יחסי איטליה–לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי איטליה–לבנון
איטליהאיטליה לבנוןלבנון
Italy Lebanon Locator.png
איטליה לבנון
שטחקילומטר רבוע)
301,340 10,400
אוכלוסייה
62,246,674 6,100,075
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,317,000 88,250
תמ"ג לנפש (בדולרים)
37,223 14,467
משטר
רפובליקה פרלמנטרית רפובליקה

יחסי איטליה–לבנון הם היחסים בין איטליה לבין לבנון. שתי המדינות הן חברות איחוד מדינות הים התיכון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 64 לפנה"ס, המצביא הרומי פומפיוס סיפח את לבנון וסוריה לרפובליקה הרומית. עוד קודם לכן התקיימו בין הפיניקים והרומאים חילופי ידע, הרגלים ומנהגים שונים.

בשנת 1946 נפתחה בלבנון צירות איטליה, אשר הפכה לשגרירות בשנת 1955. שתי המדינות חתמו על הסכם ידידות ושיתוף פעולה בשנת 1949. מרכז התרבות האיטלקי בלבנון שוכן בקומת הקרקע של השגרירות בפרבר של בעבדא.[1]

ביקורים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 2014, ביקר שר ההגנה האיטלקי רוברטה פינוטי בלבנון ונפגש עם נשיא לבנון מישל סלימאן וראש הממשלה תמאם סלאם לדון בתמיכה הבינלאומית בצבא לבנון.[2]

יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, היקף הסחר בין איטליה ללבנון הסתכם ב-1.64 מיליארד דולר אמריקאי כאשר איטליה ייצאה ללבנון סחורה בשווי 1.59 מיליארד דולר אמריקאי ולבנון ייצאה לאיטליה סחורה בשווי 50.6 מיליון דולר אמריקאי.

איטליה מייצאת ללבנון בעיקר נפט מזוקק, גזי נפט, פסטה, שוקולד, נקניקיות, יין, אוכל לחיות, מים בטעמים, מכוניות, חלקי רכב, אופנועים, דבק, דיו, ווקס, אורז, דגנים, שסתומים, לוחות חשמליים, טורבינות גז, נייר טואלט, גומי ועוד.[3] לבנון מייצאת לאיטליה בעיקר עופרת, סבון, תכשיטים, חלקים של מוטות חשמליים, חלקי רכב, אגוזים, שסתומים, עץ מנוסר ועוד.[4]

סיוע איטלקי ללבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה האיטלקית סייעה בשיקום לבנון לאחר הסכם טאיף. בדצמבר 2013, הממשלה האיטלקית הודיעה על הגדלת המימון ללבנון, כדי לסייע ללבנון בהתמודדות עם פליטים שנמלטו בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה. איטליה הודיעה גם על משימת חילוץ, שבה פעלה עם חמש עד שבע ספינות לחילוץ אלפי מהגרים, בעיקר סורים, באזור הים התיכון[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שגרירות איטליה בלבנון (באיטלקית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]