יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: בעיות תרגום.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן
אוזבקיסטןאוזבקיסטן טג'יקיסטןטג'יקיסטן
Uzbekistan Tajikistan Locator.png
אוזבקיסטן טג'יקיסטן
שטחקילומטר רבוע)
447,400 144,100
אוכלוסייה
34,110,000 9,820,321
תמ"ג (במיליוני דולרים)
239,420 34,880
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,019 3,552
משטר
רפובליקה נשיאותית רפובליקה

יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים שבין אוזבקיסטן לטג'יקיסטן. אנליסטים אומרים כי המדינות מנהלות את היחסים הדו-צדדיים הגרועים ביותר במרכז אסיה. עם זאת, עם בחירתו של שבקט מירזייאיב לנשיא יחסי המדינות וכן היחסים בין אוזבקיסטן ושכנותיה במרכז אסיה, השתפרו.[1] טרם נראה יישום מעשי של הפוטנציאל משיפור היחסים ועד 2021 אזור מרכז אסיה נותר אחד האזורים הפחות משולבים בעולם.

לפני העצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הרוסית (17211917) שלטה בטורקמניסטן הרוסית. יצירת "אומות" במרכז אסיה לא עמדה על סדר היום של קובעי המדיניות הרוסיים. עם זאת, להט מהפכני ממלחמת העצמאות הטורקית (19191923) גלש מהאימפריה העות'מאנית לשעבר לארצות רוסיה. בהתבסס על האידאולוגיה של הפאן-טורקיזם, המבקש לאחד את כל דוברי השפות הטורקיות מאנטוליה ועד סין למדינה אחת, מנהיג הטורקים הצעירים אנוור פאשה הוביל את מרד בסמצ'י במרכז אסיה הסובייטית. עם זאת, רפורמים פאן-טורקיסטים וג'אידים, אפילו חברי המפלגה הקומוניסטית האנטי-בסמאצ'י בטורקסטן, היו עוינים לטענתם של טג'יקים ושאר עמים שאינם טורקים לזהות נפרדת במרכז אסיה.

הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית (הידועה בשם "אוזבקיסטן") בשנת 1924 כחלק מהתיחום הלאומי בברית המועצות הביאה לאוזבקיזציה של מרכזי התרבות הטג'יקים בסמרקנד ובוכרה, וכן של כל הטג'יקים באוזבקיסטן וטג'יקיסטן, מכיוון שטג'יקיסטן לא קיבלה מעמד של רפובליקה עצמאית. האתנוגנזה של ה"אוזבקים "כללה חיסול של אתניות מסוימות אחרות כמו סארטס וקוראמה, שהזדהו עם עמים איראניים אחרים כמו הטג'יקים לפני הטמעתם בעם האוזבקי. אולם בסופו של דבר נוצרה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית (הידועה גם בשם טג'יקיסטן בקיצור) בשנת 1929. שיתוף פעולה טורקי, קווקזי, וקרים עם מעצמות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה הביא לתגובה מצד הרשויות הסובייטיות שכללה העברות אוכלוסין. שהביא את הקווקזים למרכז אסיה.

דגלה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית

שתי הרפובליקות השתתפו במשאל העם במרץ 1991 בניסיון לשמר את ברית המועצות בצורה שונה, אך עד מהרה הופרעה בגלל ניסיון ההפיכה באוגוסט אותה שנה. כתוצאה מכך, גם אוזבקיסטן וגם טג'יקיסטן הכריזו על עצמאותם בחודשי 1991 והפכו לחברות בחבר המדינות, שהביא לפירוק ברית המועצות בסוף השנה.

דגלה של הרפובליקה הסובייטת הסוציאליסטית האוזבקית

מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן (1992–1997)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר נפילת ברית המועצות בשנת 1991, התחילו סכסוכים בין שתי הקבוצות כאשר טג'יקים תקפו סחורות אוזבקיות בטג'יקיסטן ואילו אוזבקים אסרו סחורות טג'יקיות באוזבקיסטן. מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן פרצה כאשר קבוצות אתניות בטג'יקיסטן החלו להתנגש, ובהמשך הם נקלעו למלחמה עם נפגעים הרסניים. במהלך מלחמה זו נכנסו כוחות אוזבקיים לטג'יקיסטן למלחמה, אך מאמציהם היו חסרי תועלת עקב חילוקי דעות אישיים בין מנהיגי שתי המדינות. אף על פי כן, אוזבקיסטן קיבלה שטף של פליטים אוזבקים וטג'יקים מטג'יקיסטן עקב המלחמה המתמשכת, שרובם נשארו באוזבקיסטן לאחר המלחמה.[2]

סכסוכי אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סכר רוגון[עריכת קוד מקור | עריכה]

טג'יקיסטן תכננה זמן רב לבנות את מה שיהיה סכר המים הגדול ביותר בעולם, סכר רוגון, על נהר ואקש. הפרויקט הוצע בהתחלה על ידי המהנדסים הסובייטים בשנות החמישים, אך הבנייה בפועל נדחתה על ידי פירוק ברית המועצות בשנת 1991. הסכר יביא לעצמאות אנרגטית לטג'יקיסטן, אך אוזבקיסטן טוענת כי היא תפגע בתעשיית הכותנה הרווחית אותה על ידי ייבוש נהרות. . בשנת 2012, הזהיר נשיא אוזבקיסטן אסלאם קרימוב, מבלי לנקוב בשמו של טג'יקיסטן, כי פרויקטים מסוכרים מסוימים עשויים להוביל למלחמה אזורית במרכז אסיה.[3]

ייצוא גז לטג'יקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טג'יקיסטן תלויה בעיקר בגז המיובא מאוזבקיסטן, ויש לה מעט מקורות אנרגיה אחרים; כתוצאה מכך, הוא סובל ממחסור כרוני בחשמל. אוזבקיסטן משתמשת בזרוע האנרגיה כדי לרסן את טג'יקיסטן בסכסוך סכר רוגון. האנליסטים מעריכים את דרישות הגז של טג'יקיסטן בכ-1.2 מיליארד מ"ק לשנה ואילו בשנת 2012 קיבלה המדינה רק עשירית מהסכום הזה במחיר של 300 דולר / 1000 מ"ל. כמות זו הספיקה להפעלת תחנת כוח טג'יקית אחת בלבד.[4]

רכבת קמצ'יק פאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 הודיעה אוזבקיסטן על תוכניתה להקים רכבת חדשה דרך מעבר קמצ'יק, המחברת את הערים טשקנט ונמנגן. תוואי הרכבת החדש יחליף את הרכבת הישנה מתקופת ברית המועצות החוצה את צפון טג'יקיסטן. זה יחסוך לאוזבקיסטן דמי מעבר מדווחים של 25 מיליון דולר בשנה, ועשוי להפוך לחלק מנתיב הרכבות שתוכנן זמן רב לסין. מומחים טג'יקים הצהירו כי החשש כי הדבר עשוי לבודד עוד יותר את טג'יקיסטן שהיא כבר המדינה הענייה ביותר באזור.[3] בפברואר 2015 הודיע ​​הבנק העולמי כי ישאיל 195 מיליון דולר להקמת הרכבת.

התפתחות ביחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם בחירתו של שבקט מירזייאיב לנשיא יחסי אוזבק-טג'יק וכן היחסים בין אוזבקיסטן ושכנותיה במרכז אסיה, הגיעו לעידן חדש של פוטנציאל. מירזייאיב ואמומאלי רחמון נפגשו מספר פעמים מאז ספטמבר 2016, ובמרץ 2018 ערך מירזייאיב ביקור היסטורי בדושנבה, שם נחתמו 27 הסכמים דו צדדיים בתחומי המסחר, הכלכלה, ההשקעה, הפיננסים, התחבורה והמעבר, החקלאות, המים ואנרגיה, מיסים, מכס, תיירות, חינוך ומדע, בריאות, תרבות, שיתוף פעולה בין אזורי, בתחום הביטחון ונגד הפשיעה.[5]

ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים של אוזבקיסטן בטג'יקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורים של טג'יקיסטן באוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]