יחיאל היילפרין (מחנך)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל היילפרין
אין תמונה חופשית
לידה 20 באוגוסט 1880
אוקראינה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוקטובר 1942 (בגיל 62)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות טרומפלדור עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג פנינה היילפרין עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים יונתן רטוש, מירי דור, צבי רין, עוזי אורנן עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 4 עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 19 באוקטובר 1942 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יְחִיאֵל הַיילְפֶּרִין (20 באוגוסט 188019 באוקטובר 1942) היה מחנך עברי, מחלוצי גן הילדים העברי, משורר וסופר ילדים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

היילפרין נולד בשנת 1880 בעיירה פרילוקי שברוסיה (אוקראינה) לאביו שמעון-משה, למשפחת רבנים חסידי חב"ד. למד בחדר ובישיבה, ובגיל צעיר עזב את הבית והחל לעסוק בהוראה. ברוח ההשכלה למד גם לימודי חול. הרצה בוורשה על ספרות עברית ב"אגודת התחייה", שם הכיר את פנינה הוכברג (1886–1980), והשניים הקימו משפחה (על אף שלא נישאו בצורה רשמית).

בשנת 1909 פתח בוורשה גן-ילדים עברי בניהולה של אשתו, הראשון מחוץ לארץ-ישראל שהתנהל בעברית. להכשרת גננות פתח בשנת 1910 סמינר לגננות, אך כיוון שנאסר על גבר לעסוק בכך, נפתח המוסד על שם אשתו. גם בסמינר כל מקצועות הלימוד נלמדו בעברית. עם המורים בסמינר נמנו יעקב פיכמן, הלל צייטלין, המשורר יעקב לרנר והמדקדק שמואל שבח קנטורוביץ. יו"ר הוועד המנהל היה יצחק גרינבוים.

משפחת היילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור

בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עברה המשפחה לאודסה, והסמינר לגננות המשיך לפעול שם. עם המורים בסמינר נמנו חיים נחמן ביאליק, יוסף קלויזנר, שאול טשרניחובסקי ויעקב פיכמן. בשנת 1918 החל להוציא לאור את כתב העת "הגינה", שעסק בנושאי גן הילדים העברי.

בשנת 1919 עלו אשתו וילדיו לארץ ישראל באונייה רוסלאן, והיילפרין הצטרף אליהם בשנת 1920. הוא המשיך להוציא לאור בארץ-ישראל את כתב העת הגינה יחד עם יצחק אלטרמן (1881–1939), וחוברות מצוירות של ספרי ילדים (בין השאר פרסם את סיפורו של ש"י עגנון "מעשה העז"). בין השנים 1920–1926 שימש כמפקח ראשי מטעם ההנהלה הציונית על גני הילדים העבריים בארץ ישראל. בין השנים 1926–1927 שימש מורה לתורת גן הילדים העברי בבית המדרש למורות וגננות ע"ש לוינסקי, ובין השנים 1926–1933 היה לסירוגין מנהל "גן הילדים לדוגמה" בתל אביב וראש המחלקה לנוער של הקרן הקיימת לישראל.

בשנת 1933 פתח סמינר לגננות בתל אביב, שעם מוריו נמנו יצחק אפשטיין, אברהם אברונין, שאול טשרניחובסקי, אליעזר שטינמן ועמנואל עמירן. הסמינר פעל עד לשנת 1941.

שירו של יחיאל היילפרין "נומי, נומי" בביצוע אהובה צדוק

הַיילפרין חיבר שירי-ילדים, בהם "היורה" ("גשם, גשם, משמים") ו"שיר ערש" ("נומי, נומי, ילדתי"), שהולחנו שניהם על ידי יואל אנגל.[1]

לזוג יחיאל ופנינה הַיילפרין נולדו ארבעה ילדים: אוריאל (לימים המשורר יונתן רטוש; 1981-1909), מרים (לימים הסופרת מירי דור; 1945-1911), גמליאל (לימים הבלשן צבי רין; 1998-1914) ועוזיאל (לימים הבלשן עוזי אורנן; נולד ב-1923).

הַיילפרין מת בסתיו תש"ג (1942), בן 62 במותו. נקבר בבית הקברות טרומפלדור.

ספריו לילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זמירות (ורשה 1912)
  • זמירות ישראל (1914)
  • סיפורים-ציורים לתינוקות (1925):
    • האווזה ואפרוחיה
    • מעשה העז
    • יש לי צמד פרים
    • אליהו הנביא
    • נתני פטפטני
  • בקרן זווית (1927. עם לחנים מאת יואל אנגל) – שירי משחק, שירי הארץ ושירי חגים לגני-הילדים ולבתי-הספר.
  • מה סיפר ירח לי:
    • כינור דוד – אגדה על דוד בן ישי, שנולד עם דמות כינור על לוח-ליבו.
    • אהביהו לב-הפנינים – קורות רועה יתום, שכלא בקרבו דמעות והן נהפכו לפנינים
  • הפרש הפלאי (1931)
  • מלכת שבא (1933)

כתב עת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגנה: מכתב עתי לענייני גן הילדים העברי להלכה ולמעשה, אודסה: י. הילפרין, תרע"ח 1917-תרפ"ה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'הילפרין, יחיאל', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 173–174. (הספר בקטלוג ULI)
  • שלומית, 'גנן - חלוץ משנות העשרים' (על יחיאל הלפרין ממניחי היסודות של החינוך העברי בחו"ל ובארץ), אגרת לחנוך, 73 (1985), 31–32.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]