרומות לחיילי צה"ל וליחידותיו.

פעילות גיוס התרומות של הארגון ממומנת על ידי משרד הביטחון כך שכל התרומות מגיעות במלואם לחיילים, על פי ייעוד שנקבע מראש ובתעדוף צה"ל. פעילות הארגון נעשית באמצעות שלוש זרועות עיקריות: [1]

  1. קרן העוסקת בגיוס התרומות למען החיילים, בראשות תא"ל (מיל') יחיאל גוזל - מנכ"ל הקרן.
  2. גוף העוסק במימוש התרומות ובהפעלת רשת בתי החייל וכפרי הנופש בראשות ירון בארי - מנכ"ל הגוף התפעולי.
  3. "כוורת" - רשת חנויות הנוחות בבסיסי צה״ל (לשעבר השק"ם) בראשות צביקה גולדברג - מנכ"ל כוורת.

בראש הארגון עומד האלוף (במיל') יורם יאיר, יושב ראש המבצע את התפקיד בהתנדבות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה למען החייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"האגודה למען החייל" הוקמה על ידי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי בשנת 1942 כ"וועד הארצי למען החייל היהודי", לצורך מילוי צורכי הרווחה של חיילים אלה הן בארץ ישראל של טרום מדינה והן בחזיתות מלחמת העולם השנייה. הוועד הקים מעון מיוחד שבו שהו ילדי החיילים, שיגר לחזית באירופה שמיכות וביגוד חם, סידורים, תשמישי קדושה, ספרים ועלונים ובהם חדשות מארץ ישראל, ואף חילק לחיילים כתבי עת תרבותיים. בין מקימי הוועד נמנה יוסף ברץ.

לאחר קום המדינה כבר מנה "הוועד למען החייל היהודי" עשרות סניפים ברחבי הארץ. עם פרוץ מלחמת העצמאות והקמת צה"ל, הוסבה התשתית הארגונית הארצית והמקומית לסייע לחיילי צה"ל. מאז שונה שמו של "הוועד הארצי למען החייל היהודי" והפך לה"וועד למען החייל", ובשנת 1982 שונה שמו באופן רשמי ל"האגודה למען החייל".

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר הושמעה ביקורת רבה על כך שתקציב המנהלה של האגודה גבוה מאד ושאחוז משמעותי מהתרומות אינו מגיע לחיילים. דו"ח מבקר המדינה משנת 2007 העלה אי סדרים רבים בתפקוד האגודה. כך למשל העסיקה האגודה בין השנים 1995 ל 2004 חברה פרטית שהפעילה את מוקד ההתרמות הטלפוני תמורת עמלה של 50% מהתרומות הנכנסות. נכתבה ביקורת על אי קיום מכרזים כנדרש, אי העברת תרומות ליעדן ועוד. ביקורת ציבורית רבה הושמעה על משכורות הבכירים באגודה. עם השלמת האיחוד עם קרן לב"י נחתם הסכם מול משרד הביטחון ועל פיו גיוס התרומות ומימושן מכוסה במלואו על ידי משרד הביטחון, כך שמהתרומות לא מופרשים כל אחוזים למשכורות או הוצאות העמותה[2]. כמו כן כיום מכהן בארגון יו"ר מתנדב.

יושבי ראש האגודה למען החייל בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יו"ר יחד למען החייל יורם ייה יאיר
שם תקופת כהונה
ראובן ברקת (בורשטיין) 19401946
יוסף ברץ 194830 ביוני 1964
אהרן זאב 1 ביולי 196410 באוקטובר 1968
יעקב פרי (פרולוב) 1 בינואר 196914 ביוני 1979
נתן (נת'קה) ניר 14 ביוני 198012 בנובמבר 1984
יוסף נבו 1984–1990
רמי דותן[3] 19902003
יצחק איתן 20032007
אביגדור קהלני 2007–2015
יורם יאיר 2016- כיום

קרן לב"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרן לב"י הוקמה בשנת 1980 אך נרשמה בפועל כעמותה רק ביולי 1982. בשלוש השנים הראשונות הצליחה הקרן לגייס כ-45 מיליון דולר, אולם עם השנים הכנסות הקרן ירדו ובדו"ח מבקר המדינה על משרד הביטחון משנת 1989 אף הועלתה השאלה האם יש לה זכות קיום[4]. קרן לב"י (למען ביטחון ישראל) היא עמותה התנדבותית הכוללת מתנדבים מישראל ומרחבי העולם ופועלת לצד יחידה צבאית המונה 7 קצינים.

ראשי הקרן בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות הארגון האחוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות מעביר יחד למען החייל בשנה כ־200 מיליון ש"ח,, לחיילי צה"ל, באמצעות תחומי פעילות רבים. הארגון מקיים פרויקטים רבים לרווחת חיילים בודדים וחיילים נזקקים, מנהל רשת "בתי חייל" ודירות ברחבי הארץ להלנת חיילים, מתכנן ומקים מבנים ואולמות בבסיסי צה"ל, מקיים פעילות לחיילי המילואים, מארח מדי שבוע לנופש גדודי לוחמים ותומכי לחימה, מפעיל פרויקט לאימוץ גדודים לוחמים, מפעיל מזנוני דרכים לרווחת החיילים ברחבי הארץ, מקיים ימי כיף לחיילים בודדים, מקיים פעילות רווחה למשפחות אלמנות ויתומי צה"ל, בעל רשת חנויות הנוחות בבסיסים "כוורת", ומפעיל את מועדון "יותר" מועדון ההטבות לחיילי החובה בצה"ל. מגוון הפעילויות מבוצע באמצעות עובדי יחד למען החייל בשלושה מרחבים: מרחב צפון המשתרע מקריית שמונה ועד חדרה, ובו כ-28 סניפים. מרחב מרכז, המונה כ-40 סניפים, ומרחב דרום, אשר אחראי על האזור בין יבנה לאילת. המרחבים נמצאים בקשר עם יחידות צה"ל ומסייעים להן ככול שניתן. כמו כן מתנדבים רבים, "הדודות", פועלים למען החיילים במסגרת כ־90 סניפים ברחבי הארץ.

אחד מיעדיו המרכזיים של הארגון הוא טיפול בחיילים בודדים, חיילים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית ועולים חדשים.

מתנדבי יחד למען החייל בפעילות לחיילים

חיילים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתי החייל ודירות "בית חם" הם פתרון המגורים המרכזי לחיילים הבודדים המשרתים בצה"ל. הארגון מפעיל את פרויקט "מתגעגעים הביתה" במסגרתו טסים מדי שנה כ־1500 חיילים בודדים לביקור משפחותיהם המתגוררות בחו"ל. כל חייל בודד זכאי למימון טיסה מלא לארץ מוצאו, פעם אחת במהלך שירותו הצבאי. מדי שנה מתארחים כ־400 חיילים בודדים לליל הסדר המרכזי לחיילים בכפר הנופש בגבעת אולגה. החיילים שוהים בכפר הנופש במשך כל החג ונהנים מפעילות מגוונת.

חיילים נזקקים ובני משפחותיהם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון מסייע לחיילים ממשפחות מעוטות יכולת כלכלית במגוון דרכים- אספקת ציוד חשמלי, ריהוט, ביגוד ותווי קניה הנדרשים לחיילים שידם אינה משגת לרכישת מוצרים אלה וכן תווי שי בחגים ובאירועים שונים.

טיפול בחיילים מאושפזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתנדבי 'יחד למען החייל' מבקרים את החיילים המאושפזים בבתי החולים ומעניקים להם ערכת שי מיוחדת שנועדה להקל עליהם את השהייה בבית החולים.

פרויקט "בית חם"- דירות לחיילים בודדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מכ-100 הדירות לחיילים בודדים אותן מחזיק יחד למען החייל

ייחד למען החייל מפעיל מערך של כ־100 דירות ברחבי הארץ בהן מתגוררים כ־600 חיילים בודדים. הדירות מאובזרות בריהוט הנדרש ובציוד חשמלי במטרה להעניק לחיילים אורח חיים הולם ולספק להם תחושת בית אמיתי ככל הניתן.

פעילויות רווחה נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שבוע הלכידות

בכל שבוע, כל השנה, מתארח בכפר הנופש אשקלון גדוד לוחם לנופש מיוחד. שבוע הלכידות הוא שבוע נופש במסגרתו זוכות היחידות הלוחמות בהפוגה מהפעילות השוטפת, הפוגה והנאה ממגוון פעילויות חינוך ותרבות.

נופש משפחת השכול

מדי שנה מתקיימים מחזורי נופש למשפחות השכול. הנופש מתקיים בכפר הנופש בגבעת אולגה. לנופשים מתוכננות פעילויות רבות ומגוונות, הופעות של האמנים המובילים בארץ, סדנאות העשרה ופנאי, טיולים משותפים ואירוח.

כפר הנופש אולגה על הים

מתקני יחד למען החייל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליחד למען החייל 16 מתקנים ברחבי הארץ, לרווחת חיילי צה"ל: 2 כפרי נופש, באשקלון ובגבעת אולגה. 5 קריות חינוך: הר לבנים, חוות השומר, בית גולדמינץ, בית פלדמן, והר גילה. וכן בתי חייל ברחבי הארץ: בית החייל בחיפה, בית החייל בטבריה, בית החייל בקרית שמונה, בית החייל באר שבע, בית החייל ירושלים, בית החייל באילת, בית השריון, בית החייל בתל אביב (ללא לינה), בית החייל ברמת גן ובית קלימיאן ברמת גן[5].

חיילי צה"ל מכל החילות זכאים ללינה בבית החייל בשלושה מצבים: לינת קבע - חיילים בודדים, חיילים המשרתים בבסיסים בהם אין מקומות לינה, או חיילים הגרים במרחק הגדול מ-60 ק"מ ממקום שירותם, זכאים למגורים קבועים בבית החייל על-חשבון הצבא. לינת בודד - חייל הנשלח לביצוע משימה שלא באזור של יחידה צבאית כלשהו ולא באזור מגוריו, יכול לפנות לקצין העיר ויקבל הפניה להתארח בבית החייל ללילה אחד (לדוגמה: מש"קית ת"ש או מפקד שעשו ביקורי בית באזור רחוק). נופש - חייל שמעוניין להתארח בבית החייל (או במתקנים אזרחיים שבהסדר עם צה"ל) בזמן חופשתו, יכול לפנות באופן פרטי ולשלם על האירוח מכספו (במחירים מסובסדים).

רווחה ביחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין האודיטוריום והספרייה במחנה רעים שהוקם באמצעות האגודה למען החייל בשנת 2009

בניה בבסיסי צה"ל - יחד למען החייל מתכנן ובונה בבסיסי צה"ל מבני רווחה, מועדונים, אולמות מופעים וספורט, חדרי כושר, בריכות שחיה, חדרי אינטרנט, כיתות לימוד, בתי כנסת ועוד. מדי שנה מקימה העמותה עשרות מבנים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

מועדון "יותר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסטיבל יותר
הבימה המרכזית בפסטיבל המתגייסים

ייחד למען החייל הקים את "מועדון יותר", מועדון ההנחות וההטבות לחיילי החובה. חבר במועדון הוא חייל בשירות חובה המחזיק כרטיס אשראי עם סמל המועדון המקנה לו הנחות והטבות בעשרות בתי עסק בתחומים השונים: צרכנות, תרבות הפנאי, רווחה, לימודים וסלולר. החברות במועדון אינה כרוכה בתשלום. מועדון יותר[6] אף מקיים את פסטיבל 'יותר' - מסיבת הגיוס הגדולה בישראל המעודדת גיוס בקרב בני נוער.

כל המתגייסים לצה"ל זוכים לקבל שי מיוחד מהמועדון במהלך שרשרת החיול בבקו"מ. השי מכיל דברי מתיקה, מוצרי טיפוח מוצרי היגיינה ועוד, אשר יסייעו בידי המתגייסים במהלך הטירונות והשירות.

פרויקט "אמץ לוחם"[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט אמץ לוחם של יחד למען החייל מקשר בין חברות עסקיות ותורמים מהארץ ומחו"ל לגדודי לוחמים. מדובר באימוץ ערכי, תומך ומסייע שמטרתו לעזור למערך הלוחם הסדיר בצה"ל. סכום התרומה השנתי היוא כ-100,000 ש"ח, תוך התחייבות לשלוש שנים. הסכום מיועד לרווחת החיילים ולפעילויות מגוונות. כיום, מאומצות במסגרת הפרויקט כ-200 יחידות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחד למען החייל - הדרך להעברת תרומות לחיילי צה"ל וליחידותיו, יחד למען החייל - קרן לב"י האגודה למען החייל (בעברית)
  2. ^ 'ישראל היום', 6.5.18
  3. ^ לא מדובר בתא"ל רמי דותן שהורשע בקבלת שוחד
  4. ^ מבקר המדינהמשרד הביטחון, הקרן למען ביטחון ישראל (לב“י), דוח שנתי 39 לשנת 1988 ולחשבונות שנת הכספים 1987, 4 בדצמבר 1989, עמ' 826.
  5. ^ ניתן לצפות בכל מתקני יחד למען החייל בקישור זה.
  6. ^ Yoter.co.il - אתר האינטרנט של מועדון "יותר"