יחזקאל ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחזקאל ישראל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בספטמבר 2015 (בגיל 88 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יחזקאל ישראל (1927 - 2 בספטמבר 2015) היה כדורגלן ישראלי, ששיחק בקבוצת בית"ר ירושלים בשנות ה-40 וה-50 ויזם נדל"ן, ממייסדי חברת הנדל"ן "האחים ישראל".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישראל נולד בירושלים למשפחה מסורתית בת ארבעה ילדים. בצעירותו היה חבר האצ"ל ולחם במלחמת העצמאות.

בנערותו שיחק בקבוצת מג"ל (מועדון גוגנהיים למשחקים). בשנת 1942, כשקבוצת בית"ר ירושלים חידשה את פעילותה לאחר חמש שנות הפסקה, הצטרף לקבוצה יחד עם אשר ברנבלום ואהרון חסון. לאחר הקמת המדינה וחזרת הליגה לפעילות, שיחק בקבוצה בתפקיד החלוץ והמקשר הימני וניחן ביכולת כדרור גבוהה.

יחזקאל ישראל שיחק במספר משחקי ידידות של בית"ר בסוריה ולבנון בשנת 1944. היה שותף לעלייה של הקבוצה לליגה הבכירה בעונת 1953/1954 והמשיך לשחק בה עד שנת 1956. באחד ממשחקיו בליגה הבכירה בשנת 1955 כבש חמישה שערים בניצחון 1:6 על הפועל בלפוריה ולמעשה מחזיק בשיא ההבקעות במשחק אחד בליגה הבכירה בקבוצת בית"ר ירושלים.[1] בשנותיו האחרונות בכדורגל חיפש מקצוע חלופי והגיע לחברת החשמל, אך משהתבקש לעבור למדי היריבה העירונית הפועל ירושלים סירב ופוטר מעבודתו[2]. בשתי עונותיו המתועדות בבית"ר ירושלים (החל מ-1954) שותף יחזקאל ישראל ב-37 משחקים והבקיע 16 שערים.

לאחר פרישתו מכדורגל קנה ממנהל בית"ר דאז שמואל קירשטיין משאית שבעזרתה הקים ביחד עם אחיו יהודה חברת תובלה[3]. בשנת 1964 יחד עם שני האחים הצעירים יחיאל ויואל את חברת הבנייה והיזמות "האחים ישראל". החברה בנתה במהלך השנים אלפי דירות, בתחילה בעיקר בירושלים ואחר כך ברחבי המדינה, והקימה פרויקטים דוגמת "קניון האחים ישראל" ובניין המשרדים האחים ישראל על חורבות קולנוע רקס ברחוב שלומציון המלכה[4]. הוא המשיך להיות מעורב בניהול החברה עד שנות ה-2000[5].

יחזקאל ישראל נפטר ב-2 בספטמבר 2015.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק ראשון, יחזקאל ישראל, עמוד 25, הוצאת Media41LTD
  2. ^ רון עמיקם, מאיר גבאי, רוני דיאון, אני אוהב אותך בית"ר - תולדות בית"ר ירושלים, פרק ארבעה עשר, הגעש הצהוב והאויב האדום, עמוד 263, הוצאת Media41LTD
  3. ^ אלעזר לוין, בונה ולא בוכה, חדשות, 20 בדצמבר 1988
  4. ^ אלעזר לוין, הכי אלגנטיות סיבובית, חדשות, 5 בספטמבר 1989
  5. ^ אלעזר לוין, ‏"לא הולכים לחו"ל ולא מנפיקים בבורסה", באתר גלובס, 5 בספטמבר 2004