יחסי אוסטריה–ספרד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אוסטריהספרד
אוסטריהאוסטריה ספרדספרד
אוסטריה ספרד
שטחקילומטר רבוע)
83,871 505,370
אוכלוסייה
8,972,643 47,484,761
תמ"ג (במיליוני דולרים)
471,400 1,397,509
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,537 29,431
משטר
רפובליקה פדרלית מונרכיה חוקתית

היחסים בין הרפובליקה הפדרלית של אוסטריה לבין ממלכת ספרד הם יחסים היסטוריים שתחילתם עוד בימי קדם, והם נמשכו במהלך ימי הביניים, ולאחר מכן במהלך העת החדשה עד ימינו.

כיום שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, ומקיימות ביניהם קשרים כלכליים, חברתיים ותרבותיים בשלל תחומים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהשלטון הרומי ועד סוף ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הרומית בשיאה שלטה הן בספרד (היספניה), והן באוסטריה (פאנוניה, נוריקום ורייטיה), והתרבות הלטינית השפיעה רבות בשתי המדינות. במהלך נדידת העמים פלשו שבטים גרמאניים לחצי האי האיברי, ובהם הסואבים והוויזיגותים, שאף הקימו בו את ממלכתם. בשנת 722 הביס קרל מרטל את הפולשים המוסלמים בקרב טור, ובכך מנע מהם להשתלט על שאר אירופה הנוצרית.

לאחר מותו של פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1250, החלה תקופת אינטרגנום, שבמהלכה נבחר אלפונסו העשירי, מלך קסטיליה על ידי חלק מהנסיכים הבוחרים למלך גרמניה, אולם הוא לא הצליח לבסס בה את שלטונו, ובשנת 1273 נבחר רודולף מהבסבורג למלך גרמניה, תוך שהוא משתלט גם על דוכסות אוסטריה ודוכסות שטיריה, שהפכו להיות מוקדי הכוח של בית הבסבורג.

בית הבסבורג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1516 מת פרננדו השני, מלך אראגון, ובמקומו נבחר למלך ספרד נכדו קרל מאוסטריה. בשנת 1519 מת מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, ולאחר תקופה קצרה נבחר קרל, אשר היה נכדו, למלך גרמניה במקומו. במהלך שלטונו, נאבקו ספרד ההבסבורגית והאימפריה הרומית הקדושה בממלכת צרפת, אשר ניסתה בכל מאודה לשבור את כוחם של בית הבסבורג.

בשנת 1556 חילק קרל את נחלותיו, ומסר לבנו פליפה השני, מלך ספרד את ספרד, בעוד לאחיו פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה הוא מסר את כתר הקיסרות, ואת נחלותיו באוסטריה. במהלך המלחמה השמלקלדית ומלחמת שלושים השנים סייעו כוחות ספרדים לכוחות הקיסריים, אולם בעקבות התבוסה הספרדית במלחמת צרפת-ספרד (1635-59), שהייתה חלק ממלחמת שלושים השנים, נחלש כוחה של ספרד, והיא איבדה בהדרגה את מעמדה כמעצמה.

מלחמת הירושה הספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1700 מת קרלוס השני, מלך ספרד ללא ילדים, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית בין צרפת בהנהגת לואי הארבעה עשר, מלך צרפת, שרצה בהכתרת נכדו פיליפ, דוכס אנז'ו כמלך ספרד, לבין אוסטריה, שדרשה את הכתר עבור קרל, ארכידוכס אוסטריה. בשנת 1713 הסתיימה המלחמה בהסכם אוטרכט, שבה נקבע כי פיליפ מאנז'ו יוכתר למלך ספרד, אך בתנאי שלא יאחד תחתיו גם את הכתר הצרפתי.

במאה ה-20 ועד היום[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך רוב מלחמת האזרחים בספרד אוסטריה הפשיסטית לא תמכה באף צד, אם כי גולים אוסטרים מהשמאל התגייסו לבריגדות הבין-לאומיות – כגון יוליוס דויטש, מקים השוצבונד שהיה לגנרל בבריגדות עד סוף המלחמה. בינואר 1938 הכירה אוסטריה בשלטון פרנקו.[1] לאחר מלחמת העולם השנייה נותרה המדינה הספרדית מבודדת מבחינה מדינית, ורק בעקבות המלחמה הקרה קשרה ארצות הברית יחסים דיפלומטיים עם ספרד, אשר התקבלה בעקבות כך לאו"ם בשנת 1955. באותה שנה הצטרפה גם אוסטריה לאו"ם, ובאוקטובר המדינות חידשו את הקשר הדיפלומטי ביניהן.[2] וכיום שתי המדינות חברות באיחוד האירופי, ומשתפות פעולה במגוון תחומים.

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות נרשמה צמיחה בקשרי הסחר בין המדינות, וחלה התרחבות ביבוא הספרדי לאוסטריה ובקשרי התיירות, אולם, ההשקעה הספרדית ספגה מכה קשה בשנת 2013 כאשר התמוטטה חברת Alpine Bau, חברת הבת של ה-FCC, אשר הייתה פשיטת הרגל הגדולה ביותר באוסטריה מאז מלחמת העולם השנייה.

הסחר הבילטראלי רשם עודף חיובי בספרד לראשונה בשנת 2011, עם גידול של 21.6% ביצוא. ההשקעה האוסטרית בספרד, הסתכמה בכ-1,400 מיליון יורו בשנת 2012, והתמקדה בעיקר במגזר התשתיות (FCC), במלונאות (Hotusa ו- NH), בביגוד (Inditex ומנגו) ובעיבוד מתכת (Tubacex)[3].

יחסים דיפלומטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרד מחזיקה באוסטריה שגרירות בווינה, ו-7 קונסוליות בפלדקירך, גראץ, אינסברוק, קלגנפורט, לינץ, זלצבורג וסנקט פלטן. מאידך, אוסטריה מחזיקה בספרד שגרירות במדריד ו-7 קונסוליות בברצלונה, בילבאו, לאס פאלמאס דה גראן קנריה, מאלגה, פלמה דה מיורקה, סביליה וולנסיה[4].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי אוסטריה–ספרד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]