יחידה 88 - דב לבן

**יחידה 88 - דב לבן**
פרטים
כינוי	דוב לבן
מדינה	ישראל; צה"ל
שיוך	חיל השריון
סוג	יחידת סיור ופשיטה אמפיבית
בסיס האם	מרחב שלמה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1969 – יוני 1974 (כ־5 שנים)
מקים היחידה	סא”ל יואל גונן
מלחמות	מלחמת ההתשה; מלחמת יום הכיפורים
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	BTR-50, PT-76
פיקוד
דרגת המפקד	סגן-אלוף

אין לבלבל ערך זה עם הערך "גדוד 88".

יחידה 88 - דב לבן הייתה יחידה בחיל השריון הישראלי. היחידה החלה לפעול בשנת 1969 כ"יחידת סיור ופשיטה אמפיבית". במהלך מלחמת יום הכיפורים לחמה היחידה בסיני ומעבר לתעלת סואץ. ב-1974 פורקה היחידה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחידה 88 - דב לבן, הוקמה בשנת 1969 כיחידת סיור ופשיטה אמפיבית על ידי סגן אלוף יואל גונן, על מנת לאפשר תקיפת הפתעה דרך הים בעזרת כוחות שריון אמפיביים. היחידה הייתה מושתתת על כלי רק"ם מתוצרת ברית המועצות: נגמ"שים אמפיביים מסוג BTR-50 וטנקים אמפיביים קלים מסוג PT-76 שנלקחו שלל.^[1]^[2] פעולתה הראשונה של היחידה הייתה במבצע רביב, בו השתתפו נגמ"שי BTR-50 כשהם מאוישים ב-50 לוחמי סיירת חטיבה 7. במהלך מלחמת ההתשה נעשה ניסיון נוסף להשתמש ביחידה אך הכלים שקעו באזור אגם תמסח והפעולה בוטלה.

ב-1971, לאחר שחיילי היחידה שוחררו משירות סדיר, הוחלט להסב את היחידה ליחידת מילואים שהוגדרה כיחידת מתנדבים ונשלח אליה כוח אדם מובחר. לתפקיד מפקד היחידה מונה סרן יוסף יודוביץ' ולסגנו מונה אמציה אטלס. לאחר אימון הקמה בצאלים ובאל עריש כיחידת מילואים התמקמה היחידה במרחב שלמה על יד שארם א-שייח'.

בתחילת מלחמת יום הכיפורים הייתה היחידה תחת פיקוד חטיבה 274. עם פרוץ המלחמה נשלחה היחידה, יחד עם גדוד 225 מחטיבה 274 לאזור שארם א-שייח' ומשם עברה לא-טור, עד ה-15 באוקטובר. לאחר מכן סופחה היחידה לחטיבה 14 ושירתה בשני צידי התעלה. יחידת דב לבן לחמה בקרב החווה הסינית ובקרב מתחם אורחה, ובסיום המלחמה היחידה חזרה לאזור סרפאום להתארגנות.

במהלך ימי הקרבות נהרגו 18 קצינים ולוחמים מהיחידה ונפצעו 32 מתוך 126 קצינים ולוחמים. היחידה פורקה ב-1974. לזכר לוחמי החטיבה הוקמה אנדרטה בפארק עוצבות השריון ליד לטרון.