יחסי אוקראינה–רוסיה באירוויזיון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אוקראינה–רוסיה
אוקראינהאוקראינה רוסיהרוסיה
אוקראינה רוסיה
שטח (בקילומטר רבוע)
603,550 17,098,242
אוכלוסייה
37,629,362 144,076,611
תמ"ג (במיליוני דולרים)
160,503 2,240,422
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,265 15,550

רוסיה השתתפה באירוויזיון מ-1994, ואילו אוקראינה השתתפה מ-2003. בתחילה, לרוסיה ואוקראינה היו יחסים חיוביים, והחליפו את 8, 10 ו-12 הנקודות זו עם זו מספר פעמים לאורך השנים. בעקבות סיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014 החלו להתגלע עימותים בולטים בין שתי המדינות גם בתחרות האירוויזיון.

אירוויזיון 2007[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורקה סרדוצ'קה באירוויזיון 2007.

ורקה סרדוצ'קה נבחר לייצג את אוקראינה באירוויזיון 2007 עם השיר "Dancing Lasha Tumbai". עם זאת, נטען כי השיר מכיל סאבטקסט פוליטי, כולל התייחסות במילותיו למאידאן נזאלז'נוסטי (אתר הפגנות המהפכה הכתומה), וכי הביטוי "Lasha Tumbai" נשמע פונטית כ-"להתראות רוסיה".[1] סרדוצ'קה הכחיש את הטענות הללו, וטען כי הביטוי "Lasha Tumbai" הוא ביטוי ממונגולית שאומר "חמאה מגולגלת". בתוכנית האירוח הרוסית, Пусть говорят, ששודרה בערוץ הראשון ברוסיה, ממש לאחר גמר התחרות, הסביר דובר מונגולית כי הביטוי "Lasha Tumbai" לא קיים בכלל במונגולית.[2] מאוחר יותר, הצהיר סרדוצ'קה כי "Lasha Tumbai" היה ביטוי חסר משמעות שנועד לחרוז עם מילים אחרות בשיר.[3]

אירוויזיון 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'מאלה, זוכת אירוויזיון 2016.

ג'מאלה, שייצג את אוקראינה ב-2016, זכתה עם השיר "1944". מילות השיר נוגעות לגירוש הטטרים מקרים, בשנות ה-40 של המאה ה-20, על ידי ברית המועצות בידי יוסיף סטלין בשל שיתוף הפעולה לכאורה שלהם עם הנאצים.[4] ג'מאלה הסבירה שהמילים היו בהשראת סיפור סבתה רבתא, נזילחן, שהייתה באמצע שנות ה-20 לחייה, כאשר היא וחמשת ילדיה גורשו למרכז אסיה. אחת הבנות לא שרדה את המסע.[5] הכללים הרשמיים של האירוויזיון קובעים כי ”אין לשיר מילים, נאומים, מחוות בעלות אופי פוליטי או דומה”,[6] ולכן ג'מאלה הצהירה שוב ושוב כי השיר שלה לא מתייחס לסיפוח חצי האי קרים, שהתקיים כשנתיים לפני, ב-2014, אלא להיסטוריה המשפחתית האישית שלה. היא אמרה כי: ”הייתי זקוקה לשיר הזה בשביל להשתחרר, בשביל לשחרר את זיכרון סבתא רבתא שלי, את הזיכרון של אותה ילדה שאין לה קבר.”[7] עם זאת, במקביל, היא התייחסה למצב הנוכחי של חצי האי קרים לאחר הסיפוח על ידי רוסיה, ואמרה כי: ”כמובן [שהשיר] הוא גם על [הסיפוח מ-]2014”.[8] בנוסף, היא אמרה כי ”עכשיו הטטרים של קרים נמצאים בשטח כבוש וזה מאוד קשה להם. הם נמצאים בלחץ אדיר. חלקם נעלמו ללא עקבות, וזה מפחיד. לא הייתי רוצה לראות את ההיסטוריה חוזרת על עצמה.”[7]

בכירים רוסים, כולל חברי פרלמנט רבים, ודוברת משרד החוץ של רוסיה, מריה זכארובה, לא היו מרוצים בעליל מההחלטה ואמרו כי השיר הוא הצהרה פוליטית שמרמז על סיפוח חצי האי קרים מ-2014, דבר שנוגד את כללי התחרות. זכארובה כתבה בפוסט בפייסבוק כי הזוכה הבא באירוויזיון עשויה להיות על הסכסוך בסוריה, וסיימה עם המילים: ”דם אסד, אסד הכי גרוע. תן לי פרס בשביל שנוכל לארח.”[9] גורמים רשמיים אחרים הציעו להחרים את תחרות 2017, כאשר סגן יו"ר מועצת הפדרציה של רוסיה, פרנץ קלינטסביץ', קבע כי: ”לא הזמרת האוקראינית ג'מאלה ושירה 1944 זכו באירוויזיון 2016, אלא פוליטיקה שניצחה את האמנות. אם שום דבר לא ישתנה באוקראינה בשנה הבאה, אז אני לא חושב שאנחנו צריכים לקחת חלק.”[10]

למרות זאת, הנציג הרוסי, סרגיי לזרב, שהציב את רוסיה למקום השלישי בתחרות, בירך את ג'מאלה על זכייתה.[11][12]

אירוויזיון 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוליה סמוילבה, נציגת רוסיה באירוויזיון 2017, שקיבלה איסור נסיעה לשלוש שנים על ידי שירות הביטחון האוקראיני.

הסכסוך האוקראיני-רוסי, שהחל בסוף פברואר 2014, גרם למספר ממשלות להפעיל סנקציות נגד אנשים פרטיים, עסקים ופקידים מרוסיה. ב-2015, החלה ממשלת אוקראינה לכתוב רשימה שחורה של אנשים שתמכו בסיפוח חצי האי קרים על ידי רוסיה ב-2014, מכניסתם למדינה.[13][14] סגן ראש ממשלת אוקראינה, ויאצ'סלב קירילנקו (אנ'), הצהיר כי המדינה לא תבטל את האיסור הזה לאירוויזיון 2017. איגוד השידור האירופי (EBU) קבע כי מטרתם הייתה לאפשר לאנשים להתארח בזמן האירוויזיון, וכי הם ”מנהלים דיאלוג בונה עם חברת השידור הציבורית הלאומית של אוקראינה ורשויות אוקראינה כדי להבטיח שכל הנציגים והאמנים יוכלו לבוא ולהישאר באוקראינה”. נציג השדרן המארח אמר לבילבורד, כי כללי הרשימה השחורה אינם בשליטתם.[15] ב-3 במרץ 2017, קרא הפוליטיקאי הרוסי, ויטלי מילונוב (אנ') למדינה לסגת מאירוח תחרות 2017 על רקע החשש מהסכסוך המתמשך במזרח אוקראינה. הוא תיאר את רוסיה כ-”אורחים לא רצויים במדינה שנתפסה על ידי קנאים”.[16][17]

הבחירה הרוסית, איסור נסיעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 במרץ 2017, פורסם כי אוקראינה חוקרת את נציגת רוסיה לאירוויזיון 2017, יוליה סמוילובה, בגין הפרת איסור נסיעה ישירה לחצי האי קרים מרוסיה, כאשר היא ביקרה להופעה בקרץ' ב-2015.[17][18] גורמים באוקראינה שיערו כי הבחירה של רוסיה בסמוילובה עשויה להיות הצהרה פוליטית מכוונת, לאחר שבחרה ביודעין זמרת שהופיעה בשטח השנוי במחלוקת במטרה לעורר מחלוקת פוליטית. יועץ שר הפנים, אנטון הרשצ'נקו (אנ'), הצהיר כי הוא אינו יכול ”להוציא מנקיטת פעולות מצדנו בשביל להכחיש את כניסתה”, אם נציגת רוסיה משתמשת כ-”פרובוקציה”, ואילו סגן המנהל ATR (אנ'), שדרן טלוויזיה אוקראיני המשרת האוכלוסייה הטטרית של קרים טען כי מדובר ב-”מהלך ציני ולא מוסרי”. שר החוץ האוקראיני, פאבלו קלימקין (אנ'), הצהיר כי הוא רואה בבחירה של יוליה סמוילובה כמשתתפת באירוויזיון ככל הנראה פרובוקציה מרוסיה.[19] מאוחר יותר, נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, הצהיר את אותו הדבר.[20] בן רויסטון, שייעץ למשלחות עבר באירוויזיון בעבר באזרבייג'ן ובשוודיה, טען כי ייתכן שגם הבחירה של רוסיה בהופעה של אישה עם מוגבלות הייתה מכוונת, והסביר לגרדיאן כי: ”[רוסיה] בחרה במתמודדת בכיסא גלגלים שהצהירה הצהרות רוסיות על חצי האי קרים ברשתות החברתיות. אוקראינה לעולם לא תאפשר לה להיכנס, אבל בכל מקרה הם בחרו בה. ועכשיו רוסיה אומרת בפומבי מאוד: 'איך אוקראינה יכולה לתת לילדה המתוקה המסכנה הזו בכיסא גלגלים להיות קורבן לחוקים שלך?'. נראה שזה לגמרי חלק ממכונת היחסי ציבור של רוסיה.”[21] רוסיה הכחישה כי בחירתם בהופעה נועדה כהצהרה פוליטית,[22][23] והצהירה כי בחירתם בהופעה של אישה עם מוגבלות נועדה להיות ביטוי לגיוון.

שירות הביטחון האוקראיני אישר ב-22 במרץ 2017, כי לסמוילובה נאסר להיכנס לאוקראינה למשך שלוש שנים בגין נסיעה בלתי חוקית לרוסיה לחצי האי קרים, ובכך הפרה את סעיף 2–204 בקוד אוקראינה בעבירות מנהליות.[24] ה-EBU הגיב באומרו כי הוא ממשיך להבטיח שכל המשתתפים יוכלו להופיע בקייב, אך כי ”אנו מאוכזבים מאוד מההחלטה הזו מאחר שאנחנו מרגישים שהיא מנוגדת הן לרוח התחרות והן לרעיון ההכללה שטמון בלב ערכיו”, וכן ציין כי האיגוד יכבד את חוקי המדינה המארחת.[25][26] סגן יו"ר מועצת הפדרציה של רוסיה, פרנץ קלינצביץ', איים כי רוסיה תחרים את האירוויזיון אלא אם מארגניה יכריזו על החלטת הממשלה כ-”לא מתקבלת על הדעת”. בנוסף, הוא האשים אותם משום שהם ”פוליטיים ומוטים לחלוטין”.[27]

ניסיונות לפיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-EBU הציע פשרה לערוץ הראשון ב-23 במרץ 2017, במסגרתה סמוילובה תופיע מרחוק לבחירת השדר, וזו הייתה הפעם הראשונה שאירוויזיון נערך ממקום חיצוני באמצעות לוויין. עם זאת, הערוץ הראשון דחה את ההצעה וטען כי יש לאפשר לסמוילובה להופיע על הבמה בקייב כמו כל שאר המשתתפים האחרים, והאשים את אוקראינה בהפרת ההבטחות בחוקי האירוויזיון כי כל המבצעים יקבלו את הוויזה המתאימה כדי שיוכלו להיכנס למדינה המארחת.[28][29] סגן ראש ממשלת אוקראינה, ויאצ'סלב קירילנקו (אנ'), הצהיר כי אין זה חוקי שאישיות בלתי רצויה ישתתף בסיורים או בתוכניות טלוויזיה.[30] המפקח על האירוויזיון, ג'ון אולה סאנד, הצהיר בראיון ל-DR, כי הוא וחברים אחרים באיגוד השידור האירופי יצרו קשר עם שירותי הביטחון האוקראיניים בנוגע לאפשרויות לעכב את האיסור שהוטל עד לאחר סיום תחרות 2017.[31][32]

מנכ"ל ה-EBU, אינגריד דלטנרה, הצהיר כי התנהגותה של אוקראינה היא ”בלתי מתקבלת על הדעת לחלוטין”, וגרם לפגיעה באתוס האירוויזיון בגין ”פעולה פוליטית”. דלטנה המשיך, ואמר כי ה-EBU מנהלת שיחות עם ראש ממשלת אוקראינה, וולודימיר גרויסמן ועם נשיא אוקראינה, פטרו פורושנקו, בנוגע לעיכוב האיסור עד לאחר התחרות.[33] ב-1 באפריל 2017, איים דלטנרה לאסור את אוקראינה מתחרויות עתידיות אם סמוילובה לא תורשה להשתתף.[34] בתגובה לאיום של דלטנרה, UA:PBC דחקה ב-EBU לכבד את הריבונות של אוקראינה.[35]

פרישה מהתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראיון לעיתון הגרמני, Der Tagesspiegel (אנ'), שהתפרסם ב-26 במרץ 2017, ציין יו"ר קבוצת האירוויזיון, פרנק-דיטר פריילינג, כי השתתפותה של רוסיה בתחרות נראתה לא ברורה, והודה כי סמוילובה לא השתתפה במפגשי התצוגה המקדימה לפני שהופיע האיסור, וגם כי המשלחת הרוסית לא הזמינה מקומות לינה בקייב לתחרות. הוא הציע כי ייתכן שרוסיה הייתה מודעת לכך שבחירתם תהיה בעייתית.[36][37]

ב-13 באפריל 2017, הערוץ הראשון הודיע כי לא ישדר את אירוויזיון 2017. ה-EBU ראה את ההחלטה כפרישה רשמית מהתחרות.[38][21]

תגובות מחברי האיגוד האירופאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סן מרינוסן מרינו סן מרינו – מנכ"ל השידור הלאומי של San Marino RTV, קרלו רומיאו, הגיב להחלטה לאסור את סמוילובה כהתנהגות בלתי מתקבלת על הדעת, וכי לשדר לא אכפת מקשירת קשר או פרובוקציה כלפי נציגת רוסיה, ועל כך שהתחרות היא על הימצאות ב-”שטח נייטרלי”.[39]
  • דנמרקדנמרק דנמרק – ראש תחום הבידור של DR, יאן לאגרמנד לונדמה, הצהיר בריאיון ב-25 במרץ 2017 כי תחרות 2017 נהפכה ל-”זירת קרב פוליטית”, והיה מרוצה למדי מהעבודה שביצעה ה-EBU, על מנת לפתור את הנושא על האיסור שהטילה אוקראינה.[40]
  • גרמניהגרמניה גרמניה – ראש תחום הבידור של ARD, תומאס שרייבר, הגיב למצב במהלך ריאיון לדויטשה ולה. שרייבר הצהיר כי המצב בין רוסיה לאוקראינה הוא בעל אופי קריטי, וכי הוא סבור כי הן השדרן הרוסי והן רשויות אוקראינה אשמים, וכי ההחלטה תלויה ברצון טוב של שני הצדדים.[41]
  • סרביהסרביה סרביה – RTS הצהירה ב-14 באפריל 2017 כי הם מתחרטים על המצב וסבורים כי האירוויזיון צריך להיות מקום של אחדות העמים ולא לחלק ביניהם. RTS המשיכה ואמרה על תקופת קושי דומה שהם עברו, כאשר גורשו מהארגון בין השנים 1992–2004 מסיבות פוליטיות.[42]

אירוויזיון 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארוב, נציגת אוקראינה לאירוויזיון 2019, שעוררה מחלוקת במדינה בשל נכונותה להופיע ברוסיה.

מחלוקת נוצרה במהלך הבחירה הלאומית באוקראינה לאירוויזיון 2019 בנוגע לקשרים של המתמודדים עם רוסיה. במהלך גמר התחרות שהתקיים ב-23 בפברואר 2019, חבר השופטים, ג'מאלה, ורקה סרדוצ'קה ויבן פילאטוב חקרו חלק מהמתמודדים בנוגע למחשבותיהם על רוסיה, והתמקדו בעיקר במארוב ואנה מריה. ג'מאלה שאלה את מארוב האם היא סבורה כי חצי האי קרים הוא שטח אוקראיני. מארוב אמרה שהיא כן סבורה. אנה מריה נשאלה, אם יצטרכו לבחור בין השניים, האם יבחרו במדינת אוקראינה או באמם, שעבדה עבור הרפובליקה של קרים. במהלך הגמר, הוכרז על ידי השדר האוקראיני, UA:PBC, כי השדרן שומר לעצמו את הזכות לשנות את ההחלטה שהתקבלה על ידי חבר המושבעים והציבור האוקראיני.

לאחר שמארוב הוכרזה כזוכה בתחרות, השדר הלאומי עדיין לא אישר אותה כנציגה האוקראינית, וכי הדיונים יתקיימו בין מארוב לשדר האוקראיני. מאוחר יותר, התברר כי מארוב נשלחה לחתום על חוזה שהיה לה מועד אחרון לחתימה על מנת לייצג את אוקראינה באירוויזיון. מאפיין מרכזי בחוזה היה שעליה לבטל את כל ההופעות הקרובות ברוסיה תוך 24 שעות.[43] מאוחר יותר, חשפה מארוב כי חוזה השדרן אסר עליה גם לאלתר על הבמה ולתקשר עם כל עיתונאי ללא אישור השדרן, וחייב אותה להיענות באופן מלא לכל בקשות השדרן. אם לא הייתה ממלאת אחר אחד מהסעיפים הללו, היא תקבל קנס בסך 2 מיליון הריבניה (כ-67,000 אירו). עוד ציינה מארוב כי השדרן לא ייתן לה פיצוי כספי כלשהו בגין התחרות ולא ישלם לה כלל עבור הנסיעה לתל אביב.[44]

ב-25 בפברואר 2019, אושר, גם על ידי מארוב וגם על ידי UA:PBC, כי מארוב לא תייצג את אוקראינה בישראל בגלל מחלוקות על החוזה, וכי ייבחר אמן אחר.[45][46] מאוחר יותר, חבר ההנהלה ב-UA:PBC, ויקטור טאראן, גילה כי מארוב סירבה לחתום על החוזה בגלל האילו לבטל את ההופעות שלה ברוסיה. טאראן טען גם כי מארוב ועורכי דינה אינם מאמינים שהיא אחראית לייצג את דעותיה של ממשלת אוקראינה בעת האירוויזיון.[47]

הלהקה האוקראינית, Freedom Jazz (אוק'), שסיימה במקום השני, הודיעה ב-26 בפברואר 2019 כי היא דחתה את הצעת השדרן לייצג את אוקראינה. למחרת, הלהקה האוקראינית, קזקה, שסיימה במקום השלישי, אישרה כי גם היא דחתה את ההצעה.[48][49] ב-27 בפברואר 2019, UA:PBC אישרה כי אוקראינה תפרוש מהתחרות בעקבות המחלוקת. בהצהרת הפרישה שלהם, השדרן הצהיר כי הבחירה הלאומית ”הפנתה תשומת לב לבעיה מערכתית בתעשיית המוזיקה באוקראינה - הקשר של אמנים עם מדינת אויב”.[50]

אירוויזיון 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחירת נציג אוקראינה באירוויזיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות המחלוקת שנוצרה בקדם האירוויזיון האוקראיני של 2019, נוצר חוק שאוסר על אמנים שהופיע ברוסיה או בחצי האי קרים, לאחר סיפוח חצי האי קרים, לייצג את אוקראינה באירוויזיון.[51] בקדם האירוויזיון האוקראיני של 2022, ניצחה אלינה פאש עם השיר "Shadows of Forgotten Ancestors".‏[52] ב-14 בפברואר 2022, יומיים לאחר בחירתה כנציגת אוקראינה באירוויזיון 2022, טען הפעיל ובלוגר הווידאו סרגיי סטרנקו כי פאש נכנסה לקרים דרך רוסיה ב-2015, וכי היא זייפה את תיעוד המסע שלה עם הצוות שלה כדי לקחת חלק בקדם האירוויזיון.[53] כתגובה, חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינה ביקש משירות משמר הגבול של אוקראינה לבדוק את האותנטיות של התיעוד, וכי פאש לא תהיה, באופן רשמי, נציגת אוקראינה באירוויזיון 2022, "עד לאימות כל הפרטים".[54] אנדריי דמצ'נקו, שדיבר בשם שירות משמר הגבול של אוקראינה, טען כי התעודה שנמסרה להם לא הונפקה על ידם, אלא שפאש ביקשה לחצות את הגבול, וכי תוצאות החקירה ימסרו לרשות השידור עד 16 בפברואר.[55][56] מאוחר יותר, הצהירה פאש כי היא נכנסה לקרים מהגבול האוקראיני, וכי "חבר צוות" ביקש את התעודה, ולא פאש עצמה.[57] ב-16 בפברואר, טענה פאש בפוסט באינסטגרם ששירות משמר הגבול של אוקראינה לא הצליח לספק לה תעודה חדשה כהוכחה לכניסתה לקרים, שכן רישומים שקשורים לכך נשמרים רק לחמש שנים.[58] זמן קצר לאחר מכן, הודיעה פאש בדפי המדיה החברתית שלה כי היא מסירה את מועמדותה כנציגת אוקראינה באירוויזיון.[59] ב-17 בפברואר, נמסרה לקאלוש הצעה לייצג את אוקראינה באירוויזיון. החלטה סופית של נציג אוקראינה באירוויזיון יתקבל ב-18 בפברואר.[60][61][62][63] ב-22 בפברואר, חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינה הודיעה כי קאלוש הסכימה לייצג את אוקראינה באירוויזיון.[64]

השעיית רוסיה מהתחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה שהחלה ב-24 בפברואר 2022, UA:PBC דרשה להשעות את השדרנים הרוסים החברות באיגוד השידור האירופי, VGTRK והערוץ הראשון. בבקשה נטען כי מאז תחילת ההתערבות הצבאית הרוסית באוקראינה ב-2014, VGTRK והערוץ הראשון היו שופר של ממשלת רוסיה וכלי מרכזי של תעמולה פוליטית הממומנת מתקציב המדינה של רוסיה.[65] בתחילה, ה-EBU הצהיר כי רוסיה וגם אוקראינה עדיין יורשו להשתתף בתחרות, בגלל האופי הא-פוליטי של האירוע.[66][67][68] למחרת, ה-EBU הודיע כי רוסיה לא תשתתף באירוויזיון 2022, וקבע כי "לאור המשבר חסר התקדים באוקראינה, הכללת רוסיה בתחרות השנה תייצג את התחרות לרעה".[69]

לפני שרוסיה הושעתה מהתחרות, גופי שידור רבים המשתתפים קראו ל-EBU לנקוט בפעולה. לדברי העורך הראשי של Dansk Melodi Grand Prix, גוסטב לוטזהוף, "אנחנו מוצאים שזה לא תואם את ערכי האירוויזיון שרוסיה משתתפת."[70][71] תאגיד השידור השוודי,[72]‏ RUV של איסלנד,[73]‏ LRT של ליטא,[74]‏ וה-NRK של נורווגיה[75] קראו ל-EBU להשעות את רוסיה מהתחרות, בעוד ש-AVROTROS (אנ') של הולנד,[76] הטלוויזיה הפולנית[77] ו-חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינה[78] קראו ל-EBU להשעות את חברותה של רוסיה באיחוד. ERR (אנ') של אסטוניה[79] ו-Yle של פינלנד[80] הצהירו שהם לא ישתתפו אם רוסיה תשתתף בתחרות.

נציגי לטביה באירוויזיון 2022, ציטי זני, שלחו דוא"ל ל-EBU בכך שישקלו מחדש את החלטתם לאפשר לרוסיה להתחרות: "אנחנו אוהבים את כל האמנים. אנחנו אוהבים את כל האנשים. אנחנו מאוחדים. האירוויזיון צריך לנקוט בפעולה. אנחנו מפצירים במשלחות ובאמנים אחרים לעשות את אותו הדבר."[81]

היסטוריית הצבעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות היחסים העוינים מאוד בין שתי המדינות לאורך השנים, עדיין הוחלפו נקודות בין שתי המדינות. הטבלאות שלהלן מציגות את הנקודות שהוענקו בין רוסיה לאוקראינה, מאז שהאחרונה הופיעה לראשונה באירוויזיון 2003.

אוקראינהאוקראינה אוקראינה → רוסיהרוסיה רוסיה
נקודות סך הכל שנים
12 נקודות 2 2004(F) •‏ 2021(TSF)
10 נקודות 5 2006(SF) •‏ 2006(F) •‏ 2011(F) •‏ 2016(TF) •‏ 2018(TSF)
8 נקודות 5 2003(F) •‏ 2007(F) •‏ 2008(F) •‏ 2012(F) •‏ 2018(TF)
7 נקודות 5 2009(SF) •‏ 2010(F) •‏ 2013(SF) •‏ 2014(SF) •‏ 2014(F)
6 נקודות 1 2018(JSF)
5 נקודות 1 2021(JSF)
4 נקודות 0
3 נקודות 0
2 נקודות 2 2005(F) •‏ 2009(F)
נקודה אחת 1 2013(F)
רוסיהרוסיה רוסיה → אוקראינהאוקראינה אוקראינה
נקודות סך הכל שנים
12 נקודות 5 2003(F) •‏ 2006(SF) •‏ 2006(F) •‏ 2008(F) •‏ 2016(TF)
10 נקודות 4 2004(F) •‏ 2007(F) •‏ 2010(F) •‏ 2012(F)
8 נקודות 2 2009(F) •‏ 2011(F)
7 נקודות 1 2013(SF)
6 נקודות 2 2014(SF) •‏ 2021(TSF)
5 נקודות 0
4 נקודות 4 2005(F) •‏ 2013(F) •‏ 2014(F) •‏ 2021(TF)
3 נקודות 1 2018(TSF)
2 נקודות 0
נקודה אחת 0
מפתח
  • SF – חצי גמר
  • F – גמר
  • T – הצבעת הקהל
  • J – הצבעת השופטים

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר למנויים בלבד Adrian Blomfield, ‏Drag queen starts Eurovision 'Cold War', The Telegraph, 17 March 2007
  2. ^ Россия обиделась на Верку Сердючку за песню на Евровидении [Russia offended by Verka Serduchka for the song at Eurovision]. segodnya.ua (ברוסית). Segodnya. 13 במאי 2007. ארכיון מ-2017-07-15. נבדק ב-24 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Yurchenko, Elena (12 במרץ 2016). "Евровидение": самые горячие скандалы за всю историю конкурса [Eurovision: the hottest scandals in the history of the contest]. kp.ua (ברוסית). ארכיון מ-2017-05-17. נבדק ב-24 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Veselova, Viktoria; Melnykova, Oleksandra (11 בפברואר 2016). "Crimean singer in line to represent Ukraine at Eurovision". theguardian.com. The Guardian. ארכיון מ-2021-04-21. נבדק ב-11 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Savage, Mark (22 בפברואר 2016). "Eurovision: Ukraine's entry aimed at Russia". BBC News. ארכיון מ-2021-01-26. נבדק ב-23 בפברואר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ News, Eurovision; News, Participants; Participants, Eurovision; Fans (2016-02-22). "Eurovision Ukraine: The country's choice sparks controversy - ESCToday.com". Eurovision News, Polls and Information by ESCToday (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2020-08-03. נבדק ב-2019-11-21.
  7. ^ 1 2 Savage, Mark (2016-02-22). "Eurovision: Ukraine song aimed at Russia" (באנגלית בריטית). ארכיון מ-2019-08-22. נבדק ב-2019-11-21.
  8. ^ Weiss, Michael (2016-05-17). "Russia Cries Conspiracy Over Eurovision Loss" (באנגלית). ארכיון מ-2021-05-17. נבדק ב-2019-11-21.
  9. ^ Withnall, Adam (15 במאי 2016). "Russian officials threaten to boycott next Eurovision after victory for 'political' Ukraine entry". The Independent. ארכיון מ-2021-05-17. נבדק ב-24 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Russia is threatening to boycott the next Eurovision". The Independent (באנגלית). 2016-05-15. ארכיון מ-2020-07-08. נבדק ב-2019-11-21.
  11. ^ Сергей Лазарев записал видеообращение к поклонникам [Sergey Lazarev recorded a video message to fans]. ria.ru (ברוסית). RIA Novosti. 15 במאי 2016. ארכיון מ-2017-05-17. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Eurovision 2016: Sergey Lazarev congratulated with the victory Jamal". newsme.com.ua. NewsMe. 15 במאי 2016. ארכיון מ-2019-04-05. נבדק ב-25 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "SBU issues entry ban against 140 Russian artists". UNIAN. ארכיון מ-2021-03-08. נבדק ב-2021-05-17.
  14. ^ Walker, Shaun (24 בדצמבר 2015). "Ukrainian holiday tradition under threat as popular Soviet film faces ban". The Guardian. ארכיון מ-2020-11-08. נבדק ב-23 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ "Ukraine Won't Lift Eurovision Ban on Some Russian Artists, Says Song Contest Isn't Moscow Bound". Billboard. ארכיון מ-2021-02-16. נבדק ב-22 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ Rosenberg, Steve (3 במרץ 2017). "Russia out of tune with Ukraine's Eurovision show". BBC News. ארכיון מ-2020-11-12. נבדק ב-22 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ 1 2 "Ukraine investigates Russia's newly chosen Eurovision candidate". DW. ארכיון מ-2017-05-11. נבדק ב-22 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "Ukraine blacklists Russian artists for rebel support". 8 באוגוסט 2015. ארכיון מ-2019-04-01. נבדק ב-23 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ Клімкін прокоментував участь Самойлової на "Євробаченні" в Україні [Klimkin commented participation of Samoilova in "Eurovision" in Ukraine] (באוקראינית). Segodnya. 13 במרץ 2017. אורכב מ-המקור ב-2017-04-05. נבדק ב-4 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Poroshenko, Petro (4 באפריל 2017). Росії не потрібна участь у Євробаченні – їм потрібно влаштувати провокацію [Russia did not need to participate in Eurovision – it needed to make a provocation]. twitter.com (באוקראינית). ארכיון מ-2021-03-08. נבדק ב-4 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ 1 2 "Russian withdrawal throws Eurovision politics into sharp relief". The Guardian. ארכיון מ-2020-11-29. נבדק ב-25 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Walker, Shaun (22 במרץ 2017). "Ukraine bans Russia's Eurovision entrant over Crimea tour". The Guardian. ארכיון מ-2017-07-18. נבדק ב-22 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ Luhn, Alec (13 במרץ 2017). "Russia strikes provocative note for Eurovision in Ukraine". The Guardian. ארכיון מ-2017-03-23. נבדק ב-22 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Lewis, Matt (22 במרץ 2017). "SSU bans Yulia Samoylova from entering Ukraine". EuroVoxx. ארכיון מ-2021-02-16. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Eurovision 2017: Ukraine bars Russian singer Samoilova from contest". BBC News. ארכיון מ-2021-02-16. נבדק ב-22 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Statement from the EBU regarding Russia's participation in the 2017 Eurovision Song Contest". Eurovision official site. 22 במרץ 2017. ארכיון מ-2017-03-25. נבדק ב-4 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Gorkum, Steef Van (2017-03-22). "Eurovision 2017: Russia not allowed to take part in Kiev". ESCDaily (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2017-12-22. נבדק ב-2021-05-17.
  28. ^ "EBU offers Russian singer opportunity to perform via satellite". Eurovision Song Contest. ארכיון מ-2017-10-27. נבדק ב-14 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "Eurovision: Russia's entry Julia Samoilova 'could perform via satellite'". BBC News. ארכיון מ-2020-11-28. נבדק ב-23 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Ukraine's Deputy PM: Broadcast of Samoilova's performance on Ukrainian TV "violation of law"". UNIAN. 23 במרץ 2017. ארכיון מ-2021-02-09. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Granger, Anthony (25 במרץ 2017). "Jon Ola Sand proposes delaying Yulia's ban until after Eurovision". eurovoix.com. Eurovoix. ארכיון מ-2021-03-30. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Bygbjerg, Søren (25 במרץ 2017). "Forstå skandalen i Ukraine: Grand Prix er ramt af konflikt og kaos" [Understanding the scandal in Ukraine: Grand Prix affected by conflict and chaos]. www.dr.dk (בדנית). DR. ארכיון מ-2017-10-03. נבדק ב-5 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Weaver, Jessica (29 במרץ 2017). "EBU chief speaks of absolutely unacceptable behaviour from Ukraine". esctoday.com. ESC Today. ארכיון מ-2021-02-09. נבדק ב-29 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Agence France-Presse (1 באפריל 2017). "Eurovision threatens to ban Ukraine over Russian singer row". The Guardian. ארכיון מ-2021-02-15. נבדק ב-1 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Наглядова рада Суспільного закликала ЄМС поважати суверенітет України [The Supervisory Board of UA:PBC urged the EBU to respect the sovereignty of Ukraine] (באוקראינית). UA:PBC. 3 באפריל 2017. ארכיון מ-2019-04-07. נבדק ב-4 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Malam, Luke (27 במרץ 2017). "Ukraine Still to Confirm Yulia Samoylova's Ban to the EBU, says Reference Group Chairman". www.escxtra.com. ארכיון מ-2021-02-14. נבדק ב-28 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ Huber, Joachim (26 במרץ 2017). "Die EBU wird sicherstellen, dass Russland am ESC mitwirken kann" [The EBU will ensure that Russia can participate in the ESC] (בגרמנית). Der Tagesspiegel. ארכיון מ-2018-10-06. נבדק ב-28 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "EBU: "Russia no longer able to take part in Eurovision 2017"". eurovision.tv. European Broadcasting Union. 13 באפריל 2017. ארכיון מ-2018-02-01. נבדק ב-13 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Granger, Anthony (24 במרץ 2017). "San Marino director general speaks out about Yulia's ban". eurovoix.com. Eurovoix. ארכיון מ-2020-11-29. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  40. ^ Granger, Anthony (25 במרץ 2017). "Denmark "Eurovision unbearable when it becomes a political battleground"". eurovoix.com. Eurovoix. ארכיון מ-2021-03-02. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ Granger, Anthony (26 במרץ 2017). "Germany ARD Head of Entertainment is critical of handling of Yulia's ban". eurovoix.com. Eurovoix. ארכיון מ-2021-02-10. נבדק ב-26 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ "RTS: "Evrosong" treba da bude mesto zajedništva naroda". rts.rs. RTS. 14 באפריל 2017. ארכיון מ-2021-02-15. נבדק ב-15 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ van Lith, Nick (23 בפברואר 2019). "UA:PBC: MARUV not yet confirmed as Eurovision entrant". escXtra. ארכיון מ-2019-02-24. נבדק ב-2021-05-17. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Granger, Anthony (25 בפברואר 2019). "Ukraine: MARUV Reveals Details Of UA:PBC Eurovision Contract". Eurovoix. ארכיון מ-2019-02-25. נבדק ב-2021-05-17. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Granger, Anthony. "Ukraine:MARUV Will Not Go To Eurovision". Eurovoix. ארכיון מ-2019-02-25. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ News, Eurovision; News, Participants; Participants, Eurovision; Fans (2019-02-25). "Ukraine: MARUV will not fly to Tel Aviv; country's Eurovision act unknown - ESCToday.com". Eurovision News, Polls and Information by ESCToday (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2019-02-25. נבדק ב-2021-05-17.
  47. ^ Granger, Anthony (25 בפברואר 2019). "Ukraine: UA:PBC Supervisory Board Member States MARUV Did Not Agree To Cancel Appearances in Russia". Eurovoix. ארכיון מ-2019-02-28. נבדק ב-2021-05-17. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ Herbert, Emily (26 בפברואר 2019). "Ukraine: Freedom Jazz Reject Proposal to Go to Eurovision 2019". Eurovoix. ארכיון מ-2019-02-27. נבדק ב-2021-05-17. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ Herbert, Emily. "Ukraine: KAZKA Reject Proposal to Go to Eurovision 2019". Eurovoix. ארכיון מ-2019-02-27. נבדק ב-2021-05-17.
  50. ^ "Ukraine withdraws from Eurovision 2019". Escxtra. 27 בפברואר 2019. ארכיון מ-2019-03-28. נבדק ב-2021-05-17. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Muldoon, Padraig (2019-10-16). "Ukraine: Vidbir 2020 final set for 22 February... but artists with Russian performance history are banned from entering". Wiwibloggs (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-02-14.
  52. ^ "Alina Pash wins Vidbir in Ukraine: To Eurovision 2022 with "Tini Zabutykh Predkiv"". Eurovisionworld (באנגלית בריטית). 2022-02-12. נבדק ב-2022-02-17.
  53. ^ Mori, Yevhenii (2022-02-14). "Аліна Паш підробила довідку про поїздку в Крим – Стерненко" [Alina Pash forged a certificate of a trip to the Crimea – Sternenko]. suspilne.media (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-14.
  54. ^ "Суспільний мовник звертається до ДПСУ для перевірки довідки наданої командою Alina Pash" [Suspilne applies to the SBGS to check the certificate provided by Alina Pash's team]. suspilne.media (Press release) (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-14.
  55. ^ Bohdaniok, Olena (2022-02-15). "ДПСУ не створювала документ про перетин Аліною Паш адмінмежі з Кримом, оприлюдений Суспільним —ДПСУ". suspilne.media (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-15.
  56. ^ Kotubei, Olesia (2022-02-15). "Прикордонники не видавали довідку про поїздку в Крим Аліні Паш". suspilne.media (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-15.
  57. ^ Granger, Anthony (2022-02-15). "🇺🇦 Ukraine: Alina Pash's Eurovision Participation in Question". Eurovoix. נבדק ב-2022-02-15.
  58. ^ Sviezhentsev, Maksym (2022-02-16). "Держприкордонслужба не може надати Аліні Паш довідку про її вʼїзд до Криму". suspilne.media (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-16.
  59. ^ Mori, Yevhenii (2022-02-16). "Аліна Паш відмовилась від участі в Євробаченні". suspilne.media (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-16.
  60. ^ "Наглядова рада Суспільного проведе засідання" [The Supervisory Board of Suspilne will hold a meeting]. suspilne.media (Press release) (באוקראינית). UA:PBC. 2022-02-16. נבדק ב-2022-02-16.
  61. ^ Mori, Yevhenii (2022-02-16). "Alina Pash не представлятиме Україну на Євробаченні-2022 — Оргкомітет". suspilne.media (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-16.
  62. ^ Granger, Anthony (2022-02-16). "Ukraine: Suspilne to Discuss Replacement Eurovision Participant on Friday". Eurovoix. נבדק ב-2022-02-17.
  63. ^ "Суспільне звернеться до Kalush Orchestra щодо представлення України на Євробаченні" [Suspilne will propose Kalush Orchestra to represent Ukraine at Eurovision]. suspilne.media (Press release) (באוקראינית). UA:PBC. 2022-02-17. נבדק ב-2022-02-17.
  64. ^ "Гурт «Kalush Orchestra» представить Україну на Євробаченні в Турині" [Kalush Orchestra will represent Ukraine at Eurovision in Turin]. suspilne.media (Press release) (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-22.
  65. ^ "Суспільне вимагає припинити членство російських ЗМІ у ЄМС" [Suspilne demands the termination of the membership of the Russian media in the EBU]. suspilne.media (Press release) (באוקראינית). UA:PBC. נבדק ב-2022-02-24.
  66. ^ Savage, Mark (2022-02-24). "Eurovision: Russia can compete despite invasion of Ukraine". BBC News (באנגלית בריטית). BBC. נבדק ב-2022-02-24.
  67. ^ Green, Alex (2022-02-24). "Russia can compete in Eurovision despite Ukraine invasion, organisers say". The Independent (באנגלית). נבדק ב-2022-02-24.
  68. ^ Wyser, Daniel (2022-02-24). "Trots krigshandling – Ryssland välkomnas fortfarande till ESC". SVT Nyheter (בשוודית). Sveriges Television. נבדק ב-2022-02-24.
  69. ^ "EBU statement regarding the participation of Russia in the Eurovision Song Contest 2022". Eurovision.tv (באנגלית בריטית). EBU. 2022-02-25. נבדק ב-2022-02-25.
  70. ^ Bay Madsen, Nanna (2022-02-24). "DR i modangreb: Rusland skal UD!". ekstrabladet.dk (בדנית). נבדק ב-2022-02-25.
  71. ^ Maude, James (2022-02-24). "Citi Zeni, The Roop, the Danish Broadcaster and More Respond to EBU's Russia Eurovision 2022 Participation Stance". ESCUnited (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-02-24.
  72. ^ Granger, Anthony (2022-02-24). "🇸🇪 Sweden: SVT Calls on EBU to Rethink Whether Russia Should Compete in Eurovision". Eurovoix. נבדק ב-2022-02-24.
  73. ^ Þór Guðmundsson, Brynjólfur (2022-02-25). "Vilja Rússa úr Eurovision" (באיסלנדית). RÚV. נבדק ב-2022-02-25.
  74. ^ "LRT ragina šalinti Rusiją iš „Eurovizijos", stebėti kanalų turinį dėl vėlesnių priemonių". lrt.lt (בליטאית). LRT. 2022-02-25. נבדק ב-2022-02-25.
  75. ^ Svelstad, Oda Elise (2022-02-25). "NRK vil ikke at Russland skal delta i Eurovision". nrk.no (בנורווגית). NRK. נבדק ב-2022-02-25.
  76. ^ "Statement AVROTROS - Eurovisie Songfestival". avrotros.nl (בהולנדית). AVROTROS. 2022-02-25. נבדק ב-2022-02-25.
  77. ^ "Oświadczenie polskich nadawców publicznych w sprawie sytuacji na Ukrainie". centruminformacji.tvp.pl (Press release). Telewizja Polska S.A. נבדק ב-2022-02-25.
  78. ^ Granger, Anthony (2022-02-24). "Suspilne Requests The Suspension of Russian Broadcasters EBU Membership". Eurovoix.
  79. ^ Kaldoja, Kerttu (2022-02-25). "Eesti osalemine Eurovisioonil sõltub Venemaa osalusest" (באסטונית). ERR. נבדק ב-2022-02-25.
  80. ^ "Yle vetoaa Euroopan yleisradiounioniin Venäjän sulkemiseksi pois Euroviisuista". yle.fi (Press release) (בפינית). Yleisradio. 2022-02-25. נבדק ב-2022-02-25.
  81. ^ Granger, Anthony (2022-02-24). "🇱🇻 Latvia: Citi Zēni Call on EBU to Reconsider Russia's Participation in Eurovision 2022". Eurovoix (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-02-25.


אוקראינהאוקראינה אוקראינה באירוויזיון
רוסיהרוסיה רוסיה באירוויזיון
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_אוקראינה–רוסיה_באירוויזיון&oldid=37721961"