יחזקאל סופר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחזקאל סופר
הרב יחזקאל סופר
הרב יחזקאל סופר
השתייכות חסידות חב"ד

הרב יהושע יחזקאל סופר (נולד בי' באלול תש"ז, 26 באוגוסט 1947) הוא מרצה חסיד חב"ד; היה רב הקמפוס באוניברסיטת בן-גוריון בשנים 19761993.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במחנה עקורים בגרמניה, לשבתאי ולטויבע סופר, ניצולי השואה. בבחרותו למד בישיבות פוניבז' ובריסק. במהלך לימודו בישיבת בריסק, התוודע לחסידות חב"ד והחל ללמוד חסידות בחשאי. בשנת תשכ"ה התגלה הדבר, והוא נאלץ לעזוב את הישיבה הליטאית לטובת ישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. בניסן תשכ"ז נסע ללמוד במשך כשנה בישיבת חב"ד המרכזית שבמרכז חב"ד העולמי בניו יורק. בשנת תשכ"ט נישא לשרה, בתו של רחל והנגן החסידי שניאור זלמן לוין מכפר חב"ד.

סופר הוא מרצה ותיק. הוא החל להרצות בשנת 1970 בתיכונים בארץ, עד שהתמנה ב-1976 בהשפעת פרופסור ירמיהו ברנובר שהיה חבר בסנט של האוניברסיטה בבאר שבע, לכהן כרב בקמפוס, תפקיד אותו נשא 16 שנה[דרוש מקור].

בראשית שנות התשעים, תמך בזיהויו ופרסומו של הרבי מחב"ד כמשיח. לאחר פטירת האחרון בשנת 1994, פרסם את החוברת "יתבררו ויתלבנו" שבה טען כי התברר שהרבי מחב"ד אינו המשיח. הוא חזר והדגיש עמדה זו בספרו "במאי קמיפלגי" (2012). שיטה זו נחשבת חריגה גם בקרב הזרם המתון בחב"ד[1].

מוסר שיעורים בספרי חסידות ובפירוש רש"י לתורה, ומשמש כמרצה במכללת בית רבקה שבכפר חב"ד ב'. ספרו "לדעת להאמין" מבוסס על מאות הרצאות שלו, שיצאו גם בדיסקים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב סופר אב לשמונה ילדים, מתגורר בשכונת רמות שבירושלים.

עץ משפחת אשתו


 
 
 
 
 
 
 
 
אברהם פריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אפרים וולף
 
פסיה וולף
 
רחל לוין
 
טובה
 
חנוך גליצנשטיין
 
ברוך פריז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מני וולף
 
ברק'ה וולף
 
שרה
 
יחזקאל סופר
 
מאיר פריימן[2]
 
זלטה
 
ישעיהו הרצל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
זושא וולף
 
 
 
 
 
 

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שורשים בהלכה - חוברת שנכתבה כתגובה לפסק הדין של הרב עובדיה יוסף בעניין שלימות הארץ. בחוברת מבואר סימן שכ"ט בשולחן ערוך המחבר על פי שיחות הרבי, החוברת עוסקת גם בנושאי שלום, ביטחון ושלימות הארץ.
  • כשרות המטבח - בנושא הסיבות השכליות לכשרות ומטרתו של מבצע כשרות.
  • אתה הראית לדעת - כי במשיח אפשר כבר לגעת, בעניין סימני בחזקת משיח, באר שבע, 1993
  • יתבררו ויתלבנו - על שיטת הרבי מליובאוויטש בעניין המשיחיות והנהגת חב"ד לאחר הסתלקותו, באר שבע, תשנ"ה
  • לדעת להאמין - "יעודי כיהודי מתוך עיון רב ממדי", כפר חב"ד, תשס"ז, תשע"ז
  • על חטא העיגול - חוברת דיון הלכתי המדגישה את צורתם הריבועית של לוחות הברית, 2010
  • אביעה חידות - חידות על פרשות השבוע, 2010
  • במאי קמפלגי - הפולמוס המשיחי בתנועת חב"ד, 2012
  • מעייני רש"י - ביאורים ברש"י על-פי שיטת הרבי מליובאוויטש, 2 כרכים, 2014[4]
  • חזון למועד - מאמרי הגות על מועדי ישראל הבנויים על משנת חב"ד ועל 'מחשבת-ישראל', תשע"ז, 2016
  • פרקי תניא על פרשת דרכים פרשנות ותובנות למעמיקים בספר התניא - ביאורים על פרקים א-כה בספר התניא, הוצאת ספרים מעיינותיך, תשע"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרבנים ירוסלבסקי וגופין: אין מקום כלל בליובאוויטש לדעות של "במאי קמיפלגי"! (כ"א כסלו התשע"ג 05.12.2012) באתר חב"ד אינפו
  2. ^ בעלה הראשון שנפטר
  3. ^ בעלה השני הנוכחי
  4. ^ על הספר: מעייני רש"י, עיתון כפר חב"ד, מספר 1580, י"ד בחשון תשע"ה