יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם
 | |||||
| לידה |
5 באפריל 1908 ד' בניסן תרס"ח סטרופקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
9 בנובמבר 1994 (בגיל 86) ו' בכסלו תשנ"ה ירושלים, ישראל  | ||||
| מקום קבורה | הר המנוחות | ||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 9 בנובמבר 1994 | ||||
| רבותיו |
יוסף אלימלך כהנא | ||||
| חיבוריו | ראו בהמשך | ||||
| אב | ישכר דוב ליפשיץ | ||||
| צאצאים | ראו בהמשך | ||||
| |||||
  | |||||
רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם (ד' בניסן תרס"ח, 5 באפריל 1908 – ו' בכסלו תשנ"ה, 9 בנובמבר 1994) היה האדמו"ר השלישי מסטרופקוב ומייסד חסידות סטרופקוב בישראל.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר סטרופקוב, לרבי ישכר דוב ליפשיץ מאונגוואר, מצאצאי רבי אריה לייב ליפשיץ, בעל "אריה דבי עילאי", ובילא, בתו של רבי אברהם שלום הלברשטאם, מייסד חסידות סטרופקוב ובנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה. למד בישיבתו של הרב אברהם יוסף גרינוולד בנו של בעל "ערוגות הבושם" באונגוואר, בישיבתו של הרב יוסף אלימלך כהנא באונגוואר, בשנת תר"פ (1920) התחיל ללמוד בישיבת סטרופקוב של דודו, רבי מנחם מנדל הלברשטאם, שלימים כיהן כאדמו"ר השני מסטרופקוב.
לאחר שהתייתם מאמו גדל אצל דודו רבי מנחם מנדל, בשנת תרצ"ב (1932) התחתן עם מרים לאה בתו של רבי יצחק ראובן ליפשיץ, אב"ד טשארני - דונאיעץ. לאחר נישואיו התגורר בבית חותנו. התמנה כרב העיירה יבלונקה. כמו כן כיהן כדיין ומורה צדק של קהילת ברגסז[1]. בהיותו בברגסז היה בקשר קרוב עם רבי אהרן ראטה.
בה' בניסן תש"ד (1944) נשלח מיאבלונקה קושצ'יילנה למחנה הריכוז אושוויץ, אשתו וששת ילדיו נספו. לאחר המלחמה כיהן כרב המחנות העקורים בומברג ופרנקוניה. בכ' בשבט תש"ו התחתן בשנית עם טאבא (נפטרה בכ"ה באייר תשס"ז) בת הרב יחיאל מיכל שלאגר אב"ד בוקאצ'יבצי, ועבר להתגורר בעיר ווינע, וכבר זמן קצר עבר לעיר במברג שם הקים את 'ישיבת שארית הפליטה' ומסר שיעורים בגמרא עם מפרשים.
בכ"ט בכסלו תש"ט (1948) עלה לישראל והשתקע בבאר יעקב ולאחר תקופה קצרה עבר לרמלה, שם הקים את בית המדרש "דברי חיים" ומקווה טהרה ועסק בהפצת היהדות בעיר. בשנת תשי"ג (1953) עבר לירושלים והתגורר בשכונת גאולה. ייסד את בית המדרש של חסידי סטרופקוב בשכונת מאה שערים. כעבור זמן הקים בית מדרש נוסף של החסידות בבני ברק.
לאחר פטירת דודו האדמו"ר רבי מנחם מנדל, בו' באייר תשי"ד (1954), התמנה לאדמו"ר מסטרופקוב וכונן את חסידות סטרופקוב בארץ ישראל. ייסד בירושלים ישיבה ועמד בראשה. שימש כפוסק הלכה והתמחה בנושאי עירובין ומקוואות. האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים מינהו כאחראי מטעמו על ענייני המקוואות בארץ ישראל. על אף היותו אשכנזי, התמנה בשנת תשל"ו לכהן כחבר העדה החרדית הספרדית, וכעבור זמן התמנה לראש בית הדין לענייני גיור. היה מראשי משמרת הצניעות בירושלים בתש"ן הקים את בית הדין 'קהל היראים' שמתמחה בדיני ממונות.
מלבד ספריו בהלכה, בדרוש ובאגדה, הוציא קונטרסים הלכתיים רבים שונים, ובהם על ענייני מקוואות, טהרת המשפחה, מצות יד, ארבעת המינים ושמיטה. בשנת תשט"ז (1956) הוציא את ספרו של דודו רבי מנחם מנדל, "דברי מנחם". בצעירותו העלה על הכתב דברי תורה של סבו האדמו"ר רבי אברהם שלום אך כתבי היד נותרו בבית אביו באונגוואר. כעבור עשרות שנים נמצאו כתבי היד על ידי יהודי שביקר במקום, והם שולבו במהדורה חדשה של הספר "דברי שלום", שיצא לאור בשנת תשע"ג (2013).
נפטר בו' בכסלו תשנ"ה, הלווייתו התחילה בבית מדרשו בשכונת מאה שערים בהשתתפות אלפי איש. ספדו לו רבי צבי אלימלך הלברשטאם האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג שהכתיר את בנו יחידו לממלא מקומו, הרב משה אריה פריינד, הרב אברהם דוד הורוביץ ועוד, נטמן בהר המנוחות בירושלים, בסמוך לקבר דודו רבי מנחם מנדל.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו ממלא מקומו רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם חתן רבי מנחם מנדל שנייבאלג
- חתנו, רבי יעקב מוסקוביץ', האדמו"ר משאץ בני ברק
- חתנו, הרב יעקב יצחק מושקוביץ (כסלו תשי"א - כ"ט בתשרי תשפ"א), היה מראשי ישיבת באבוב בבת ים
- חתנו, הרב יעקב ישראל שמלר, מראשי ישיבת צאנז לצעירים בנתניה וכיום מנהל רוחני וראש רשת כוללי צאנז בקרית צאנז בנתניה
- חתנו, אהרן רוזנברגר.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שו"ת דברי יחזקאל שרגא
- דברי יחזקאל שרגא - על הש"ס
- דברי יחזקאל שרגא - על שולחן ערוך
- דברי יחזקאל שרגא - על התורה והמועדים
- דברי יחזקאל שרגא - על הלכות שמיטה ותרומות ומעשרות
- דברי יחזקאל שרגא - על הגדה של פסח
- דברי יחזקאל שרגא - על מגילת אסתר ופורים
- דברי יחזקאל שרגא - על ענייני רחל אמנו
- דברי יחזקאל שרגא - על מצות ישוב ארץ ישראל
- דברי יחזקאל שרגא - על הלכות ד' מינים שבלולב
- דברי חיים - מקוואות
- דברי שלום
- דברי מנחם
- דברי ישכר דוב
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איש האמת - פרקי חיים, אמרות והנהגות, מהאדמו"ר מסטרופקוב בעל "דברי יחזקאל שרגא" – מאת נכדו משה יהודה נחמיה הלברשטאם, תשס"ט
- טוביה פריינד, שלהבת של תורה וחסידות, המודיע תוספת תורנית, ו' בכסלו תשע"ה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה גרינברג, כתב ידו של האדמו"ר שרד • סיפור הצלה המופלא, באתר בחדרי חרדים
- מכתבים מאת ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר לאדמו"ר מסטרופקוב ולרעייתו, לרגל קבלתם תעודת "אזרח וותיק" תשנ"ב 1992
- רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטם זצ"ל מסטראפקוב באתר אור החסידות, מתוך הספר "שמן ששון מחבריך" של הרב שלום דובער וולפא
- רבי יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטם מסטראפקוב באתר MyTzadik
- ר' יחזקאל שרגא ליפשיץ-הלברשטם, האדמו"ר מסטרופקוב, באתר 'זיכרון בספר: קורות הרבנים בשואה במבואות לספריהם', מבית מכללה ירושלים.
יחזקאל שרגא בן יששכר דב ליפשיץ-הלברשטם (1908-1994), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מעשה שהיה, מתכון לשמחה שיחת השבוע 1569.
| בקרת זהויות |
|
|---|