יחיא ימיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחיא ימיני
יחיא ימיני
יחיא ימיני בשנות ה-60
לידה 1894
צנעא
פטירה 1986 (בגיל 92 בערך)
ירושלים
תחום יצירה צורפות, סיתות, סופר סת"ם
זרם באמנות האמנות הארץ ישראלית
הושפע על ידי זאב רבן, שמואל פרסוב
מחלקת כסף-פיליגרן בבית ספר בצלאל 1909. הנער במרכז הוא יחיא ימיני. המורה פרסוב נשען על השולחן משמאל, ובוריס שץ, מנהל בית הספר, מציץ מהגומחה מימין

יחיא ימיני (1894, צנעא, תימן1986, ירושלים) היה צורף, אמן פיליגרן, סתת אבן וסופר סת"ם, מן המפורסמים שבבוגרי בצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות ומוריו.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימיני נולד בצנעא ועלה לארץ ישראל עם הוריו ב-1898 בקירוב. בילדותו למד ב"חדר" ולאחר מכן בבית הספר של רשת אליאנס 'כל ישראל חברים' בירושלים. בגיל 14 פרש מהלימודים כדי להצטרף לסדנת מחלקת הכסף-פיליגרן בבצלאל, בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות, שבה עבד בהמשך כמורה עד 1917.

עבודתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימיני הצטרף ב-1917 כחבר לקבוצת האמנים 'כתר', בניהולו של זאב דובנוב. בין השנים 19201921 היה חבר בקבוצת האמנים 'קו לבן' שיצרה תכשיטים בכסף ובזהב, בניהולו של אליעזר שטריך, ובהמשך הצטרף לקבוצת אמני פיליגרן בניהולו של שמואל פרסוב, שהיה מורהו מיום שהצטרף לבצלאל.

ב-1924 פרש ימיני מכל קבוצות האמנים ופתח בית מלאכה עצמאי בשכונת נוה בצלאל שהוקמה באותה שנה, ברחוב שמואל הירשנברג 6. מקום זה היה גם ביתו עד יום מותו. חמש שנים לאחר פתיחת בית המלאכה הצטרף אליו בנו, יעקב ימיני, שהוכשר על ידו בעבודת פיליגרן וצורפות. הנכד בועז ימיני המשיך אף הוא במלאכת הסב וביחד עם אביו יעקב הפעיל במשך שנים מוזיאון משפחתי קטן לזכר ימיני הסב בבית המשפחה ברחוב הירשנברג (נסגר ב-2010).

בצד עבודתו כצורף היה ימיני גם סתת אבן, ויצר לא מעט מעיטורי האבן במבנה הימק"א בירושלים, במהלך בנייתו בין השנים 1924–1933.

אופי יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של ימיני, שהיו ברובן פריטים ותכשיטים בסגנון יודאיקה ובטכניקת הפיליגרן, הושפעו באופן בולט ממורהו זאב רבן, שעיצב עבורו רבים מדגמי תכשיטיו גם לאחר שהפך לעצמאי. ימיני נחשב לתוצר מובהק של תחום הצורפות בארץ ישראל, לאחר שלמד מנערותו במסגרות יזומות במנותק מהמסגרות המסורתיות שבהן בדרך כלל נלמדה מלאכת הצורפות והפיליגרן בתימן. רוב מוריו היו אשכנזים שלמדו את מלאכת הצורפות המזרחית מכלי שני, וכך נחשף ימיני לצורפות מסורתית "מעובדת".[1]

עם זאת, ימיני הקפיד לשמור על זיקה לפרקטיקות ולמוטיבים מסורתיים ובדומה לצורפים מסורתיים בתימן הוא שלט בכמה מלאכות (סופר סת"ם וסתתות) והיה מעורב בקידום לימוד התורה בקהילתו ובתיעוד ושימור תרבותה. בכישרונו הגדול היה ימיני לתלמיד המובהק ביותר של מחלקת הכסף והפיליגרן בבצלאל, והתווה במידה רבה את האופי "הבצלאלי" של אמנות היודאיקה. הוא נערץ כל כך על ידי צורפים תימנים בני זמנו בירושלים שחיקו את סגנונו, עד כי עבודת הצורפות התימנית בעיר מאותם ימים הייתה שיקוף נאמן לקו "הבצלאלי" שזוהה בעקבות כך כ"יודאיקה תימנית".[2]

תערוכות ופרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימיני הציג מיצירות היודאיקה והתכשיטים שלו בתערוכות במגדל דוד בירושלים וביריד המזרח שהתקיים מדי שנה בתל אביב. ב-1931 הוא זכה במדליית כסף על עבודות הפיליגרן שלו בתערוכה הקולוניאלית הבינלאומית בפריס.

כיום ניתן לראות רימונים לכתרי תורה וכמה יצירות נוספות של ימיני בתצוגת הקבע של היודאיקה במוזיאון ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחיא ימיני בוויקישיתוף


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]