יחזקאל הרמלך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל הרמלך
יחזקאל הרמלך
לידה 12 בספטמבר 1932 (בן 90)
פולין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק ספורטאי עבר, מנכ"ל קופ"ח מאוחדת, מנכ"ל משרד הכלכלה וממונה על פרויקטים לאומיים במשרד רוה"מ רבין
מפלגה הציונים הכלליים, המפלגה הליברלית הישראלית, קדימה
ראש עיריית רחובות
19781989
(כ־11 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יחזקאל הַרְמֶלֶך (נולד ב-12 בספטמבר 1932) הוא איש ציבור ישראלי, שכיהן כראש עיריית רחובות בין השנים 19781989 ועמד בראש מספר רב של ועדות ציבוריות בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפולין למשה ודבורה קניגסברג. בשנת 1935, בהיותו בן שלוש, עלה עם משפחתו לישראל.

היה מדריך ומפקד מכבי צעיר, ספורטאי אתלטיקה קלה, הוקי, כדור-יד, כדורסל וכדורגל. במלחמת העצמאות היה מפקד הנוער ברחובות[1]. הרמלך היה חניך מצטיין בקורס בחיל התותחנים[2].

בראשית 1950 הוא צורף לקבוצת הכדורגל הבוגרת של מכבי רחובות, בה שיחק כבלם, חלוץ מרכזי[1] ומגן[3]. ב-1954 שיחק בנבחרת הכדור-יד במשחקיה בהולנד ובאותה שנה שיחק גם בנבחרת הכדורגל של מכבי ישראל במשחקיה באנגליה. בסוף 1954 הוא נפצע בברכו בהתנגשות עם שחקן אחר ונמנע ממנו מאז לשחק כדורגל[1].

מתחילת שנות ה-60 היה הרמלך מנהל קופת חולים עממית ברחובות[4][5]. בשנת 1967 מונה הרמלך למנהל הכללי של קופת חולים עממית[6][7]. בין השנים 1974–1978 כיהן כמנכ"ל קופת חולים מאוחדת, שנוצרה על ידו כתוצאה מאיחוד קופת חולים עממית עם קופת חולים של הציונים הכלליים[8][9].

ראשות עיריית רחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 1978 בעקבות הכוונה להעמיד את ראש עריית רחובות, שמואל רכטמן לדין, עלה שמו של הרמלך כמועמד לראשות עיריית רחובות[10]. בסוף אוגוסט 1978 נפגש הרמלך עם שמחה ארליך ומשה ניסים והסכים להיות מועמד הליכוד לראשות עיריית רחובות אם יורשה לו להרכיב את הרשימה למועצה[11]. חברי תנועת החרות בחרו בהרמלך פה אחד להיות מועמדם[12] והוא הוביל את רשימת הליכוד, למרות שהליברלים בקשו למנות את שוקי פורר לתפקיד[13][14].

בבחירות זכה הרמלך לרוב של 63%[15]. עם כניסתו לתפקיד הוא הורה על הקפאת תוספות השכר על אחזקת רכב ושעות נוספות לצורך בדיקה ומניעת תשלומים פקיטיביים, ולמרות חששות העובדים זכה לתמיכתם[16][17]. לאחר מספר חודשים הוא פיטר את מהנדס העיר[18]. הרמלך הוביל לביטול חוק העזר שדרש רישוי אופניים במטרה לעודד רכיבה על אופניים בעיר[19].

בבחירות בשנת 1983 זכה הרמלך ל-39% מהקולות בסיבוב הראשון ובסיבוב השני קיבל 55% מהקולות[20].

שנים מאוחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף 1980 הציע מודעי להרמלך לשמש כמנכ"ל חברת החשמל, אך הוא דחה את ההצעה[21]. בהמשך הוא מונה ליו"ר דירקטוריון חברת החשמל לישראל[22][23], אך פרש מהתפקיד בתחילת 1982 בנימוק שהוא צריך להקדיש יותר זמן לתפקידו כראש עיריית רחובות[24]. עם זאת, המשיך הרמלך לכהן בדירקטוריון החברה[25][26]. הוא נמנע בהצבעה על מינוי יצחק חופי למנכ"ל בנימוק שהמינוי נעשה ללא התייעצות עם הדירקטוריון ששמע עליו בכלי התקשורת[27].

בין השנים 19891992 היה הרמלך מנכ"ל משרד הכלכלה והתכנון, ובין השנים 19921995 היה ראש המינהלה לפרויקטים לאומיים במשרד ראש הממשלה יצחק רבין, במסגרת זו קידם הקמתם של מחלפים רבים בכבישי ישראל והיה ראש מינהלת פרויקט הביוב הארצי.

היה חבר מועצות המנהלים של מכון ויצמן למדע, בנק לאומי לישראל, מנרב אחזקות, בנק דיסקונט לישראל ואפריקה ישראל להשקעות.

הרמלך היה יו"ר על"ה העמותה למען המבוגר רחובות (2009-2018), מקים בית על"ה. נשיא כבוד של עמותת על"ה (2019).

הרמלך נודע במיוחד בשל הוועדות הציבוריות והוועדות הבין-משרדיות שבראשן עמד (שרבות מהן נקראות "ועדת הרמלך", בהקשרים שונים), בהן: הוועדה לקביעת אזורי עדיפות לאומית, הוועדה לקביעת תקנות חוק הביקורת הפנימית (1992), הוועדה הבין-משרדית להגדרת רמת השירותים והתקציבים בנושאי חינוך ורווחה ברשויות המקומיות (1992)[28], הוועדה הבין-משרדית להגדרת קריטריונים לתקציבי מחקר ופיתוח ממשלתי, ועדה לאיחוד רשויות בקעת אונו (1995), הוועדה להסדר הפיקוח ושינוי שיטת מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות ובתאגידים ציבוריים (2003)[29][30] והוועדה הציבורית לאיחוד רשות שמורות הטבע ורשות הגנים הלאומיים במשרד להגנת הסביבה (1996)[31].

בנוסף היה הרמלך חבר הוועדה לבדיקת מס רכוש וחבר ועדת טנה שפניץ (הוועדה לבדיקת מינויים בחברות ממשלתיות)[32]. כן עמד הרמלך בראש הפרויקט להעברת מפעלי התעשייה הצבאית מאזורים צפופי אוכלוסין, פרויקט הטיפול הנקודתי "מפנה 97" לטיפול ביישובי הנגב והגליל והרחבתם ותוכנית "עידוד 99"[33] לטיפול נקודתי של משרד התעשייה והמסחר ב-21 יישובים באזורי עדיפות לאומית.

בעסקנות ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמלך היה פעיל בהנהלת מכבי ובשנת 1972 היה מחזיק תיק הנכסים ומונה מטעם מכבי ליו"ר ועדת טניס שולחן[34][35]. בשנת 1973 הוא נבחר לנשיאות איגוד הכדורסל[36]. הרמלך היה חבר בועד האולימפי ובשנת 1980 היה הנציג היחיד של מכבי שהצביע בעד השתתפות באולימפיאדת מוסקבה[37]. הרמלך היה יו"ר מרכז מכבי ישראל (בין השנים 19831997[38]) ויו"ר ההתאחדות לספורט בישראל. היה חבר בוועד האולימפי בישראל וחבר המועצה להסדר ההימורים בספורט.

פעילות פוליטית במישור הארצי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמלך היה חבר הציונים הכלליים[39] ובשנת 1961 היה ממקימי המפלגה הליברלית הישראלית[4]. בראשית שנות ה-80 הוא השתייך לסיעתו של יצחק מודעי[40] והיה מועמדה ליו"ר מרכז המפלגה[41]. בשנות ה-2000 היה פעיל במפלגת קדימה. בבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום ה-120 ברשימת קדימה[42].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 התחתן הרמלך עם שולמית לבית זינגר[43], שהיתה חניכה שלו במכבי הצעיר. נולדו להם שלושה בנים[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחזקאל הרמלך בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 צבי קופמן, בלם של מכבי רחובות - ראש העיר, מעריב, 17 בנובמבר 1978
  2. ^ הסודות של דן קדר, מעריב, 1 בנובמבר 1979
  3. ^ י. בן משה, מדוע שקע הכדורגל בדרום?, הארץ, 15 באפריל 1962
  4. ^ 1 2 אל הדור הצעיר בישראל, מעריב, 6 באוגוסט 1961
  5. ^ קופ"ח עממית תפתח מכון פיזיותראפי ברחובות, מעריב, 7 בינואר 1962
    מרפאות חדשות ייפתחו ע"י קופ"ח עממית ברחובות, מעריב, 23 בנובמבר 1967
  6. ^ קופת־חולים עממית חוגגת 40 שנה לקיומה, דבר, 12 בדצמבר 1971
  7. ^ אהרון פריאל, קופ"ח עממית הכפילה חבריה, מעריב, 14 בפברואר 1972
  8. ^ פרופ' פדה הוקיע הפגיעה בכבוד המת, על המשמר, 8 באוגוסט 1974
  9. ^ אלכס דורון, צעד לקראת ביטוח בריאות ממלכתי, מעריב, 10 באוקטובר 1974
  10. ^ מנהל קופ"ח מאוחדת י. הרמלך מוזכר כמועמד ברחובות במקום רכטמן, דבר, 16 ביולי 1978
  11. ^ משפט רכטמן ביום א', מעריב, 1 בספטמבר 1978
  12. ^ אהרן פריאל, הטילו עלי וטו בלי להכיר אותי, מעריב, 6 בספטמבר 1978
  13. ^ אהרן פריאל, הליכוד הציע להרמלך להיות מועמדם, מעריב, 13 בספטמבר 1978
  14. ^ אהרן פריאל, הר־מלך מועמד הליכוד לראשות עירית רחובות, מעריב, 20 בספטמבר 1978
  15. ^ יחזקאל הרמלך חולל סנסציה, מעריב, 8 בנובמבר 1978
  16. ^ אהרן פריאל, ראש עירית רחובות הורה לבטל כל תוספות השכר שמקבלים עובדי העיריה, מעריב, 12 בדצמבר 1978
  17. ^ אהרן פריאל, העובדים התכנסו למחות נגד ראש העיריה - ומחאו לו כפיים, מעריב, 3 בינואר 1979
  18. ^ אהרן פריאל, החלטנו לפטר מהנדס העיר, בגלל אי התאמתו לתפקיד, מעריב, 8 באוקטובר 1979
  19. ^ רחובות מעודדת את רוכבי האופניים, מעריב, 30 במרץ 1980
  20. ^ תוצאות הבחירות לראשות המועצה המקומית רחובות, ילקוט הפרסומים 2991, 4 בדצמבר 1983, עמ' 690
  21. ^ גבי קסלר, השר מודעי: טוליפמן הוא תינוק מגודל ומפונק, מעריב, 9 בדצמבר 1980
  22. ^ שמעון רפפורט, ביטול מינוי מעורר תסיסה בחברת החשמל, מעריב, 27 באוקטובר 1981
  23. ^ יוסף מיכלסקי, הרמלך ויעקובסון לא הגיעו להסכם בשאלת הסמכויות, דבר, 1 בינואר 1982
  24. ^ התעוררות בחב' החשמל עם מינוי הגואל ליו"ר פעיל, דבר, 23 בפברואר 1982
  25. ^ מנכ"ל חברת החשמל התפטר יום אחד לפני שעמדו להדיחו, מעריב, 13 באוגוסט 1982
  26. ^ יוסף מיכלסקי, פרושן נבחר - חופי נשאר, דבר, 30 בדצמבר 1983
  27. ^ יצחק חופי מנכ"ל חברת החשמל מה-1 בנובמבר, מעריב, 29 באוקטובר 1982
  28. ^ אלון רובינשטיין, ‏הרשויות המקומיות: בעיות מרכזיות וחלופות לפתרונן, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 7 ביולי 2004
  29. ^ טיימינג איז אבריפינג: הירשזון אימץ את ועדת הרמלך.
  30. ^ אברהם טל, התעלמות עזת מזח, באתר הארץ, 22 בנובמבר 2004.
  31. ^ להקים רשות אחת לשמירת טבע ונוף, הביוספירה - דו-ירחון המשרד להגנת הסביבה, כרך כה, טבת-שבט תשנ"ו, ינואר-פברואר 1996, באתר סנונית.
  32. ^ חני יודל, דרישה לפיזור ועדת שפניץ, בטענה כי מינוי חבר הוועדה, יחזקאל הרמלך, נעשה מתוך שיקולים פוליטיים, nrg מעריב, 8 ביולי 2010.
  33. ^ משרד התמ"ס פרויקט עידוד 99, באתר "סיכוי - העמותה לקידום שוויון אזרחי.
  34. ^ אליפות אליצור לנוער בסיוף, מעריב, 4 במאי 1972
  35. ^ הרמלך יו"ר ועדת טנ"ש, דבר, 7 במאי 1972
  36. ^ נבחרה נשיאות איגוד הכדורסל, מעריב, 20 בנובמבר 1973
  37. ^ אדוארד וייץ שעמד לשאת דגל ישראל במוסקווה: נגוזה אגדה, דבר, 23 במאי 1980
  38. ^ יו"ר ונשיאי מכבי לדורותיהם, באתר תנועת מכבי ישראל.
  39. ^ י. ספיר: נציע קואליציה בלי מפא"י, הבוקר, 25 ביוני 1961
  40. ^ אבי בטלהיים, השר מודעי בכנס "קבוצת החמשה": תופעות עכורות התגלו בליברלים, מעריב, 26 במאי 1983
  41. ^ אבי בטלהיים, סיעה עצמאית של מודעי בכנסת אינה בהכרח איום סרק, מעריב, 8 במאי 1983
  42. ^ אריק בנדר, הרשימות לכנסת הוגשו: 34 מפלגות מתמודדות, nrg מעריב, 29 בדצמבר 2008.
  43. ^ פרסום נשואין, הצופה, 16 במאי 1955
ראשי מועצת ועיריית רחובות
בן ציון הורוביץ
(ר' מועצה ור' עירייה)
יצחק כ"ץ משה ברזילי שמואל רכטמן יחזקאל הרמלך מיכאל לפידות יעקב סנדלר שוקי פורר רחמים מלול
מ-1946 מ-1955 מ-1968 מ-1969 מ-1978 מ-1989 מ-1993 מ-1998 מ-2009