יחיאל דנציגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר הזקן מאלכסנדר
רבי יחיאל דנציגר
אין תמונה חופשית
לידה 1828
תקפ"ח
פטירה 21 בינואר 1894 (בגיל 66 בערך)
י"ד בשבט תרנ"ד
מקום קבורה אלכסנדר לודז'
תקופת הפעילות ? – 21 בינואר 1894 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יצחק מוורקא, רבי מנחם מנדל מוורקא, רבי בעריש מביאלה
בת זוג שרה רבקה דנציגר
אב רבי שרגא פייבל מגריצא
אדמו"ר אלכסנדר ה־1
תרל"ו-1876
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יחיאל דנציגר (תקפ"ח, 1828 - י"ד בשבט תרנ"ד, 21 בינואר 1894) היה האדמו"ר הראשון מאלכסנדר, והאדמו"ר המרכזי של חסידות וורקא בתקופתו. מכונה בחסידות אלכסנדר "האדמו"ר הזקן".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי שרגא פייבל מגריצא, שהנהיג את חסידי וורקא לאחר פטירת רבי יצחק מוורקא. לבקשתו של רבי יצחק מוורקא, אביו שלחו לשהות אצלו. בגיל 13 התארס עם רויזא מינדל בת רבי דוד מפשיסחא. מסיבת האירוסין נערכה בבית רבי יצחק ורבי יצחק הובילו לחופה. לאחר נישואיו נשאר שנה בוורקא ולאחר מכן עבר בהוראת רבו לגור אצל חמיו בפשיסחה. לאחר פטירת רבי יצחק היה חסידם של אביו ההרש"פ מגריצא ואחריו של רבי מנחם מנדל מוורקא ואחריו של רבי בעריש מביאלה. בגיל 17 החל לכהן ברבנות בטורצ'ין. בהמשך כיהן בגריצא ופילץ. בשנת תרל"ו (1876), לאחר פטירת רבי בריש מביאלה, מינוהו החסידים לאדמו"ר. הוא עבר לאלכסנדר לודז' בה כיהן גם ברבנות, והחל לנהל את חצרו. הוא כיהן באדמו"רות 18 שנה.

נודע בענוותנותו הגדולה. במכתב לאחים רבי אלעזר מנדל ורבי יצחק דוד בידרמן מללוב הוא כותב שהוא קורא על עצמו "אוי לו למי שהעולם מטעין בו" ושהוא צועק לחסידיו שיעזבוהו, ומבקש מהאחים שיתפללו עליו שיחזור בתשובה. נכדו האמונת משה מאלכסנדר כתב שסבו האמין שחסידי וורקא מינוהו לאדמו"ר רק בגלל שרצו אדם גרוע ביותר, שלא יחשוב שהוא בר מעלה[1].

כדרך חסידות וורקא, בלט ופעל בנושא אהבת ישראל ושמחה. הוא אמר לחסידיו: "אל תלמדו ממני דבר כי אני הגרוע בכולם, רק זאת תלמדו, שאף שאני כל כך גרוע, אני תמיד שמח".

לאחר פטירתו הוכתר בנו הבכור רבי ירחמיאל ישראל יצחק למלא את מקומו. אחריו כיהן בן נוסף, רבי שמואל צבי. בן נוסף היה רבי בצלאל יאיר שהיה גר בלודז' שחתנו רבי יהודה משה דנציגר מילא את מקומם לאחר השואה.

הרבה מדברי תורתו מובאים בתוך דברי בנו בספרו ישמח ישראל, בפרט בכל פרשה אות הראשון, שהם התורות שנאמרו בשנה הראשונה של הנהגת הישמח ישראל, מתחיל עם דבריו רבי יחיאל ומתבאר על ידי הישמח ישראל.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו רבי ירחמיאל ישראל יצחק ה"ישמח ישראל"
  • בנו רבי שמואל צבי ה"תפארת שמואל"
  • בנו רבי בצלאל יאיר
  • חתנו הרב בצלאל דמבינסקי[2]
  • חתנו הרב אלעזר ליפשיץ
  • חתנו רבי ישעיה מפשדבורז'-קאליש.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מעשה הגדולים החדש — סיפורים והנהגות טובות מצדיקים, ליקט וסידר ר' מתתיהו צבי סלאדווניק, פיטרקוב תרפ"ה.
  • אברהם יצחק ברומברג, מגדולי החסידות חלק ד', על רבי שרגא פייבל דנציגר, רבי יחיאל דנציגר ורבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר. תשי"ד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשימותיו, הובאו במוסף שבת המודיע ט' בשבט תשע"ד. ראו גם "אמרי מנחם" ויצא, עמוד ר"ז.
  2. ^ בנו רבי שרגא פייבל שלום כיהן באדמו"רות באנטוורפן. נפטר בט' בשבט תשי"ד. ראו עליו כאן. בנו של רבי פייבל, רבי יצחק, כיהן באדמו"רות במקוב. היה חתן דודו רבי בצלאל יאיר.