יחיאל מיכל הלוי
| לידה | וילנה |
|---|---|
| פטירה | אחרי ה'תס"ז |
| רבותיו |
ישראל דרשן שפירא  |
  | |
רבי יחיאל מיכְל הלוי, (נפטר אחרי ה'תס"ז) בן אריה ליב סג"ל קאלישר, היה שד"ר[1], דרשן, בעל ספר שערי שמים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בווילנא[2] לאביו רבי אריה לייב סג"ל בן רבי נפתלי הירץ לבית לוי, שם למד אצל זקנו אבי אימו רבי שלמה זלמן ראב"ד בווילנא בראשית המאה החמישית, היה גם קרובו של המהרש"א. בעת גזרות ת"ח–ת"ט ברח עם משפחתו לעיר קאליש שם הצטרף לישיבה בקאליש בראשות קרובו רב העיר רבי ישראל דרשן שפירא[3], כעדות רבי אבי עזרי זעליג מרגליות בהקדמת ספרו 'חבורי לקוטים', ויניציאה תע"ה:
ותהי איתן מושבו כאן [קאליש] והיינו עוסקים ביחד חמשה אנשים, הרב המופלג סיני ועוקר הרים מהר"ר ישראל עלקושר, והרב המופלג מהר"ר משה כ"ץ בן הגאון בעל ש"ך, והרב המופלא מהר"ר מיכל בעל 'שערי שמים', והרב המופלג מוה"ר עוזיאל מק"ק קאליש, ואני הקטן שבכלם. גמרנו ללמוד יחד תורה לשמה ולא לשום פניה אחרת, הן הנאת ממון והן חלוקת כבוד, וגם לאחר השריפה שלא נשארנו בלתי אם גויתנו, לא עזבנו את תורת אלקינו, ועמדנו על משמרת הקודש אף שהיינו מפוזרים ומפורדים בין הגויים, תחת הארץ הייתה דירתנו, בבורות שיחין ומערות.
בקאליש שימש כדרשן ומוכיח ששמו יצא בקרב הציבור, דרושיו נבנו בשיטת שיטת הפלפול גג על גג, בחריפות עצומה תוך ביאור מדרשים תמוהים. בשנת תל"ה (1675) הדפיס ספרו שערי שמים שבו קיבץ 18 מדרשותיו, לספרו התקבלו הסכמות רבות מרבני זמנו, תוכניתו להוציא לאור חלקים נוספים מהספר לא הצליחה מחסרון מימון להדפסה[4]. כמו כן התחיל לחבר ספר על טור חושן משפט אך מיראת ההוראה הפסיק את כתיבתו[5].
ספרו שערי שמים הועתק והגיע למרוקו ומשום כך יוחס בטעות על ידי הרב יעקב משה טולידאנו בספרו 'נר המערב' לרבי חיים טולידאנו מחכמי מכנאס שבמרוקו, מאוחר יותר הוא חזר בו מדבריו[6].
הכיר את הרב יונה תאומים-פרנקל, בעל 'קיקיון דיונה', ורבי יצחק הגדול רבה של פוזנא[7].
עבר בעיר בריסק ופגש שם את רבי משה בן אברהם מגזע צבי, ומביא דבר תורה משם זקינו רבי העשיל מקראקא[8]. וכן מביא מה ששמע מרבי אברהם אבלי הלוי גומבינר[9].
מוזכר בתואר נשיא ארץ ישראל[10], המשמש לציון נכבדים אשר היו ממונים על איסוף כספי ארץ ישראל לטובת היישוב היהודי בארץ.
בסוף ימיו עלה לארץ ישראל, שם נפטר. הסכמתו האחרונה ניתנה לספר 'עבודת הבורא' (זולצבאך תס"ז) ביום ג' ח"י אדר שני תס"ז.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שערי שמים, פראג ה'תל"ה, 1675, באתר היברובוקס
- הרב בנימין פנטליאט, רבי יחיאל מיכְל הלוי מחבר ספר 'שערי שמים', בכתב העת המעין, ניסן תשע"ב
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים : חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל בראשית המאה התשע-עשרה, עמ' 101, הוצאת שלם, ירושלים, 2007.
- ^ לפי השערת חיים דב פרידברג, במרגניתא שפירא, דרוהוביץ תרנ"ט, עמ' 7 הערה 7, באתר היברובוקס נולד בקאליש.
- ^ שערי שמים, שער הדין, דף נה ע"ג, וז"ל: "וכן שמעתי ממורי ש"ב הרב הגדול מהר"ר ישראל שפירא נר"ו, אב"ד ור"מ דק"ק קאליש יזיי"א".
- ^ שערי שמים בסוף הספר עמוד 208
- ^ שערי שמים דף ב, הקדמת המחבר
- ^ הרב בנימין פנטליאט, רבי יחיאל מיכְל הלוי מחבר ספר 'שערי שמים', המעין ניסן תשע"ב
- ^ שו"ת רבי יצחק מפוזנא סימן נה הוא שאלה מפורטת מאת הרב יחיאל מיכל הלוי, עם כל המשא ומתן ההלכתי, והמענה על שאלה זו הוא בסימן נו.
- ^ שערי שמים, שער הקרבן, דף צד ע"א.
- ^ שערי שמים דף פז
- ^ הקדמת "באר אברהם", שקלוב תקמ"ג