יחידת מצוף 247

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

לחצו כדי להקטין חזרה
הר הצופיםהפקולטה למדעי החברההפקולטה למדעי החברה"הפורום" ובניין הסנאט"הפורום" ובניין הסנאטהספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)הספרייה המרכזית (רוח ומדעי החברה)בית הכנסת ע"ש הכטבית הכנסת ע"ש הכטאולם העצמאותהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למדעי הרוחהפקולטה למשפטיםהפקולטה למשפטיםבית דוד וולפסון (ספריית משפטים)בית מאירסדורףבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לעבודה סוציאליתבית הספר לחינוךבית הספר לחינוךהספרייה לחינוך ולעבודה סוציאליתמכון מגידמכון מגידהמכינה הקדם-אקדמית וחדרו של מרטין בוברהחוג לארכאולוגיההחוג לארכאולוגיהמכון טרומןמכון טרומןבית הללבית הללאגודת הסטודנטיםקפיטריית פרנק סינטרה ואנדרטה לזכר הפיגוע בהבית הספר לתלמידי חו"לבית הספר לתלמידי חו"לבצלאלמגדל המיםאולמות טבעאולמות טבעהאמפיתיאטרוןהמכון ליהדות זמננוהמכון ליהדות זמננומכון מנדל למדעי היהדותמכון מנדל למדעי היהדותמערת ניקנורהגן הבוטני הלאומיעיסאוויהביה"ח הדסהבית הקברות הצבאי הבריטימעונות רזניקמעונות רזניקמרכז הספורט לרנרמלון דן ירושליםמעונות אידלסוןכפר הסטודנטיםהגבעה הצרפתיתואדי אל-ג'וזהגן הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש טבצ'ניקמנהרת הר הצופים ע"ש נעמי שמרעמק צוריםבית אורותאוניברסיטת בריגהאם יאנגמתחם אוגוסטה ויקטוריההר הזיתיםMap scopus.png


סמל יחידת מצוף 247
אנדרטה לזכר יחידת מצוף 247 בכיכר אביגדור המאירי

יחידת מצוף 247 הייתה יחידה צבאית שהוקמה ב־1955, שמשימתה הייתה החזקת מובלעת הר הצופים, שנשארה מובלעת מפורזת בתוך השטח הירדני על פי הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות. משימות היחידה כללו, מעבר להגנה על השטח הישראלי, איסוף מודיעין וחימוש וביצור העמדות בהר.[1] היחידה סיימה את תפקידה לאחר הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים, עם איחוד העיר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – הר הצופים, שיירת הדסה, מובלעת הר הצופים

בשנות ה-20 ושנות ה-30 של המאה ה-20 הוקמו על הר הצופים האוניברסיטה העברית ובית החולים האוניברסיטאי הדסה הר הצופים. בין מתחם בית החולים והאוניברסיטה נמצאת שכונת שייח' ג'ראח, שניתקה את הר הצופים מירושלים העברית, והתנועה אל ההר הייתה באמצעות שיירות. בב-ד' בניסן תש"ח, 13 באפריל 1948, הותקפה אחת השיירות שעלו להר - שכונתה לאחר מכן "שיירת הדסה" - במהלכה נרצחו 77 מאנשיה. בעקבות ההתקפה על השיירה נותק הקשר עם ההר.

ב־7 ביולי 1948, יום אחד לפני סיומה של ההפוגה הראשונה, נכנס לתוקפו הסכם בין המפקדים הצבאיים של ישראל והמפקדים של הלגיון הערבי על פירוזו של הר הצופים, בתיווך האו"ם ההר חולק לשלושה אזורים:

הסכם זה נשאר בתוקפו עד לסופה של מלחמת העצמאות ואושר מחדש בהסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות שנחתמו עם ירדן ב־3 באפריל 1949 .[3] בהסכם נקבע כי מדי שבועיים תועלה להר שיירה לאספקה ולהחלפת אנשי ההר. שיירה זו הייתה תחת פיקוח האו"ם, ויצאה ממעבר מנדלבאום. על פי ההסכם, כללה השיירה שלושה כלי רכב: שני משוריינים ומשאית שהובילה להר אספקה. בירידה מההר הובילה המשאית הובילה ספרים מבית הספרים הלאומי שבהר, שהועברו לספריות האוניברסיטה בגבעת רם.

מובלעת הר הצופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוראות הסכם שביתת הנשק, יצרו צורך גדול בנשק מתקדם, בכמות מספקת, בארטילריה, תחמושת, חומרי נפץ, מוקשים וציוד ביצורים, על מנת, שתהיה יכולת אמיתית להתגונן כנגד התקפה, אם תבוא על מובלעת ההר הצופים, דאגה זאת הובילה להחלטה להקים יחידה מיוחדת לצורך כך. בין השנים 19481955 ועד להקמת היחידה, הייתה הגנת הר הצופים נתונה בידי כוח פלוגתי (מחופש לשוטרים), אשר על פי הסכמי שביתת הנשק עלה להר לתקופות לא קבועות, לעיתים אפילו לתקופה של עד 3 חודשים.

הקמת היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1955 הוחלט על הקמה של יחידה מיוחדת שתהיה אחראית על הגנת מובלעת הר הצופים. היחידה החלה לפעול בשנת 1956, ושמה הראשון היה "מצדה". בשנת 1957 הוחלף שם היחידה ל"צורון", ושוב הוחלף בשנת 1959 לשם הקבוע "מצוף 247".

היחידה כללה שמונה אנשי סגל, מש"קים בשירות סדיר, וכללה מש"ק מודיעין, מש"ק חבלה (חבלן), מש"ק חימוש (נַשָׁק), שני מש"קי קֶשֶׁר, חובש קרבי, מש"ק אפסנאות, מש"ק דת, ומש"ק חשמל, שמשנת 1966 היה חשמלאי מוסמך.

תפקידה היה בדרכים מתוחכמות, להבריח נשק, תחמושת ואמצעי הגנה להר הצופים[4]


בנוסף עסקה היחידה המיוחדת, בהקמת ביצורים ובמיקוש של הר הצופים. הסגל הקבוע של יחידת "מצוף 247", היו חיילי צה"ל אשר הולבשו בבגדי אזרח. כביכול "סטודנטים", מפקד היחידה, כונה ה"מלך" ויתר הסגל כונו "נערי המלך", סה"כ חיילי יחידת "מצוף 247" – 8 עד 9 חיילים בשתי משמרות (לצורך חילופים). המטרה המרכזית של היחידה, הייתה למנוע סכנה לעתיד המובלעת כשטח ישראלי. מובלעת הר הצופים, שימש כמוצב בעל חשיבות מודיעינית ואסטרטגית חשוב ביותר, השייך למדינת ישראל, בתוך שטח שהיה בשליטת האויב

ב-10 ביוני 1967, הגיעה משימתה של "מצוף 247" לסיומה, עם שחרור ירושלים.

היחידה כללה סגל קבוע שכלל 8 בעלי תפקידים ומקצועות חיוניים.

להר הצופים היו מגיעים בתוך שני משוריינים: משוריין גדול ומשוריין קטן. להברחות הנשק הלא לגאלי למובלעת הר הצופים קראו בשם הקוד "שיירות הקמח". בשני המשוריינים הוסתרו בדפנות נשק ותחמושת, מוכנים לפעולה, לצורכי הגנה עצמית במקרה שהשיירה תותקף. המשוריין הקטן נקרא "המשוריין החכם", ובו הייתה אפשרות, באמצעות הרמת גג המשוריין, להכניס את הנשק המתקדם ביותר אשר היה בצה"ל, תחמושת, חומרי חבלה, ועוד. הנשק, הציוד, והתחמושת הוכנסו דרך פתח של כ- 30 ס"מ בגג המשוריין. גם ג'יפים הוכנסו, חתוכים לפרוסות של 29 ס"מ. היחידה הצליחה כך להעלות להר הצופים ג'יפי תול"ר, מרגמות 81 מ"מ, תותחי 20 מ"מ, מקלעים כבדים, נשק אישי ותחמושת, מוקשים, חומרי נפץ וציוד ביצורים. על ההר הורכבו חלקי הג'יפים, והג'יפים עם התול"רים הוכשרו לפעולה.

החלפת הכוח הייתה תמיד של כ-45 לוחמים מתוך ה-120 ששהו על ההר, כ-20 חיילים בסדיר ובקבע בכל פרק זמן, כולל סגל של כ-8-9 חיילים "נערי המלך". היתר היו אזרחים עובדי צה"ל.

"יחידת מצוף 247" הייתה רק חלק מן הכוחות על ההר, אם כי הם היו היחידים ששהו שם באופן קבוע. פלוגות שונות מגולני, חטיבת הצנחנים והנח"ל גם היו מולבשות כשוטרים ועולות על ההר לתקופות של כחודש.

עמדות ה"קיפודים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיפוד 1 - כביש 1
  • קיפוד 2 - כביש 2
  • קיפוד 3 - הכרמלית (אנפי)
  • קיפוד 4 - פיזיקה
  • קיפוד 5 - גן בוטני (פילבוקס)
  • קיפוד 6 - הדסה בית יאסקי
  • קיפוד 7 - הדסה מזרח
  • קיפוד 8 - הדסה צפון
  • קיפוד 9 - הדסה פילבוקס
  • קיפוד 10 - שער
  • קיפוד 11 - רטנוף
  • קיפוד 12 - ספורט
  • קיפוד 13 - המנזה (מטבח)

ממפקדי "הר הצופים"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלוף (מיל). שלמה להט - פיקד על "הר הצופים" בשנת 1953 למשך כשנה. הכין את תוכניות ההגנה של ההר שהיו בתוקף עד שנת 1955

מפקדי "מצוף 247"[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סא"ל (מיל). אהרון קמארה - פיקד על יחידת "מצוף 247" בשנת 1956. חילץ משדה מוקשים את מוחמד דאוד בשנת 1956. ממקימי ומפקד יחידת הטנקים הירושלמית בחטיבת ירושלים.
  • יעקב בורשטיין
  • ירמי (ירמיהו) לבדיגר (1958)[5]
  • יוסף (יוסקה) קרן (1959-1961)
  • תא"ל (מיל). אפרים פורן (1961-1962)
  • אל"ם (מיל). דב רביב (דובץ') (1962-1964)
  • דייב גרינברג[6]
  • ישראל קרן
  • עזרא שניצר[7]
  • סא"ל (מיל). מנחם שרפמן (1965-1967)[8][9]

תקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חילוץ מוחמד דאוד משדה מוקשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1956 נפצע קצין הלגיון הירדני קפטן מוחמד דאוד בעת שדרך על מוקש נעל סמוך למובלעת הר הצופים כשליווה משקיפי או"ם בעת תקרית גבול. דאוד היה הממונה על צוות ועדת שביתת הנשק מטעם הצבא הירדני בין השנים 19651967.

אהרון קמארה, המפקד הישראלי של "יחידת מצוף 247" בהר הצופים נכנס לשדה המוקשים וחילץ תחילה את שני קציני האו"ם (אוסטרלי וקנדי) ואת דאוד.

לאחר כיבוש ירושלים המזרחית בידי צה"ל, הסגיר עצמו דאוד לידי כוחות צה"ל ושוחרר לאחר 17 ימי מעצר. זמן קצר לאחר מכן הועלה לדרגת זעים (אלוף) בצבא ירדן. לימים, בספטמבר 1970 דאוד מונה לראש ממשלת ירדן למשך שבוע.

כאשר סיפור ההצלה דווח למפקד מחוז ירושלים חיים הרצוג נזף בקאמרה על שהציל את הקצינים.

לפני מותו, בינואר 1972 פנה דאוד לבתו מונה וביקש ממנה למצוא את הקצין הישראלי שהצילו, וביקשה שתראה בו כ"אביה" לאחר מותו.

תקרית גן שולמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרטה לחללי תקרית גן שולמית, הר הצופים

ב-26 במאי 1958 בעת סיור ריבונות ב"גן שולמית", בשיפולים המזרחיים של הר הצופים, בשטח מת מבחינת התצפיות והעמדות של כוחותינו. הלגיון הירדני (צלפים) במארב מתוכנן היטב פתח באש על הסיור, במיוחד מה"חורשה" מוצב ירדני הנמצא צפונית מזרחית לגן שולמית, במקום שהוא מחוץ לשטח המפורז. בהמשך הירי על הפטרול גם מ"החזירייה" בשטח הצפוני באוגוסטה ויקטוריה נפתחה אש כבדה, על כוח החילוץ, של 6 לוחמים בפיקודו של קצין. כתוצאה מכך, נהרגו 2 לוחמים מסיור הריבונות ו-2 לוחמים מכוחות החילוץ, ו-2 לוחמים נפצעו. הנופלים: מ"כ אליאב אלעשרי מפקד הפטרול סיור הריבונות, משה גינזבורג - לוחם של הפטרול, מרדכי טיקוצ'ינסקי - מפקד כוח החילוץ הראשון, יוסף יוחימק - מפקד כוח החילוץ השני. כל ההרוגים היו מהכוח ששירת על ההר. נהרג גם היושב ראש הקנדי של ועדת שביתת הנשק, לויטננט קולונל ג'ורג' פלינט, שבא לתווך בין הצדדים.[10]

על גבורתם הוענקו, באיחור ניכר, (לבני המשפחה) של אליאב אלעשרי ויוסף יוחימק צל"ש הרמטכ"ל.[11]

כיום הגן קרוי הגן הבוטני הלאומי.

מותו של חגי בר-אוריאן: קפץ על רימון יד ונהרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1964 בר-אוריאן וחבריו לגדוד מ-חטיבת גולני פעלו לפירוק רימוני יד בגזרת הר הצופים. אוריאן שירת במוצב על תקן חבלן גדודי.[12]

פרטי האירוע: ב-13 באוקטובר, שנת 1964, קבוצת חיילי חטיבת גולני מוקמה ב"בניין הכימיה" בהר הצופים. המשימה שקיבלו הייתה לפרק עשרות רימוני יד בריטיים מסוג מילס. בשלב מסוים הבחינו ברימון חי שנצרתו שוחררה. חגי בר-אוריאן חטף את הרימון בידו, רץ מתוך הבניין וחיפוש מקום ריק מחיילים להשליך אליו את הפצצה. משלא מצא, הוא הצמיד את הרימון אל ירך ימין שלו, ונהרג.[13][14]

על פרטי המקרה הוטלה צנזורה כבדה במשך 50 שנה. המשפחה תודרכה אז ובמשך שנים רבות אחר כך, לשמור את דבר מותו של חגי לעצמה.[15]

בתחילת שנת 2018 מינה הרמטכ"ל גדי אייזנקוט קצין בודק לפרשה - תא"ל הושע פרידמן בן שלום, קצין מילואים ראשי.

אנדרטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פניית וותיקי "יחידת מצוף 247" לנשיא האוניברסיטה העברית בירושלים הפרופ' מנחם מגידור, ב-18 ביוני 2009 נחנכה אנדרטה להנצחה של "יחידת מצוף 247" במרכז הר-הצופים בכיכר אביגדור המאירי.

את תמצית תיאור פעילות היחידה, ניסח המשורר חיים גורי ב-39 מילים על לוח האנדרטה.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחידת מצוף 247 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "יחידת מצוף 247"
  2. ^ נוסח ומפת ההסכם, כפי שפורסמו על ידי מרכז ההסברה של מפא"י ב-1958 מאתר ארץ ישראל EretzIsrael.co.il
  3. ^ ידען מעריב תשכ"ד, בית דפוס מעריב, אוגוסט 1963, עמ' 64 ו-65
  4. ^ תקציר סיפור יחידת "מצוף 247" – "מובלעת הר הצופים" יחידת 247 מצוף
  5. ^ ירמי לבדיגר
  6. ^ "הלך לעולמו מנחם שרפמן מלך "הר הצופים" רועי מנדל, 23 במאי 2008, ynet, תגובות: תגובה 38
  7. ^ מצוף 247 סיפורה של יחידת מצוף 247 - Documents - dokumen.tips
  8. ^ "הלך לעולמו מנחם שרפמן, "מלך הר הצופים", רועי מנדל, 23 במאי 2008, ynet
  9. ^ "העיניים והאוזניים של צה"ל - הר הצופים רפי מן, 27 ביוני 2015
  10. ^ 4 שוטרים וקול. פלינט נרצחו בהר הצופים, דבר, 27 במאי 1958
  11. ^ צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לאליאב אלעשרי ויוסף יוחימק, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    אליאב אלעשרי ויוסף יוחימק, באתר הגבורה
  12. ^ יזכור - אתר ההנצחה לחללי מערכות ישראל, רב-טוראי חגי בר-אוריאן בן חי וג'והר משרד הביטחון - אגף משפחות הנצחה ומורשת
  13. ^ "אחי הציל חיים, הוא לא סתם מת" אתר הגבורה, ישראל היום, אמילי עמרוסי, 16 באוקטובר2016
  14. ^ הלוחם קפץ על רימון ונהרג - משפחתו דורשת צל"ש וואלה, אמיר בוחבוט, 27 במרץ 2014
  15. ^ לזכרו של חגי בר-אוריאן אורי שגיא