יחסי אוקיאניה–ישראל
 |
ערך מחפש מקורות
| |
| ערך מחפש מקורות | |
_(cropped2).jpg)
המושג יחסי אוקיאניה–ישראל הם היחסים בין מדינת ישראל למדינות אוקיאניה, לאחר עצמאותן מארצות הברית, בריטניה וצרפת (ונואטו בלבד).
לכל 14 המדינות באוקיאניה (אם לא מכלילים את מערב גינאה החדשה משטח אינדונזיה ביבשת) יש יחסים עם ישראל, ו-12 מתוכן לא מכירות במדינה פלסטינית (מלבד ונואטו ופפואה גינאה החדשה).
אוסטרליה ונאורו (שתומכות בישראל באומות המאוחדות) הן בין המדינות הבודדות בעולם שמכירות במערב ירושלים כחלק משטח ישראל. גם לאיי מרשל, מיקרונזיה, פיג'י (לרוב) ופלאו יש יחסים מצוינים עם ישראל, והן תומכות בה באו"ם (גם אם הן היחידות שעושות זאת עם ארצות הברית).
עם זאת, היחסים ידעו גם עליות ומורדות. ב-2012 איי שלמה וטובאלו תמכו באו"ם בקבלת הרשות הפלסטינית כחברה משקיפה בארגון (בניגוד לעמדת שאר המדינות ביבשת וחרף עמדת ישראל). ב-2016 ניו זילנד הייתה בין היוזמות של החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם (האנטי-ישראלית), שהביא למשבר בין שתי המדינות, שתם שנה לאחר מכן, ב-2017[1][2].
לישראל יש שגרירות בבירת אוסטרליה, סידני, ובבירת ניו זילנד, וולינגטון (שמייצגת גם את טונגה וסמואה). בעבר לישראל היה שגרירות בבירת פיג'י, סובה (שנסגרה מסיבות תקציביות). לאוסטרליה יש שגרירות בתל אביב-יפו, ולנאורו ופיג'י יש קונסוליות בעיר.
קשרים משמעותיים עם מדינות אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי אוסטרליה–ישראל
יחסי אוסטרליה–ישראל הם היחסים ההיסטוריים והדיפלומטיים שבין אוסטרליה למדינת ישראל. לקשרים ממד היסטורי משמעותי, וראשיתם במלחמת העולם הראשונה, כשכוחות אוסטרליים לחמו בארץ ישראל לצד מדינות ההסכמה ומילאו תפקיד מפתח בקרב על באר שבע. נכון ל-2021 מתנהלים בין המדינות יחסים חמים וידידותיים וקיים ביניהן שיתוף פעולה רחב. לישראל שגרירות בקנברה, ולאוסטרליה שגרירות בתל אביב.
שגריר אוסטרליה בישראל מנובמבר 2020 הוא פול לינדזי גריפית'ס[3].
איי מרשל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי איי מרשל–ישראל
בין מדינת ישראל ואיי מרשל קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים וכן שיתוף פעולה רחב בנושאים שונים.
היחסים הרשמיים בין שתי המדינות מוסדו לראשונה בשנת 1987, כאשר מאז ולאורך השנים נחשבה איי מרשל, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט, כתומכת עקבית של ישראל בגופים בינלאומיים, בעיקר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האומות המאוחדות[4], יחד עם ארצות הברית, וזאת אף במקרים של התנגדות כמעט גורפת לפעולותיה של ישראל[5][6]. תמיכה זו, אשר במקרים מסוימים תוארה כתמיכה בלתי מסויגת, נובעת בעיקרה, כך נטען על ידי רבים, מהישענותה של המדינה על תמיכתה של ארצות הברית, אשר מהווה את בעלת בריתה הפוליטית העיקרית, ומעבירה בכל שנה לאיי מרשל סיוע כספי משמעותי המוערך בסך של 65 מיליון דולר לשנה[7]. עם זאת, בניגוד לפלאו, מיקרונזיה, נאורו, ונואטו ואיי שלמה, אזרחי ישראל מחויבים להיכנס עם ויזה לאיי מרשל, ולהפך.
איי שלמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי איי שלמה–ישראל
בין מדינת ישראל ואיי שלמה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים.
היחסים הרשמיים בין שתי המדינות מוסדו לראשונה בשנת 1998, לישראל אין שגרירות במדינה. בשנת 2008 הצביעה איי שלמה בעד אימוץ דו"ח גולדסטון, והייתה למדינה היחידה באזור הפסיפיק שהצביעה כך באו"ם[8]. בשנת 2012 תמכה איי שלמה בהצבעה על החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם לשדרוג מעמדה של הרשות הפלסטינית למדינה משקיפה[9].
מיקרונזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי ישראל–מיקרונזיה
בין מדינת ישראל והמדינות הפדרטיביות של מיקרונזיה קיימים יחסים דיפלומטיים רשמיים החל משנת 1988 וכן נכון לשנת 2021 שיתוף פעולה רחב בנושאים שונים. היחסים ההדדיים בין שתי המדינות החלו אך זמן קצר לאחר שמיקרונזיה זכתה לעצמאות מארצות הברית בשנת 1986, בעקבות החלטת עצרת האומות המאוחדות. מאז ועד היום נחשבת מיקרונזיה, בדומה למדינות איים נוספות באוקיינוס השקט כגון איי מרשל ופלאו, כתומכת עקבית של מדינת ישראל בגופים בינלאומיים, ובין היתר במסגרת דיונים והצבעות בארגון האומות המאוחדות. לטענת רבים, מקורה של תמיכה זו, אשר נדמית לעיתים כבלתי מעורערת וכזו שאינה תלויה בדבר, היא בהישענותה המוחלטת של מיקרונזיה על תמיכתה של ארצות הברית, אשר באה לידי ביטוי בין היתר בסכום של כ-100 מיליון דולר אשר זו מעבירה לה מדי שנה. לטענת המבקרים, אחד מהתנאים להעברת הסיוע הכספי, הוא תמיכה בעקרונות הבסיס של מדיניות החוץ של ארצות הברית, וביניהם התמיכה בקיומה של מדינת ישראל. עם זאת, טענה זו נשללת בעקביות על ידי ממשלתה של מיקרונזיה, וכן על ידי גורמים נוספים בשתי המדינות, אשר מדגישים את משקלם הרב של העקרונות היהודים-נוצרים בקרב תושבי המדינה מאחורי הרצון לעמוד לצידה של מדינת ישראל, וכן את הסיוע הכלכלי הרחב המוענק למיקרונזיה על ידי ישראל, בעיקר בתחומי החקלאות והרפואה[10].
בין היתר, תמיכתה הפוליטית של מיקרונזיה בישראל באה לידי ביטוי במסגרת הדיון באו"ם בדבר הכרה רשמית במדינה פלסטינית, אשר נערך בשנת 2011, כאשר מיקרונזיה הייתה אחת מהמדינות הבודדות בעולם, אשר גיבו את עמדתה של ישראל וסירבו להכיר בקיומה של מדינה פלסטינית. התמיכה המיקרונזית בישראל באה לידי ביטוי פעם נוספת בשנת 2012, במסגרת ההחלטה שהתקבלה בעצרת האו"ם לקרוא לישראל לאפשר לפקחי הגרעין של האו"ם גישה למתקניה הגרעינים. בהצבעה זו מיקרונזיה התנגדה להחלטה, לצד ישראל וארבע מדינות נוספות, וזאת לעומת רוב מוחץ של 174 מדינות שתמכו בהחלטה[11].
קיריבטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – יחסי ישראל–קיריבטי
יחסי ישראל–קיריבטי הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין מדינת ישראל לבין הרפובליקה של קיריבטי.
היחסים שבין הרפובליקה של קיריבטי לבין מדינת ישראל כוננו בשנת 1984, כחמש שנים לאחר הכרזת עצמאותה של האחרונה מן הממלכה המאוחדת[12].
בעת ההצבעה באו"ם על הפיכת הרשות הפלסטינית למדינה משקיפה באו"ם (החלטה 67/19 של העצרת הכללית של האו"ם) בחרו נציגי קיריבטי להיעדר מן ההצבעה ולא לנקוט עמדה בסכסוך הישראלי–פלסטיני[13].
קיריבטי היא אחת מ-48 המדינות (ביניהן ישראל) שלא מכירות במדינה פלסטינית.
- ישראל אינה מיוצגת בקיריבטי הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי, אלא באמצעות השגרירות שהיא מחזיקה בוולינגטון בירת ניו זילנד[12].
- קיריבטי אינה מיוצגת בישראל, הן בדרג השגרירות והן בדרג הקונסולרי.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ראו: Israeli ambassador recalled from New Zealand after UN resolution.
- ^ איתמר אייכנר, תם המשבר הדיפלומטי עם ניו זילנד: השגריר חוזר, באתר ynet, 13 ביוני 2017.
- ^ מקור: אלמוג אמר, נשיא המדינה קיבל כתבי האמנה של שגרירים מרחבי העולם, באתר חדשות מבזק לייב, 11 בנובמבר 2020.
- ^ ליאור באייר, נעים להכיר: 10 מדינות שמעולם לא שמעתם עליהן, באתר מאקו, 24 באוקטובר 2012
- ^ עוד מכה באו"ם: לאפשר פיקוח על הגרעין של ישראל
- ^ דלית הלוי, קנדה שוב תמכה בישראל בהצבעה באו"ם, באתר ערוץ 7, 5 בדצמבר 2012
- ^ ידידות אמת של ישראל
- ^ משלמה המלך לאיי שלמה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2010
- ^ "איים נגד הזרם: התומכות הקטנות בישראל באו"ם". ynet. 2012-12-02. נבדק ב-2016-12-14.
- ^ ידידתנו הגדולה והקטנה ביותר: מיקרונזיה בת עשרים
- ^ עוד מכה באו"ם: לאפשר פיקוח על הגרעין של ישראל באתר "מגפון"
- ^ 1 2 שנתון המסמכים הרשמיים 2005, אתר משרד החוץ הישראלי
- ^ איתמר אייכנר, איים נגד הזרם: התומכות הקטנות בישראל באו"ם, וויינט, 2 בדצמבר 2012
