יחזקיה יהושע פייבל תאומים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים (? - תצ"א, 1731 בערך), היה רב ופוסק הלכה.

שימש ברבנות העיר פרמיסלה במשך 15 שנים, ולאחר שהודח בידי ועד הקהילה, נבחר לרבנות העיר ברסלאו, משרה בה החזיק כ-14 שנים עד יום מותו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחזקיה[1] יהושע פייבל תאומים היה בנו השני של הרב יונה תאומים-פרנקל, המפורסם בחיבורו על הש"ס "קיקיון דיונה". על הגהותיו לחיבורו של אביו, חתם בשם "יהושע פייבלמן"[2].

הוא נישא לפרל, בתו של הרב אריה יהודה לייב "הארוך", רבה של קראקא. על נסיבות השידוך סיפר קרוב משפחתו, רבה של למברג הרב יוסף שאול הלוי נתנזון, כי בעקבות תשובה שנונה שענה בהיותו נער לרב שנזף בו, בחר בו הרב לחתנו. לפי הסיפור, אמר לו הרב לפני נישואיו כי על פי אבחונו נראה שלא יוכל להתמיד בלימודיו, אך למרות זאת הוא לוקח אותו לחתן, אם יתחייב ללמוד בהתמדה בחמש השנים הראשונות שאחרי נישואיו, מתוך מחשבה שלאחר חמש שנות התמדה לא ירצה הנער לעזוב את לימודיו. הנער תקע כף והחתונה התקיימה[3]. גיסיו מנישואין אלו היו: הרב זכריה מנדל בן אריה לייב, מחבר "באר היטב" על חושן משפט, ורבי שמואל מפיורדא, מחבר "בית שמואל" על אבן העזר והרב שאול בן הרבי רבי השיל מקראקא.

בצעירותו נבחר לשמש כאב"ד בקהילה היהודית בעיר צילץ, ולאחריה בעיר פרמיסלה. קודם בואו לפרמיסלה, הועלתה הצעת רבנות בעיר מץ, בה שימש בעבר אביו הרב יונה תאומים-פרנקל ה"קיקיון דיונה", אך כפי הנראה היא לא הבשילה לכדי בקשה רשמית של הקהילה היהודית המקומית[4]. מחותנו הרב דוד אופנהיים, ניסה להשיג עבורו את משרת הרבנות של אזור הסן בגרמניה (כיום מדינת הסן), אך ללא הצלחה"[2].

לפניו נבחר לשמש כרבה של פרמיסלה, אחיו הרב יצחק מאיר תאומים-פרנקל, שנפטר לפני שהספיק לממש את המינוי. הוא הורה בצוואתו למנות אחריו את אחיו הצעיר הרב יחזקיה יהושע פייבל. לאחר שהגיע לפרמיסלה בשנת תס"ג (1703), התפתחה מחלוקת סביב המינוי וחלק מראשי הקהילה התנגדו לו, בשנת תע"ג (1713) התקיים כינוס ועידת 'גליל פרמיסלה' והוענק בו משנה תוקף למינויו המוקדם כרב ופוסק למחוז כולו. בחודש תשרי תע"ח (סתיו 1717) חודש המינוי לשש שנים נוספות, אך ההתנגדות הפנימית בקהילה נמשכה כל העת.

במהלך שנת תע"ח (1718), הועמד מינויו לבחירה מחודשת, לפי דרישת מתנגדיו, וחברי ועד הקהילה בחרו במקומו את הרב שמואל רבה של סלונים.

מיד לאחר הדחתו שימש רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, תקופה קצרה ברבנות העיר ריישא[5]. במקביל, קיבל הרב תאומים הצעת רבנות מקהילת העיר ברסלאו, הוא נענה לקריאה ועבר לשמש כרבה של ברסלאו תוך שהוא קובע בה את מגוריו. למרות זאת כאקט של מחאה על אי-קיום צוואת אחיו, המשיך לחתום על איגרותיו כ"אב"ד פרעמישלא", מנהג בו המשיך עד סוף ימיו. מאוחר יותר התארגנו מספר רבנים להשיבו לכס הרבנות בפרמיסלה, והוא עצמו פרסם קונטרס בעניין בשם "תקע שופר" ובו מכתבי הרבנים על פרשת פרמיסלה[6], לאחר שגם התערבות "ועד ארבע ארצות" לטובתו, לא הועילה, הוא זנח את המאבק, והתמקד ברבנותו בברסלאו.

ביום שבת י"ד בניסן תפ"ב (1722), נפטרה אשתו פרל בברסלאו, מאחר שבאותה תקופה לא היה עדיין בית עלמין יהודי בברסלאו, היא נקברה בקרוטושין הסמוכה.

רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים, נפטר בשנת תצ"א או תצ"ב (17311732 בהתאמה).

פעילות ציבורית ותורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי יחזקיה יהושע פייבל תאומים היה פעיל במסגרת "ועד ירוסלב" שבמסגרת "ועד ארבע ארצות", וחתימתו מופיעה על כמה מתקנות הוועד[7]. הוא גם נחשב לרופא מומחה, ובאופן כללי היה אדם משכיל. בני התקופה מציינים אותו כמי שבקי ב"שבעת החכמות", המקבילה היהודית ל"שבע האמנויות החופשיות"[8].

רבי יחזקיה יהושע פייבל חיבר קונטרס הלכתי בשם "פנים מסבירות" שעיקר תוכנו השגות והערות על הספר "פנים מאירות" של הרב מאיר אייזנשטט, בנוסף ידוע על עותק של שולחן ערוך "חושן משפט" עם הגהות שהעתיק חתנו מגיליון השולחן-ערוך שבו למד. הוא כתב הסכמות לכמה ספרים, בודדים מהם ידועים ביבליוגרפית[9].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב יחזקיה יהושע פייבל היו שלושה בנים ובת אחת:

  1. בנו הגדול הוא הרב אריה לייב תאומים, רבה של קרֶשוב. נינו הוא הרב ברוך תאומים-פרנקל מחבר הספר "ברוך טעם", רב בלייפניק ומגדולי דורו. חותנו של הרב חיים הלברשטאם ה"דברי חיים" מצאנז.
  2. הרב יוסף יושקה (יאסקי) תאומים, אב"ד קראקא. שלדעת רוב ההיסטוריונים הוא זקנו של הרב יוסף תאומים מחבר הפירוש ההלכתי הקלאסי "פרי מגדים", הקרוי על שמו[10], אך יש מערערים על כך[11].
  3. רבי חיים יונה תאומים, מחבר "קונטרס ר' חיים יונה" על סימן כ"ה בשולחן ערוך "חושן משפט", שהיה חתנו של רבה המפורסם של פראג, הרב דוד אופנהיים. בהיותו בן 14 התארס עם שרה בתו של הרב אופנהיים והם נישאו כעבור שנה. כאשר בא הרב יחזקיה יהושע פייבל תאומים לקראת החתונה לפראג, ערכה לכבודו הקהילה היהודית קבלת פנים מפוארת בראשות רבני העיר: מחותנו הרב אופנהיים, הרב אברהם ברוידא, והרב אליהו שפירא מחבר ספר ההלכה "אליה רבה"[12]. שני בנים אלו: יוסף יושקה וחיים יונה, היו תאומים.
  4. בתו הייתה נשואה זמן קצר לרב שלמה מפינטשוב, מחבר "יקהל שלמה"[13], שנשא לאחר מותה את גיטל בת אחיה הגדול הרב אריה לייב תאומים מקרשוב. יש המייחסים את שושלת הרבנים אדמו"רי חסידות ראדומסק, כצאצאי הרב שלמה מפינטשוב[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו
  • יחזקיה יהושע פייבל בן יונה תאומים, ‏תקע שופר, פרנקפורט, תרס"ט; 1909, באתר HebrewBooks
עליו

במהדורת 1901–1906 של Jewish Encyclopedia, חולק בטעות הידוע עליו לשני ערכים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יש הכותבים את שמו הראשון יחזקאל, שגיאה זו נעוצה בפיענוח שגוי של הקיצור אותו נהג לחתום במכתביו יחזקי', לפי מנהג רבני עתיק לקצר בתיבות המסתיימות בסיומת -יה. אך בכל כתביו החתומים הידועים, ובכתבי בנו הרב חיים יונה תאומים הוא מוזכר יחזקיה. מאידך, ככל הנראה נקרא נכדו (אביו של הרב ברוך תאומים-פרנקל) בשם יחזקאל יהושע פייבל תאומים (המכונה: ר' פייבל תאומים השני), ועל שמו נקרא נכדו האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינובה, (18131898), מרבני גליציה ומייסד חסידות שינאווא.
  2. ^ 2.0 2.1 מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג. עמ' 736.
  3. ^ רפאל רבינוביץ, הערות לעיר הצדק. מובא אצל: צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א. עמ' 16-17.
  4. ^ כך עולה ממכתבו של בנו הרב חיים יונה תאומים לחותנו הרב דוד אופנהיים, מובא אצל צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, עמ' 14. וראה שם עמ' 17 הערה 16.
  5. ^ פינחס אברהם מייערס (מהדיר), בנין שאול מהרב שאול הלוי, רבה של האג, ירושלים תשס"ה, עמ' מט הערה ז.
  6. ^ הקונטרס הוהדר בידי אהרן פריימאן שהדפיסו בספר הזיכרון לאברהם אליהו הרכבי, פטרבורג, תרס"ט (1909). ראו במבוא שם רקע מורחב למחלוקת. ראו קישור להלן.
  7. ^ צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א, עמ' 18, מציין לדוגמה את חתימתו על סעיף תק"נ שם, המכפיף לענייני מיסים ורישוי עסקים את יישובי הפזורה שאין בהם בית כנסת משלהם, וממוקמים במרחק של עד 2 מיל מקהילה ראשית, לאותה קהילה
  8. ^ פנחס קצנלנבוגן, ספר יש מנחילין, ירושלים תשמ"ז. מצוטט מכתב-היד אצל: צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א, עמ' 17, הערה 15.
  9. ^ צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א, עמ' 18 מונה: "מאורות נתן", "עיר חומה", "ברית שלום" ו"מגל האומר".
  10. ^ צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א, הערה 19.
  11. ^ המחקר האחרון בנושא: דובעריש וועבער, נוספות לתולדות קהילת מיץ, בתוך: ירושתנו: ספר שנה לתורתם של חכמי אשכנז, שנה ג, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, תשס"ט. עמ' שמז ואילך.
  12. ^ פנחס קצנלנבוגן, ספר יש מנחילין, ירושלים תשמ"ז. מצוטט מכתב-היד אצל: צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א, עמ' 15.
  13. ^ יקהל שלמה, ליוורנו תקמ"ו (1786).
  14. ^ צבי יהושע לייטנר, מבוא לסדר משנה, ירושלים תשמ"א, הערה 20, בשם הרב יצחק מרדכי הכהן רבינוביץ, בספר אהל שלמה.