יחיאל יוסף ליבונטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחיאל יוסף ליבונטין

יחיאל יוסף לֶיבוֹנְטִין (נכתב גם לבונטין; ידוע גם בשם העט חושי הארכי; 186122 באוקטובר 1936) היה סופר עברי, מהנדס בהכשרתו וכלכלן, חובב ציון וחבר במסדר 'בני משה'. אחיו של זלמן דוד ליבונטין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד למשפחת חסידי חב"ד באורשה שפלך מוהילוב ברוסיה. קיבל חינוך מסורתי וכן השכלה כללית ריאלית. בשנת 1888 סיים לימודי הנדסה בבית ספר הגבוה להנדסה במוסקבה, והחל לעבוד במפעלי הרכבת של ממשלת רוסיה. בשנת 1922 עלה לארץ ישראל והתגורר בתל אביב. בארץ היה פעיל בתחום האשראי הקואופרטיבי ושימש כמנהל "חברת חרושת ברזל יפו" (THE JAFFA IRON WORKS LTD).

ליבונטין הרבה לכתוב בעיתונות. כבר ב-1891 כתב בעיתון "המליץ" ופרסם בו את סיפוריו. במסגרת פעילותו כסופר פרסם ספרים שונים, בהם: "שמעון עציוני" א-ג (1899), "מבין הערפל" (1914), "השבועה (1932) ו"בין תקווה ליאוש" (1938). בספריו של ליבונטין מוזכרים רעיונות רבים של הציונות הרוחנית עליה הוא נימנה. גם דעותיו הכלכליות מנוסחת היטב: בספרו "מבין הערפל", למשל, דעות שמזכירות מאוד את רעיון הקמת בנק אוצר התיישבות היהודים על ידי אחיו זלמן דוד ליבונטין.

נפטר בשנת 1936, לאחר מחלה ממושכת, ונקבר בקבר המשפחה בראשון לציון.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתוך[1].

  • ספורים,‬ 1938
  • מן המצר : קובץ ספורים, ‬ 1938
  • השבועה : רומן בשני חלקים וסיום,‬ 1931
  • שמעון עציוני :רומן מראשית תקופות שנות השמונים, ‬ 1920
  • מבין הערפל : רומן, ‬ 1920
  • האכרות : (התורה והניסיון), ‬ 1911

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.