יחסי אוגנדה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוגנדה-ישראל
אוגנדהאוגנדה ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

איראןטורקיהיווןיווןאיטליהספרדפורטוגלטורקמניסטןאפגניסטןכוויתעיראקסוריהלבנוןקפריסיןעומאןתימןאיחוד האמירויות הערביותקטרערב הסעודיתירדןישראלמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוהאיים הקנרייםסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיסומליהאתיופיההרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהחוף השנהבבורקינה פאסוליבריהסיירה לאוןגינאהסנגלגינאה ביסאוגמביהגינאה המשווניתגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגואנגולהאנגולההרפובליקה הדמוקרטית של קונגואוגנדהקניהרואנדהבורונדיטנזניהמלאווימוזמביקזמביהנמיביהבוטסואנהזימבבואהדרום אפריקהלסוטואסוואטינימדגסקרראוניוןמאוריציוסקומורוIsrael Uganda Locator.svg
אודות התמונה
אוגנדה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
241,038 20,770
אוכלוסייה
39,570,125 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
88,610 315,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,239 38,025
משטר
רפובליקה נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית
מרים אשכול רוקדת עם אידי אמין, בעת ביקור לוי אשכול באוגנדה, ביוני 1966. ניתן לראות בבירור את כנפי הצניחה הצה"ליות שהוא נושא מעל כיס המקטורן השמאלי.

יחסי אוגנדה וישראל ידעו עליות ומורדות. בשנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, היו יחסים חמים בין המדינות. בשנת 1972 נותקו לחלוטין היחסים בין המדינות ואוגנדה נקטה עוינות גלויה כלפי ישראל, שהגיעה לשיאה באירוע חטיפת מטוס איירבוס A300 של חברת התעופה הצרפתית אייר פראנס, בטיסה 139 מנתב"ג לפריז. אירוע שבמהלכו פלש כוח צבאי ישראלי לשטח המדינה במהלך "מבצע יונתן".

בשנות ה-90 חודשו היחסים בין המדינות, וכיום יש יחסים הדוקים ביניהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1966, בשעת מסעו של ראש ממשלת ישראל לוי אשכול ורעייתו לארצות אפריקה, נוצרו קשרים חזקים בין מדינאים ואנשי צבא ישראליים לבין הצבא האוגנדי. אידי אמין (לימים שליט אוגנדה), השתתף בקורס צניחה של צה"ל. הוא אמנם לא סיים את הקורס, אך קיבל כנפי צניחה אותן נשא בגאון על חזהו במשך כל תקופת שלטונו. בהמשך סייעו מומחים ישראליים בהקמת חיל האוויר של אוגנדה ובית הספר לטיס של המדינה, שבראשו עמד קצין ישראלי, ברוך (בורקה) בר-לב (ברלוביץ'). חברת סולל בונה הקימה מבנים רבים באוגנדה ובכלל זה את מבנה שדה התעופה באנטבה.

בשנת 1971 ערך אידי אמין, כנשיא אוגנדה, ביקור רשמי בישראל.

בשנת 1972, ראש הממשלה גולדה מאיר סירבה למכור לאמין מטוסי פנטום. במקביל לביקורו של נשיא אוגנדה אידי אמין, ביקש ממנו קדאפי לנתק את קשריו עם ישראל ולגרש את נציגיה של ישראל תמורת סיוע צבאי וכלכלי.

אידי אמין ביצע את המעשה. הוא גירש מאוגנדה את כל הישראלים, שהיוו קהילה גדולה ובעלת עוצמה. באותה שנה אמין גם יצא באמירות אנטישמיות קשות ואף שלח מברק לאו"ם שבו הוא מברך על טבח הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן. העתקים של המברק נשלחו גם ליאסר ערפאת וגם לגולדה מאיר. באותה שנה הוציא אמין מחוץ לחוק את הקהילה היהודית באוגנדה והרס את בתי הכנסת במדינה.

בזמן מלחמת יום הכיפורים ב-1973 דווח ברדיו[דרושה הבהרה] אוגנדה שאידי אמין שלח חיילים אוגנדים להילחם נגד ישראל.[דרוש מקור]

לאמין היו קשרים חזקים עם הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) - הוא אף הציע להם את שגרירות ישראל לשעבר כמטה פעולה. בשנת 1976 נחתו חוטפי מטוס אייר פרנס באוגנדה, ושם החזיקו בחטופים הישראלים. ב-3 ביולי 1976 תקפו כוחות צה"ל את שדה התעופה, במבצע שנקרא "מבצע אנטבה", ושחררו כמעט את כל בני הערובה, למעט ישראלית אחת, שאושפזה בבית החולים באותה עת. חיל האוויר של אוגנדה נפגע קשות, היות שחלק גדול ממטוסי הקרב שלו הושמדו בעת המבצע. לאחר המבצע נרצחה בת הערובה המאושפזת בפקודתו של אמין.

משנות ה-90[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי אוגנדה-ישראל חודשו בשנות ה-90 וחוזקו קשרי המסחר והכלכלה עם המדינה. עלייתו לשלטון של הנשיא מוסוויני, סימנה את התחלת היווצרות קשרים הדוקים עם ישראל. בין המדינות קיימים כיום יחסים אסטרטגיים שכוללים גם שיתוף פעולה מודיעיני וביטחוני מקיף. ישראל סייעה לבנות מחדש את חיל האוויר של אוגנדה, ומכרה אמצעי לחימה מגוונים.

העשור השני של המאה ה-21[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014, במסגרת שיתוף הפעולה, קלטה אוגנדה עשרות אפריקנים שהסתננו לישראל[1]. במהלך ואחרי מבצע צוק איתן, הייתה אוגנדה אחת המדינות הבודדות שתמכו בישראל ואף עמדה לצד ישראל בהצבעות שהתקיימו באו"ם. יחסי ישראל אוגנדה עלו שלב כשבינואר 2016 חתמו שתי המדינות על הסכמי סיוע כלכלי, תרבותי, חקלאות, צבאי ותיירות. לפי דיווחים באפריל 2016 רכשה אוגנדה מטוסים וכלי נשק מתוצרת ישראלית. ב-5 ביולי 2016 במסגרת 40 שנה למבצע יונתן נערך טקס חגיגי בראשותם של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, ונשיא אוגנדה יוורי מוסבני ששלל השוואה בין ישראל לדרום אפריקה בתקופת האפרטהייד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אוגנדה וישראל - תולדות יחסים מפותלים, אריה עודד[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי אוגנדה-ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]