יחסי אוקראינה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אוקראינה-ישראל
אוקראינהאוקראינה ישראלישראל
Israel-Ukraine locator.png
אוקראינה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
603,550 20,770
אוכלוסייה
43,952,299 8,424,904
תמ"ג (במיליוני דולרים)
369,600 317,100
תמ"ג לנפש (בדולרים)
8,409 37,638
משטר
רפובליקה חצי-נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית
שגרירים
יואל ליאון Hennadii Nadolenko

יחסי אוקראינה-ישראל מוסדו לראשונה ב-26 בדצמבר 1991, לאחר פירוקה של ברית המועצות וקבלת עצמאותה של אוקראינה.

נכון לשנת 2016, שתי המדינות מחזיקות בשגרירויות זו אצל זו: שגרירות אוקראינה ממוקמת בתל אביב, ושגרירות ישראל ממוקמת בקייב. נוסף לשגרירות, אוקראינה מחזיקה בקונסוליה בחיפה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-4 באוקטובר 2001, במהלך תרגיל של צבא אוקראינה, פגע טיל קרקע-אוויר SA-5 תועה במטוס נוסעים טיסה 1812 של סיביריה איירליינס שהיה בדרכו מנמל התעופה בן-גוריון לנובוסיבירסק. ממשלת אוקראינה שילמה פיצויים למשפחות 51 הנספים הישראלים באסון.

ב-16 במאי 2013 מונה עופר קרז'נר, יזם ואיש עסקים ישראלי הפועל באוקראינה בתחום הנדל"ן, כקונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים[1].

בנובמבר 2014 מונה אולג וישניאקוב, יזם ואיש ציבורי אוקראיני, לקונסול הכבוד של ישראל במערב אוקראינה[2], ובמאי 2015 נחנכה קונסוליית הכבוד של ישראל בעיר לבוב[3].

במהלך השנים היחסים ההדדיים בין שתי המדינות התחממו, במידה רבה כתוצאה ממספרם הרב של תושבי ישראל שמוצאם באוקראינה (שבאו במסגרת העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90)[4]. ההתקרבות ביחסים באה לידי ביטוי בחתימת הסכם מעבר חופשי בין שתי המדינות, שנחתם בתאריך 9 בפברואר 2011 ומאפשר לאזרחי כל מדינה לבקר במדינה השנייה ללא צורך בוויזה, וזאת לפרק זמן מוגבל ולמטרות תיירותיות בלבד[5].

בדצמבר 2016, בעקבות החלטה 2334 של מועצת הביטחון של האו"ם שקבעה שהתנחלויות אינן חוקיות והצבעתה של אוקראינה בעד ההחלטה, הורה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לבטל את ביקורו של ראש ממשלת אוקראינה בישראל. בתגובה הוזמן שגריר ישראל באוקראינה לשיחת הבהרה במשרד החוץ בקייב.

במאי 2017, לאחר סיום המשבר עם אוקראינה, ביקר ראש ממשלת אוקראינה, וולודימיר גרויסמן בישראל. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו נפגש עמו ושיבח אותו על דרך הצבעת אוקראינה באונסק"ו. במהלך הביקור נחתמו הסכמים בין שרים משתי הממשלות. גרויסמן הזמין את נתניהו לביקור באוקראינה, והוא השיב בחיוב.

באוגוסט 2018 נכנס לתפקידו השגריר הרב יואל ליאון[6].

יחסי תיירות ומסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2003 נחתמה אמנה למניעת כפל מס בין ישראל לאוקראינה, שנכנסה לתוקף ב-2007[7].

היקף התיירות ההדדית בין שתי המדינות גדול, כאשר מהצד הישראלי הסיבה לכך, מעבר לקשרי המשפחה של ישראלים רבים ממוצא אוקראיני הנוסעים לביקור משפחתי, היא ההיסטוריה העשירה של הקהילה היהודית באוקראינה לאורך השנים. בין היתר, אחד ממוקדי התיירות המושכים יהודים מרחבי העולם לאוקראינה הוא קברו של רבי נחמן מברסלב, הנמצא בעיר אומן ומהווה מוקד עלייה לרגל לחסידי ברסלב ולאחרים. הבירה קייב מהווה אף היא מוקד תיירותי עבור ישראלים רבים, וכך גם העיר אודסה שלחוף הים השחור.

במקביל, תיירים אוקראינים רבים מגיעים לביקור בישראל מדי שנה, חלקם לצורכי תיירות (בהם צליינים נוצרים אורתודוקסים רבים המבקרים בירושלים ובשאר האתרים הקדושים לנצרות ברחבי ישראל) וחלקם כמהגרים או עובדים זרים. על פי התחזיות, מספרם של אלו אף עתיד לעלות משמעותית הודות להסכם הפטור מוויזה שנחתם בשנת 2011[8]. תוכניות תיירות מיוחדות ליהודים וישראלים פותחו בשיתוף עם עיריית לבוב ומנהלת המחוז, והן כוללות ביקורים באתרי זיכרון וארכיטקטורה יהודיים ומועברות על ידי מדריכי טיולים בשפה העברית[9]. בחודש מאי 2015 אף נפתח קו טיסה ישיר לבוב-תל אביב-לבוב המופעל על ידי חברת התעופה "Ukraine Int. Airlines", בטיסות סדירות שש פעמים בשבוע[10].

במהלך יולי 2013, החלו שתי המדינות במשא ומתן לכריתת הסכם אזור סחר חופשי, במסגרתו דנו שני הצדדים בהסרתם של חסמים שונים החלים כיום על הסחר בין המדינות, על מנת להמשיך ולפתח את קשרי המסחר ההולכים ומתגברים בין השתיים[11]. קונסול הכבוד של ישראל באוקראינה, אולג וישניאקוב, יזם הקמת ועדה בין-משרדית אוקראינית-ישראלית בנושאי מסחר ושיתוף פעולה כלכלי והקמת פורום עסקי-כלכלי אשר הושק בנובמבר 2015 בקייב. בפורום לוקחים חלק יזמים מובילים מתחום התעשייה והמסחר מאוקראינה וישראל[12].

ענפי הייצוא העיקריים מישראל לאוקראינה בשנים האחרונות הם פלסטיק ומוצריו, מכונות וציוד חקלאי וכן שמנים ותכשירים קוסמטיים. בעבר גם תעשיות היהלומים וההיי-טק נמנו ברשימה זו ותפסו נתח נכבד ממנה. בין ענפי הייצוא מאוקראינה לישראל: ברזל ופלדה, כימיקלים אנאורגניים, דגנים ודשנים[13].

מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה מפעיל נספחות כלכלית במטרה לקדם סחר ויצוא. הנספחות פועלת במספר מישורים: תחזוקה ותמיכה של יצואנים בודדים בפעילות שיווק באוקראינה, משיכת השקעות והרחבת שיתוף פעולה אסטרטגי עם אוקראינה וסיוע בפתרון בעיות לחברות הפועלות בתחומי המדינה. הנספחת הכלכלית בקייב היא יליזבטה סולוביוב[14].

סחר בנשים אוקראיניות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ככל שתופעת הגלובליזציה הביאה לגידול בהיקף הסחר בבני אדם, בין היתר למטרת זנות, נשים אוקראיניות רבות נמכרות בארצן מדי שנה למטרה זו, ומוברחות לארצות אחרות. במסגרת התופעה, ישראל מהווה יעד מרכזי של הסחר בנשים אלו[15]. אף שלא קיימים נתונים מאומתים אודות היקפה המלא של התופעה, הרי שלפי העדויות היא רק הולכת ומתגברת, כאשר במהלך שנת 1999 תועדו בשגרירות אוקראינה בישראל רק שלושה מקרים של נשים אוקראיניות שהובאו לישראל לשם עיסוק בזנות, ואילו בשנת 2000 תועדו 26 מקרים כאלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מידע על המינוי באתר קונסול הכבוד של אוקראינה בירושלים
  2. ^ מינוי אולג וישניאקוב לתפקיד קונסול של כבוד, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, נובמבר 2014 (באנגלית)
  3. ^ פתיחת קונסוליית הכבוד של ישראל בלבוב, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, מאי 2015 (באנגלית)
  4. ^ עדנה ביחסי ישראל ואוקראינה באתר ישראל היום
  5. ^ דני שדה, אוקראינה מחכה לישראלים: ממחר גם ללא ויזה, באתר ynet, 8 בפברואר 2011
  6. ^ אבי כץ, תאמינו? השגריר החדש של ישראל באוקראינה: רב חובש כיפה שחורה, באתר חרדים10, 30 באוגוסט 2018
  7. ^ אמנה בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת אוקראינה בדבר מניעת מסי כפל ומניעת התחמקות ממסים בזיקה למסים על הכנסה ועל הון
  8. ^ יואב זיתון, האוקראינים באים: איך ישפיע ביטול הוויזות?, באתר ynet, 17 בפברואר 2010
  9. ^ פיתוח תוכנית התיירות לישראלים באוקראינה, מאתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, אפריל 2015 (באנגלית)
  10. ^ פתיחת קו הטיסה הסדיר לבוב-תל אביב-לבוב, באתר הקונסוליה הישראלית במערב אוקראינה, מאי 2015 (באנגלית)
  11. ^ ישראל ואוקראינה ישיקו מחר משא ומתן לכריתת הסכם אזור סחר חופשי (21.7.13), באתר משרד הכלכלה
  12. ^ הקמת פורום עסקי-כלכלי לתעשיינים ישראלים ואוקראינים, מאתר הקונסוליה הישראלית באוקראינה, יולי 2015 (באנגלית)
  13. ^ יחסי ישראל ואוקראינה
  14. ^ יליזבטה סולוביוב בבלוג מינהל סחר חוץ
  15. ^ יעל ברנובסקי, רשות האוכלוסין: אוקראינה - מקור לסחר בנשים, באתר ynet, 8 בפברואר 2010