יחיאל מיכל פיינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין
רבי יחיאל מיכל פיינשטיין

הרב יחיאל מיכל פיינשטיין (ד' בתמוז תרס"ו, 27 ביוני 1906 - ט"ו באייר תשס"ג, 17 במאי 2003) היה ראש ישיבת בית יהודה בתל אביב ולאחר מכן בבני ברק.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה אוזדה, על יד מינסק, שהייתה אז חלק מן האימפריה הרוסית. אביו, הרב אברהם יצחק, נפטר בהיותו בן שבע, ואז עבר לגור עם סבו, הרב דוד פיינשטיין. יחיאל מיכל עמד בקשר קרוב עם דודו, הרב משה פיינשטיין.

לאחר הבר מצווה נשלח ללמוד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. הרב מלצר השווה את הבחור הצעיר לתלמידו המפורסם, הרב נפתלי טרופ. בזמן המהפכה הבולשביקית עברה הישיבה לליטא. פיינשטיין שמע גם שיעורים מחתנו של הרב איסר זלמן, הרב אהרן קוטלר. אחרי שלוש שנים בישיבה עבר לישיבת מיר שבפולין, שם למד אצל ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל והמשגיח והרב ירוחם לייבוביץ.

בעצתו של הרב מלצר עבר לבריסק ללמוד מן הרב יצחק זאב סולובייצ'יק. באותו זמן עלתה בעיית גיוסו לצבא, והוא נסע להתייעץ עם "החפץ חיים". לאחר מכן למד חצי שנה בגרודנו, אצל הרב שמעון שקופ. בהמשך למד תקופות נוספות בבריסק ובמיר. כשפרצה מלחמת העולם השנייה עבר עם בחורי ישיבות רבים אחרים לוילנא.

יחד עם שאר תלמידי ישיבת מיר נמלט ליפן. בשנת 1941 הגיע לארצות הברית, שם מינהו הרב יוסף דב סולובייצ'יק לעמוד במקומו בראשות ישיבת "היכל רבינו חיים הלוי" בבוסטון, כאשר עבר כראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן[דרוש מקור]. כעבור שנה הזמינו דודו, הרב משה פיינשטיין, לעבוד לצדו כראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. הרב יחיאל מיכל קנה לעצמו שם בגלל שיעוריו בתלמוד. הוא צורף לאגודת הרבנים.

בשנת תש"ו (1946) הגיע הרב פיינשטיין לארץ ישראל, ובה התחתן עם ליפשא, בתו של רבו לשעבר, הרב מבריסק. הרב איסר זלמן מלצר חיתן את הזוג. אחרי חתונתו המשיך כראש ישיבה בארצות הברית, עד שנת 1952, אז עבר לישראל ויסד את כולל "ישיבת בית יהודה" בתל אביב, שם התגורר. נהג להתייעץ עם החזון איש.

בשנת תשל"ג (1973) נפטרה אחת מבנותיו ובעקבות כך עבר לגור בבני ברק[דרושה הבהרה]. בשנת תשמ"ד (1984) חנך בניין חדש לכולל, ובו העביר כעשרים שיעורי תורה מדי שבוע.

בתו הינדה הייתה נשואה במשך כעשר שנים לרב אריה מלכיאל קוטלר. לבני הזוג לא נולדו ילדים. לאחר פטירת אביו של הרב קוטלר, הרב שניאור קוטלר, בשנת 1982, נקרא הבן למלא את מקומו בראשות ישיבת לייקווד בניו ג'רזי. בשל עמדת בית בריסק סירבה הינדה להגר עמו לארצות הברית או להתגרש ממנו. הפרשה משכה תשומת לב רבה ובסופו של דבר קיבל הרב קוטלר היתר מאה רבנים לשאת אישה שנייה.

הרב פיינשטיין המשיך את השקפת בריסק. הוא התנגד לחוק טל, לנח"ל החרדי ולכל צורה של לימודים אקדמיים לחרדים. זמן קצר לפני פטירתו כתב: "לאחרונה פרצו הנציגים החרדים פרצות חמורות בחומת היהדות והישיבות בהקמת הנחל החרדי ומכונים להכשרת מקצועית, והעבירו חוק טל להחדרת חרב מסלולי הגיוס והתבוללות בהיכלי התורה, והם מחטיאי הרבים במעל שאין גרוע ממנו ובכוונתם להמשיך בדרך זה"[דרוש מקור].

נפטר בשנת תשס"ג ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

בניו הרבנים חיים ודוד וחתנו הרב צבי קפלן הם ראשי ישיבות בשיטת בריסק בישראל.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תש"ו הוציא את הספר מעלות התורה לאחי הגר"א, יחד עם הרב ניסן ווקסמן.

חידושיו למסכת כריתות נדפסו בסוף חידושי חותנו לאותה מסכת.

לאחר פטירתו הוציאה משפחתו את חידושיו למסכתות חגיגה, סוטה, בבא קמא ח"ב, סנהדרין, שבועות, זבחים ח"א, מנחות ח"ד וח"ה, בכורות ח"א, כלים ג"כ, ומקוואות.

מאמרים תורניים שפרסם בקבצים שונים יצאו לאור תחת השם "חידושי הגרי"מ".

שאר כתביו יוצאים לאור על ידי הרב אריה זאב קראוס.