יחסי אוזבקיסטן–ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוזבקיסטן–ישראל
אוזבקיסטןאוזבקיסטן ישראלישראל

לחצו כדי להקטין חזרה

רוסיהיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתמונגוליההרפובליקה העממית של סיןטאיוואןהפיליפיניםמלזיהאינדונזיהפפואה גינאה החדשהאוסטרליהניו זילנדאיי שלמהקלדוניה החדשהפיג'יוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדמיאנמרבנגלדשבהוטןנפאלהודוסרי לנקהפקיסטןאפגניסטןאיראןקזחסטןאוזבקיסטןטורקמניסטןקירגיזסטןטג'יקיסטןעומאןתימןערב הסעודיתאיחוד האמירויות הערביותקטרבחרייןכווייתעיראקירדןסוריהישראללבנוןקפריסיןאזרבייג'ןארמניהגאורגיהטורקיהמצריםלובתוניסיהאלג'יריהמרוקוסהרה המערביתמאוריטניהמאליניז'רצ'אדסודאןדרום סודאןאריתריאהג'יבוטיאתיופיהסומליהקניהאוגנדההרפובליקה הדמוקרטית של קונגוהרפובליקה המרכז-אפריקאיתקמרוןניגריהבניןטוגוגאנהבורקינה פאסוחוף השנהבליביריהסיירה לאוןגינאהסנגלגמביהכף ורדהגינאה המשווניתגבוןהרפובליקה של קונגוטנזניהבורונדירואנדהאנגולהזמביהמלאווימוזמביקמדגסקרזימבבואהבוטסואנהנמיביהאסוואטינידרום אפריקהלסוטומאוריציוספינלנדשוודיהנורווגיהנורווגיהדנמרקהממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדתאירלנדפורטוגלספרדצרפתצרפתאיטליהאיטליהאיטליהמלטהשווייץבלגיההולנדגרמניהפוליןבלארוסליטאלטביהאסטוניהאוקראינהמולדובהרומניהבולגריהיווןאלבניהמקדוניה הצפוניתסרביהמוטנגרובוסניה והרצגובינהקרואטיהסלובניהאוסטריהצ'כיהסלובקיההונגריהאיסלנדגרינלנדקנדהארצות הבריתארצות הבריתמקסיקוקובההקריבייםבליזגואטמלההונדורסאל סלוודורניקרגואהקוסטה ריקהפנמהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתברזילאורוגוואיאקוודורפרובוליביהפרגוואיארגנטינהצ'ילהאיי פוקלנדUzbekistan Israel Locator.svg
אודות התמונה
אוזבקיסטן ישראל
שטחקילומטר רבוע)
447,400 20,770
אוכלוסייה
30,023,709 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
223,000 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
7,427 37,638
משטר
רפובליקה נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית
שגרירים
אויבוק אשונוב כרמלה שמיר

בין מדינת ישראל לרפובליקת אוזבקיסטן מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1992. היחסים החלו באותה השנה לאחר נפילת מסך הברזל, כשישראל הכירה בעצמאותה של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית וזו הכירה במדינת ישראל. לישראל שגרירות בטשקנט ולאוזבקיסטן שגרירות ברמת גן. שגרירת ישראל באוזבקיסטן מאז 2013 היא כרמלה שמיר[1] ושגריר אוזבקיסטן בישראל הוא אויבק אשונוב[2]. קיים גם אתר הידידות הישראלית -אוזבקיסטנית בקריית גת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפרקות ברית המועצות בדצמבר 1991 הכירה ישראל בעצמאותה של אוזבקיסטן. אוזבקיסטן מצידה הכירה גם בעצמאותה של מדינת ישראל. היחסים הדיפלומטיים הרשמיים בין שתי המדינות קיבלו גושפנקה ב-10 באפריל 1992[3], כשבחודש מאי באותה שנה נפתחה בטשקנט, בירת אוזבקיסטן, שגרירות ישראל. במקביל, אוזבקיסטן פתחה קונסוליה ברמת גן, ששודרגה בשנת 1997 למעמד שגרירות.

ביולי 1994 ערך שר החוץ שמעון פרס ביקור רשמי באוזבקיסטן[4]. בביקור זה נחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחומי ההשקעות, התחבורה האווירית, התחבורה והתיירות. באפריל 1997 ביקר בישראל שר החוץ של אוזבקיסטן, אַבְּדִילְאָזִיז קמילוב[5]. במהלך ביקורו של קמילוב נחתמו הסכמים בתחומי התרבות, המדע והרפואה. הסכם בין ממשלת אוזבקיסטן לממשלת ישראל בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות נחתם ב-4 ביולי 1994 ונכנס לתוקף ב-31 בדצמבר 1995. לאחר החתימות על הסכמים אלו החל שיתוף פעולה גובר בתחום התיירות בין שתי המדינות[6].

ב-18 בדצמבר 1998 ביקר בישראל נשיא אוזבקיסטן, אסלאם קרימוב[7]. ביקור זה הביא לרמה חדשה את היחסים הבילטרליים בין המדינות. במהלך הביקור נחתמו שמונה הסכמים במישורים שונים, בהם אמנה למניעת כפל מס[8], ואף הוקמה ועדה לשיתוף פעולה כלכלי בין שתי המדינות.

בשנת 2002, היקף הסחר בין המדינות הגיע לכ-53 מיליון דולר. ב-2007 חלה ירידה קלה במחזור הסחורות לכ-27 מיליון דולר, ובשנת 2008 עלה היקף הסחר לכ-40 מיליון דולר[6]. ב-2003 שיגרה אוזבקיסטן לישראל 79 משתלמים לקורסים שונים ובוצעו 12 שליחויות קצרות של מומחים ישראלים באוזבקיסטן[9]. לעומת זאת, ב-2004 השתתפו 137 משתלמים בקורסים בישראל, בוצעו עשרים שליחויות קצרות של מומחים ישראלים באוזבקיסטן ולשתי המדינות היו קורסים ומיזמים משותפים בתחומי החקלאות, הפיתוח הכלכלי-חברתי, הפיתוח הקהילתי והרפואה הציבורית[10].

ב-30 ביולי 2004 התפוצץ מחבל מתאבד בכניסה לשגרירות. בפיגוע נהרגו שני אנשי אבטחה מקומיים, ואנדרטה לזכרם הוצבה בסמוך למקום הרצחם. ב-13 במאי 2005 היה ניסיון נוסף לפגוע באמצעות טרור בשגרירות, אך המחבל נורה ונהרג בפעולה משותפת של השוטרים המקומיים וצוות האבטחה של השגרירות.

בשנת 2016, נבחרה משלחת ישראלית שמנתה כששה ישראלים לפקח על הבחירות שנערכו באותה שנה במדינה לנשיאות לאחר מותו של העריץ אסלאם קרימוב[11]. בין הנבחרים היה גם פרופסור אדוארד יעקובוב, נשיא HIT מכון טכנולוגי חולון.

יהדות אוזבקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יהדות אוזבקיסטן

יהדות אוזבקיסטן נחשבת לאחת העתיקות מבין קהילות ישראל, ומורכבת מיהודים בוכרים ומיהודים אשכנזים שהגיעו אליה במהלך המאה ה-20. בשיאה מנתה הקהילה יותר מ-200,000 איש. בשנות ה-70 ובשנות ה-90 עלו רובם לישראל, ואחרים היגרו לארצות הברית ואירופה. בטשקנט שני בתי כנסת ובתי ספר של הקהילה היהודית.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]