יחיאל צבי מושקוביץ

הוספת קישורים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיאל צבי מושקוביץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 4 בינואר 1917
י' טבת ה'תרע"ז
האימפריה האוסטרו-הונגריתהאימפריה האוסטרו-הונגרית רוסקובה, האימפריה האוסטרו-הונגרית
פטירה 24 באוקטובר 1999 (בגיל 82)
י"ד בחשוון ה'תש"ס
ישראלישראל בני ברק, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות סגולה, פתח תקווה
תאריך עלייה 1949
ידוע בשל מפקח לימודי תנ"ך בחינוך הממלכתי הדתי, ממחברי "דעת מקרא"
השכלה סמיכה לרבנות מבית המדרש לרבנים בבודפשט, דוקטור לפילולוגיה מאוניברסיטת בודפשט
מקצוע מורה
השקפה דתית יהדות אורתודוקסית
בת זוג חנה
צאצאים שלמה מושקוביץ, אסתר אדמנית, חגי משגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ד"ר יחיאל צבי מושקוביץ (4 בינואר 1917 – 24 באוקטובר 1999, ה'תש"ס) היה איש חינוך ופרשן מקרא ישראלי, ממחברי סדרת "דעת מקרא".

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לשלמה ושרה ברוסקובה שבמחוז מרמורש בטרנסילבניה (אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית, אך כשנתיים אחרי זה חלק מרומניה) בשנת 1917, למשפחת סוחרים ציונית. בנערותו למד בישיבת "תורת א"ש" בעיר הולדתו, בראשות הרב המקומי אברהם שלמה כ"ץ. בגיל 17 החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בבודפשט והוסמך לרבנות, ובמקביל למד פילולוגיה באוניברסיטת בודפשט. קיבל תואר ד"ר בשנת 1943. היה פעיל בתנועת בני עקיבא בבודפשט. עם פרוץ שואת יהודי הונגריה גורשו רוב בני משפחתו לאושוויץ, שם נרצחו. הוא גורש למחנה עבודה, והצליח לברוח ממנו. במהלך המלחמה נישא לחנה היילברון, שאותה הכיר בפעילותם בבני עקיבא. חתונתם התקיימה תחת הפגזות של בעלות הברית. לבני הזוג היו תעודות חסות שווייצריות, והם שהו ב"בית הזכוכית". הם עזרו לפליטים ששהו שם, ובעיקר סייעו להם לזייף תעודות שאיפשרו להם לברוח. לאחר המלחמה הקים בית יתומים עבור ילדים ניצולים, ובהמשך התמנה למנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1949 עלו בני הזוג לישראל עם בנם התינוק, והתיישבו בתחילה בפתח תקווה, שם החל ללמד בתיכון ישורון. כשנה לאחר מכן עברו לבני ברק, שם היה מורה לתנ"ך בבית הספר התיכון העירוני הדתי בני ברק. יצא לשליחות בצרפת ומרכז אירופה מטעם המחלקה לתרבות תורנית במשרד החינוך והתרבות, לצורך ארגון חינוך יהודי באזורים אלו. לאחר כשלוש שנים שב לארץ, והתמנה למנהל בית הספר שבו לימד בבני ברק. בהמשך, יצא לשליחות חינוכית נוספת בטהרן שלפני המהפכה. ב-1964 הפך למפקח על לימוד התנ"ך בחינוך הדתי, עד צאתו לגמלאות. לאחר פרישתו יצא לשליחות של מספר שנים מטעם ארגון הג'וינט בבודפשט אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי, ופעל לשיקום החינוך היהודי בהונגריה.

במקביל, היה חבר במערכת "דעת מקרא", ואף חיבר את הפירוש לחומש במדבר, לספר יחזקאל ולמגילת איכה. היה ממגישי השיחות בתוכנית "פרקי היום בתנ"ך" ב"קול ישראל", והיה מורה בכיר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר-אילן[1].

היה ממייסדי בית העדות להנחלת זיכרון השואה בניר גלים[2]. לאחר פטירתו נקרא על שמו ועל שם אשתו מפעל "תיק לכל ותיק" בארכיון בית העדות, שבמסגרתו מוקם מאגר מידע על הפעילות והפעילים של בני עקיבא ושל תנועות נוער ציוניות דתיות נוספות[3].

נפטר ב-24 באוקטובר 1999, י"ד בחשוון ה'תש"ס, ונקבר בבית הקברות סגולה.

בנו הוא ד"ר חגי משגב.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד זאת, חיבר מאמרים בכתבי עת שונים בנושאי תנ"ך ויהדות הונגריה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יחיאל צבי מושקוביץ, אתר הוצאת בר-אילן.
  2. ^ מייסדי בית העדות
  3. ^ תיק לכל ותיק, באצר מוזאון בית העדות.
  4. ^ ברגר, נפתלי נתן, תפילות ופיוטים בארמית בסדר התפילה, ובמיוחד תולדותיה ומקורותיה של שירת אקדמות, באתר אוצר החכמה
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחיאל_צבי_מושקוביץ&oldid=37644215"