יחסי אזרבייג'ן–ארמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי אזרבייג'ן–ארמניה
אזרבייג'ןאזרבייג'ן ארמניהארמניה
Armenia Azerbaijan Locator.svg
אזרבייג'ן ארמניה
שטחקילומטר רבוע)
86,600 29,743
אוכלוסייה
10,046,516 3,038,217
תמ"ג (במיליוני דולרים)
172,200 28,340
תמ"ג לנפש (בדולרים)
17,140 9,328
משטר
רפובליקה רפובליקה

אין יחסים דיפלומטיים בין ארמניה לאזרבייג'ן, בעיקר בשל סכסוך נגורנו-קרבאך המתמשך. בין המדינות השכנות היו יחסים רשמיים בין 1918 ל-1921, במהלך עצמאותן הקצרה מהאימפריה הרוסית שהתמוטטה, בתור הרפובליקה הראשונה של ארמניה והרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן; יחסים אלה התקיימו מהתקופה שלאחר המהפכה הרוסית עד לכיבוש והסיפוח על ידי ברית המועצות. בגלל שתי המלחמות שניהלו המדינות במאה החולפת - האחת משנת 1918 עד 1921 והשנייה משנת 1988 עד 1994 - מקיימות השתיים יחסים מתוחים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין 1918 ל-1921[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפוררותה של הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של עבר הקווקז ועם הכרזת הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה העצמאית ב-26 במאי 1918, הכריזו אזרבייג'ן וגם ארמניה על עצמאותן באותו יום, 28 במאי 1918. גם ארמניה וגם אזרבייג'ן הביאו טיעונים היסטוריים ואתניים לטריטוריה שאותה הם ראו שלהם; המחלוקות הטריטוריאליות הללו הובילו למלחמת ארמניה–אזרבייג'ן בין 1918 ל-1920, סדרה של סכסוכים שהסתיימו רק כאשר ארמניה וגם אזרבייג'ן סופחו על ידי ברית המועצות.

התקופה הסובייטית (1922–1991)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם הקמת ברית המועצות בשנת 1922, הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האזרית והרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית הפכו למדינות גרורות, בתחילה כחלק מהרפובליקה הסובייטית הפדרלית הסוציאליסטית עבר-הקווקז, ומשנת 1936 כישויות נפרדות. היחסים בין שתי האומות, כולל במחוז האוטונומי נגורנו-קרבאך (NKAO), היו בדרך כלל שלווים וידידותיים תחת השלטון הסובייטי. אף כי התרחשו מדי פעם עימותים, ובמיוחד המחאות הציבוריות של 1948 ו-1964 בארמניה, שהביאו לבריחה של מספר גדול של אזרים, הם לא נותרו ידועים בציבור הרחב בגלל צנזורה סובייטית קפדנית.

בשנת 1988, הארמנים בקרבאך הצביעו להיפרד ולהצטרף לארמניה. זה, יחד עם מעשי טבח בארמניה ובאזרבייג'ן הביאו לסכסוך שנודע כמלחמת נגורנו קרבאך. האלימות הביאה לכיבוש ארמני דה-פקטו של NKAO לשעבר ושבעה אזורים אזרבייג'אניים שהופסקו למעשה כאשר שני הצדדים הסכימו לקיים הפסקת אש שנמשכה מאז מאי 1994. בסוף 1995 הסכימו שניהם גם לתיווך בקבוצת מינסק (אנ') של הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית. קבוצת מינסק מנוהלת כיום על ידי ארצות הברית, צרפת ורוסיה, והיא כוללת את ארמניה, אזרבייג'ן, טורקיה ומספר מדינות מערב אירופה.

אחרי 1994[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה היחסים בין ארמניה לאזרבייג'ן נותרו מתוחים מאוד. בשנת 2008 הצהיר נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב כי "נגורנו קרבאך לעולם לא תהיה עצמאית; העמדה שלנו מגובה גם על ידי מתווכים בינלאומיים; ארמניה צריכה לקבל את המציאות" ובנוסף "ב-1918 ירוואן ניתנה לארמנים. זו הייתה טעות גדולה. ח'אנות אריוואן (אנ') הייתה חלק מהשטח האזרי, והארמנים היו אורחים כאן."[1]

שתי המדינות עדיין מצויות במצב במלחמה מבחינה טכנית וממשלת אזרבייג'ן מאיימת באופן קבוע לקחת מחדש את נגורנו-קרבאך בכוח צבאי, אם הגישור של קבוצת מינסק לא יצליח.[2]

אסור על אזרחי הרפובליקה של ארמניה, כמו גם אזרחי כל מדינה אחרת ממוצא ארמני, להיכנס לרפובליקה של אזרבייג'ן. אם דרכון של אדם מראה עדות כלשהי לנסיעות לנגורנו-קרבאך, למעט דרכון דיפלומטי, אסור להם להיכנס לרפובליקה של אזרבייג'ן.[3][4]

בשנת 2008, ב"התכתשויות מרדקרט", התנגשו ארמניה ואזרבייג'ן על נגורנו קרבאך. הלחימה בין שני הצדדים הייתה קצרה, עם מעט נפגעים משני הצדדים.[1]

ביוני 2010 התרחשה התלקחות מהסכסוך, וכתוצאה מכך נהרגו ארבעה חיילים ארמנים וחייל אזרי אחד. העימות התרחש יום לאחר שיחות שלום בין נשיאי ארמניה ואזרבייג'ן שהתקיימו במוסקבה.[5]

ב-31 באוגוסט 2010, התנגשות בגבול הרגה שלושה ארמנים ושני אזרים, אף כי הצבא הארמני טען כי עד לשבעה אזרחים נהרגו בקרב. שני הצדדים האשימו את האחר באירוע.[6] זה קדם לאירוע נוסף ב-4 בספטמבר בו נהרגו שני חיילים אזרבייג'ן ונפצע ארמני אחד.[7]

ב-24 ביוני 2011 נפגשו שני הצדדים בקאזאן, רוסיה כדי לנהל משא ומתן על סיום סוגיית נגורנו-קרבאך, אולם השיחות הסתיימו בכישלון. לאחר התפלגות השיחות, נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, השתמש במצעד הצבאי ליום ההצלה ב-26 ביוני בכדי להזהיר את ארמניה כי אזרבייג'ן עשויה להחזיר בכוח את נגורנו-קרבאך.[8] ב-5 באוקטובר 2011, התנגשויות גבולות סביב נגורנו קרבאך הותירו חייל ארמני אחד ושני אזרחים הרוגים. שני ארמנים נפצעו גם מאש צלפים באותו היום.[9] תקרית אלימה נוספת התרחשה ב-5 ביוני 2012 כאשר, על פי הצד האזרבייג'י, כוחות ארמנים חצו את הגבול וירו למוות בחמישה חיילים אזרבייג'ן לפני שהם נסוגו. ארמניה הכחישה את התביעה והאשימה את אזרבייג'ן בכך שחצתה תחילה את הגבול.[10]

העימותים בשנת 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קרבות נגורנו קרבאך ב-2016, בהם נהרגו כ-350 חיילים ואזרחים משני הצדדים, אזרבייג'ן הכריזה על הפסקת אש חד-צדדית (העימותים החלו כאשר כוחות אזרבייג'ן פתחו בשביתות להחזרת השליטה בשטח שנשלט על ידי ארמניה בנגורנו-קרבאך).[11][12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Azerbaijani president: Armenians are guests in Yerevan Archived 2009-06-12 at the Wayback Machine, REGNUM News Agency, January 17, 2008
  2. ^ "Azerbaijan military threat to Armenia Archived 2018-06-25 at the Wayback Machine." The Daily Telegraph. November 22, 2009. Retrieved November 23, 2009.
  3. ^ Azerbaijan Country Page Archived 2009-03-08 at the Wayback Machine. NCSJ: Advocates on Behalf of Jews in Russia, Ukraine, the Baltic States & Eurasia. Accessed 23 May 2010.
  4. ^ "Azerbaijan doesn't allow Armenians in the country - Panarmenian.net". ארכיון ארכיון מהמקור מ-2015-07-13. בדיקה אחרונה ב-9 במרץ 2013. 
  5. ^ "Four Armenians and one Azeri killed in Karabakh clash". Reuters. 19 ביוני 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2010-06-23. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2012. 
  6. ^ "BBC News - Several killed in Nagorno-Karabakh clash". Bbc.co.uk. 1 בספטמבר 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2010-09-03. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2012. 
  7. ^ "PressTV - Karabakh clashes leave 2 soldiers killed". Presstv.ir. 5 בספטמבר 2010. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-10-04. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2012. 
  8. ^ "Armenia, Azerbaijan fail to reach agreement on Nagorny Karabakh | World | RIA Novosti". En.rian.ru. 9 באפריל 2012. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2013-04-20. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2012. 
  9. ^ "News from Armenia, Events in Armenia, Travel and Entertainment | Armenia, Azerbaijan Report More Deadly Skirmishes". ArmeniaDiaspora.com. 6 באוקטובר 2011. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-04-14. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2012. 
  10. ^ "BBC News - Armenian forces kill five Azerbaijani troops on border". Bbc.co.uk. 5 ביוני 2012. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2012-08-15. בדיקה אחרונה ב-3 בספטמבר 2012. 
  11. ^ "Nagorno-Karabakh fighting: Azerbaijan 'calls truce'" (באנגלית) (bbc.com). BBC. BBC. 3 באפריל 2016. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-04-03. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2016. 
  12. ^ Botelho, Greg; Tuysuz, Gul; Berlinger, Joshua (3 באפריל 2016). "Azerbaijan declares unilateral ceasefire amid Nagorno-Karabakh violence" (CNN Online). ארכיון ארכיון מהמקור מ-2016-04-03. בדיקה אחרונה ב-3 באפריל 2016.