יחיאל מיכל פיינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין

הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ו, 27 ביוני 1906 - ט"ו באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת בעיירה אוזדה, על יד מינסק, בלארוס, שהייתה אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו, הרב אברהם יצחק פיינשטיין, נפטר בהיותו בן שבע, ואז עבר לגור עם סבו, הרב דוד פיינשטיין. אצל סבו, הוא התיידד עם דודו, הרב משה פיינשטיין, ופיתח איתו מערכת יחסים קרובה.

כבר מגיל צעיר, הוכר כעילוי. לאחר הבר מצווה נשלח ללמוד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרב מלצר השווה את הבחור הצעיר לתלמידו המפורסם, הרב נפתלי טרופ. בזמן המהפכה הבולשביקית הישיבה עברה מבלארוס לליטא. בתקופה זו השתתף פיינשטיין בשיעורים של הרב איסר זלמן ושל חתנו, הרב אהרן קוטלר. אחרי שלוש שנים בישיבה, עבר לישיבת מיר שבפולין, שם למד אצל הרב אליעזר יהודה פינקל שהיה ראש הישיבה והרב ירוחם לייבוביץ, אחד מגדולי תנועת המוסר שהיה המשגיח. בזמן לימודיו שם, התידד עם הרב דוד פוברסקי, לימים ראש ישיבת פוניבז', ועם הרב יונה קרפילוב ממינסק, מחבר הספר "יונת אלם", שנרצח בשואה. יחד עימו למדו בישיבת מיר הרב חיים שמואלביץ והרב אריה לייב מאלין. אף על פי שנמצא בסביבה של גדולי תורה, נחשב כ-"עילוי" של הישיבה.

בעצתו של הרב איסר זלמן מלצר, עבר לבריסק ללמוד מן הרב יצחק זאב סולובייצ'יק (כונה "הרב מבריסק" או "הגרי"ז"). אחרי זמן מועט, הוכר גם שם כעילוי. באותו זמן עלתה בעיית גיוסו לצבא, והוא נסע להתייעץ עם הרב ישראל מאיר קגן ("החפץ חיים"). החפץ חיים התרשם מן הידע שהפגין בסדרי נזיקין, נשים וקדשים. אחרי הפגישה, נשאר בגרודנו חצי שנה, ושם הוא למד עם הרב שמעון שקופ. לאחר מכן חזר לבריסק, שם התקרב מאוד לרב מבריסק. באותו זמן, הוא בילה את חודשי הקיץ וחודש אלול בישיבת מיר. כשפרצה מלחמת העולם השנייה, נסע, יחד עם הרב משה פינקל בנו של ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל, לוילנא, שם השתתפו בשיעורים של הבריסקר רב. באותו זמן, זכה פיינשטיין לשבחים רבים מאת הרב חיים עוזר גרודזנסקי.

הרב פיינשטיין יצא מאירופה, יחד עם שאר תלמידי ישיבת מיר, ליפן, שם שהו בזמן השואה. הגיע לארצות הברית בשנת 1941, והצטרף לישיבתו של רב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק "היכל רבינו חיים הלוי", בעיר בוסטון, שם שימש כמשגיח רוחני. תוך שנה, דודו, הרב משה פיינשטיין, הזמינו לעבוד לצדו כראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. הרב יחיאל מיכל פיינשטיין קנה לעצמו שם בגלל שיעוריו בתלמוד. הוא הוזמן להיות חבר אגודת הרבנים, ושימש בתפקיד חשוב[דרוש מקור] בנסיונות הארגון להציל יהודים מן השואה.

בשנת תש"ו (1946) הגיע הרב פיינשטיין לארץ ישראל. שם התחתן עם ליפשא, בתו של רבו לשעבר, הבריסקר רב. רבו האחר, הרב איסר זלמן מלצר, חיתן את הזוג. אחרי חתונתו המשיך בתפקידו כראש ישיבה בארצות הברית, עד שנת 1952, אז חזר לישראל ויסד את כולל "ישיבת בית יהודה" בתל אביב, שם התגורר. בתקופה זו התייעץ תכופות עם החזון איש מבני ברק בנושאים שונים.

בשנת תשל"ג (1973), אחת מבנותיו נפטרה, ובעקבות כך עבר לגור בבני ברק. בשנת תשמ"ד (1984) חנך בניין חדש לכולל, ובו העביר לפחות שבעה-עשר שיעורי תורה כל שבוע.

הרב פיינשטיין המשיך את השקפת בריסק. התנגד לחוק טל, לנח"ל החרדי ולכל צורה של לימודים אקדמיים לחרדים. זמן קצר לפני פטירתו כתב: "לאחרונה פרצו הנציגים החרדים פרצות חמורות בחומת היהדות והישיבות בהקמת הנחל החרדי ומכונים להכשרת מקצועית, והעבירו חוק טל להחדרת חרב מסלולי הגיוס והתבוללות בהיכלי התורה, והם מחטיאי הרבים במעל שאין גרוע ממנו ובכוונתם להמשיך בדרך זה".

נפטר בשנת תשס"ג, ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

בניו הרבנים חיים ודוד וחתנו הרב צבי קפלן מכהנים כראשי ישיבות בישראל שממשיכות את שיטת בריסק. בתו הינדה הייתה נשואה במשך עשר שנים לרב אריה מלכיאל קוטלר והתגוררו בירושלים, ולא נולדו להם ילדים. לאחר פטירת אביו של הרב קוטלר, הרב שניאור קוטלר, בשנת 1982, נקרא הבן למלא את מקומו בראשות ישיבת לייקווד בניו ג'רזי, ועקב סירוב אשתו להגר עמו לארצות הברית או להתגרש ממנו הוא קיבל היתר מאה רבנים לשאת אישה שנייה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ו הוציא לאור את הספר מעלות התורה לאחי הגר"א יחד עם הרב ניסן ווקסמן, עם אילן היוחסין של משפחת המחבר מאת פרופ' לוי גינצבורג.

יצאו לאור חידושיו למסכת כריתות, שנדפסו בסוף חידושי חותנו לאותה מסכת.

לאחר פטירתו הוציאה משפחתו את חידושיו למסכתות חגיגה, סוטה, בבא קמא ח"ב, סנהדרין, שבועות, זבחים ח"א, מנחות ח"ד וח"ה, בכורות ח"א, כלים ג"כ, ומקוואות.

כמו כן קובצו כל המאמרים התורניים שפרסם בחייו בקבצים שונים, תחת השם "חידושי הגרי"מ".

כמו כן יצא לאור על ידי תלמידו הרב יעקב לב קונטרס י"ח דבר על הסוגיות במסכת שבת פרק ראשון העוסקות בי"ח גזירות בדיני טומאה וטהרה.

שאר כתביו נמצאים בידי בניו, ויוצאים לאור מעת לעת על ידי הרב אריה זאב קראוס.