יחסי אוקראינה–יפן
| יחסי יפן–אוקראינה | |
|---|---|
|
|
| |
| יפן | אוקראינה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 377,915 | 603,550 |
| אוכלוסייה | |
| 122,793,587 | 37,629,362 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 4,231,141 | 160,503 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 34,457 | 4,265 |
יחסי אוקראינה–יפן הם יחסים דיפלומטיים בין אוקראינה לבין יפן. ב-28 בדצמבר 1992 יפן הרחיבה את ההכרה המדינית למדינת אוקראינה מיד לאחר התפרקות ברית המועצות. ב-26 בינואר 1992 החלו יחסים דיפלומטיים מלאים.
אוקראינה מחזיקה בשגרירות בטוקיו, ויפן מחזיקה בשגרירות בקייב.
משנת 2008, היחסים בין אוקראינה ליפן חוזקו משמעותית, תוך חילופי דברים סדירים בין שתי המדינות בחסות קבוצות כמו "InvestUkraine", המרכז האוקראיני-יפני וארגון הסחר החיצוני ביפן. ב־25 במרץ 2009 ביקרה יוליה טימושנקו, ראש ממשלת אוקראינה, ביפן ונפגש עם טארו אסו, ראש ממשלת יפן. בהצהרה משותפת, הם בירכו על שיתוף הפעולה בסחר, השקעות ושימור אנרגיה, ודנו בהשפעת המשבר הכלכלי האחרון בין נושאים אחרים.
מאזן הסחר בין אוקראינה ליפן נמצא לטובת אוקראינה, כאשר יפן מייצאת צינורות פלדה ומכוניות ומייבאת מוצרים בצורת סחר אחרת. ב־15 ביולי 2008 יפן חתמה על פרוטוקול קיוטו, והסכימה לקנות קצבאות פליטת גזי חממה מאוקראינה כדי להגיע ליעד שנקבע במסגרת הסכם שינויי האקלים של האו"ם. העסקה הושלמה ב־26 במרץ 2009.
יפן סייעה גם למוסדות חינוך ותרבות אוקראינים בסכום של יותר מ־4.3 מיליון דולר בשנים 1998 עד 2009. יתרה מזאת, יפן העניקה לאוקראינה מענקים של יותר מ־151.8 מיליון דולר.
התמיכה של יפן ביושרה ובריבונותה של אוקראינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יפן שיקפה כי היא בעלות ברית איתנה לאוקראינה בעיצומו של משבר קרים 2014. ממשלת יפן העמידה סנקציות על רוסיה, אם כי צוין כי הסנקציות תוכננו באופן שלא תהיה להן השפעה של ממש וכי ממשלת יפן לא רצתה לסכן את יחסיה עם רוסיה. טוקיו מתחה ביקורת על רוסיה ואמרה כי רוסיה מפרה את שלמותה והריבונות הטריטוריאלית של אוקראינה. בנוסף, ממשלת יפן הצהירה כי הם מוכנים לספק לאוקראינה 1.5 מיליארד דולר בסיוע כספי כאשר קייב תסכים לקבל ולנקוט רפורמות שונות של קרן המטבע הבינלאומית.
בפברואר 2022, לאחר הפלישה הרוסית לאוקראינה, הטילה יפן סנקציות על רוסיה שאסרו על הנפקת איגרות חוב רוסיות ביפן, הקפיאה נכסים של רוסים מסוימים והגבילה את נסיעת אזרחי רוסיה ליפן.
ב-20 במרץ 2022, ראש ממשלת יפן פומיו קישידה ועמיתו הקמבודי, הון סן, הפצירו ברוסיה לעצור את המלחמה באוקראינה לאלתר ולהסיג את כוחותיה, וכינו את התוקפנות "הפרה חמורה של אמנת האומות המאוחדות".
שיתוף פעולה נגד אסונות גרעיניים בצ'רנוביל ופוקושימה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנשיא ויקטור יושצ'נקו ביקר ביולי 2005, שם דן בין היתר בתוכנית הניקיון של צ'רנוביל.
ב־30 באוקטובר 2011, ממשלת יפן העלתה את מספר העובדים בשגרירות היפנית בקייב מ-30 ל-36, על מנת ללמוד יותר על התנהלותה של אוקראינה עם אסון הגרעין בצ'רנוביל, שכן יפן עדיין מתמודדת עם האסון הגרעיני בפוקושימה.
ביקורים בדרג גבוה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא אוקראינה ליאוניד קוצ'מה ערך ביקור ממלכתי ביפן במרץ 1995. לאחר מכן ביקר הנשיא ויקטור יושצ'נקו ביולי 2005.
