יחסי איי מרשל – הודו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איי מרשל – הודו
איי מרשלאיי מרשל הודוהודו
איי מרשל הודו
שטח (בקילומטר רבוע)
181 3,287,263
אוכלוסייה
42,310 1,438,446,840
תמ"ג (במיליוני דולרים)
280 3,385,090
תמ"ג לנפש (בדולרים)
6,610 2,353
משטר
דמוקרטיה רפובליקה סוציאליסטית פדרלית

יחסי איי מרשל–הודו הם היחסים הדו-צדדיים בין הודו לאיי מרשל.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה-INS Satpura מגיעה למג'ורו (אוגוסט 2016)
אנשי הצי ההודי של INS Satpura מבקרים במג'ורו (אוגוסט 2016)

היחסים הדיפלומטיים בין הודו לאיי מרשל כוננו באפריל 1995. הודו הייתה בין המדינות הראשונות שכוננו קשרים דיפלומטיים עם איי מרשל.[2] המדינה חברה בפורום איי הפסיפיק, שהודו היא שותפה רשמית לדיאלוג. היחסים הבילטרליים קיבלו דחיפה בעקבות יוזמת הפורום לשיתוף פעולה בין הודו-איי האוקיינוס השקט (FIPIC) על ידי ממשלת נרנדרה מודי ב-2014.[3] משלחת מאיי מרשל הכוללת את שר החוץ טוני דברום השתתפה בפסגת הודו-פורום למדינות האי השקט (FIPIC) הראשונה שהתארחה בסובה, פיג'י ב-19 בנובמבר 2014 על ידי ראש הממשלה מודי.[4][3]

איי מרשל הצביעו בעד מועמדותה של הודו למושב לא קבוע במועצת הביטחון של האו"ם לשנה 2011–2012, וכן תמכו בהחלטת ה-G4 לרפורמה במועצת הביטחון של האו"ם.[2]

ביקורים רמי דרג[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש הפרלמנט קסאי נוטה ומשלחת פרלמנטרית ביקרו בהודו בסוף שנות ה-90.[2] שגריר הודו באיי מרשל (הממוקם במנילה) אמיט דסגופטה הוביל משלחת הודית להשתתף בפורום הדיאלוג של פוסט פורום שהתקיים במג'ורו בספטמבר 2013.[5][6] דסגופטה גם ניהל שיחות עם שר החוץ של מרשל ויו"ר הפרלמנט. שר הפנים וילבור היינה ביקר בניו דלהי באוקטובר 2013 כדי להשתתף בשיתוף פעולה דרום-דרום למען זכויות הילד באסיה ובאוקיינוס השקט, שאורגן על ידי המשרד ההודי להתפתחות נשים וילדים.[5] השר לעבודות ציבוריות הירושי יממורה ורשות העיבוד של Tobolar Copra של מנכ"ל RMI, ג'מי נאשיון, ביקרו בקוצ'י בפברואר 2015 כדי להשתתף במושב/פגישת השרים ה-51 של קהילת קוקוס אסיה פסיפיק.[2]

הנשיא כריסטופר לואק הוביל משלחת מרשל להשתתף בפסגת ה-FIPIC השנייה שהתקיימה בג'איפור ב-21 באוגוסט 2015.[7] בפסגה, Loeak דיבר על ועידת שינויי האקלים הקרובה של האו"ם ושיבח את תפקידה של הודו במאבק בשינויי האקלים. לואק אמר, "אין מדינה מרכזית יותר להצלחה בפריז מאשר הודו. עם הכלכלה המשגשגת שלה, כושר ההמצאה הטכנולוגי שלה והתיאבון הגדול שלה לאנרגיה נקייה, הדמוקרטיה הגדולה בעולם ערוכה היטב למנהיגות חזקה ונראית לעין בנושא שינויי אקלים. למרבה המזל, יש מעט צלבנים באנרגיה נקייה כמו ראש הממשלה מודי."[8] הוא גם קיים דיונים דו-צדדיים עם ראש הממשלה מודי בשולי הפסגה. לואק היה ראש המדינה המרשלי הראשון שביקר בהודו.[2]

יחסי צבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

INS Satpura ביקרה במג'ורו ב-13–15 באוגוסט 2016 לאחר שהשתתפה ב-RIMPAC-16, והייתה הספינה הראשונה של הצי ההודי שביקרה במדינה. צוות הספינה נפגש עם כוחות משטרה מרשלים, ורשויות ממשלה וצבא בכירות, וקיים גם אינטראקציות ספורטיביות ותרבותיות.[9][10][11][12][13]

תיק נשק גרעיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-24 באפריל 2014,[14] איי מרשל הגישו תיקים נגד הודו ושמונה מדינות נוספות שהכריזו או מאמינים שיש ברשותן נשק גרעיני, לבית הדין הבין-לאומי בהאג בטענה שהמדינות לא מילאו את "התחייבויותיהן עם כבוד להפסקת מרוץ החימוש הגרעיני במועד מוקדם ולפירוק מנשק גרעיני". ממשלת איי מרשל טענה כי המדינות הפרו את האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT). עם זאת, הודו לא חתמה על האמנה. איי מרשל נועדו להפציר במדינות לחדש את המשא ומתן למיגור מצבורי הנשק הגרעיני שלהן. שש מתוך תשע המדינות לא הגיבו לתביעה והתיקים נגדן לא המשיכו.[15]

רק הודו, פקיסטן ובריטניה קיבלו את סמכותו של בית הדין, והגיבו לתביעה בטענה כי יש לדחות את התיקים נגדן מכיוון שלבית הדין לא הייתה סמכות השיפוט בעניין. ספסל בן 16 שופטים של בית הדין שדן בתיק קיבל את הטיעון של הודו ומסר את פסק דינה עם תשעה קולות בעד ושבעה נגד. התיק נגד הודו נדחה ב-5 באוקטובר 2016; שופט בית הדין הבינלאומי רוני אברהם קבע, "בית המשפט מאשר את ההתנגדות לסמכות שיפוט שהועלתה על ידי הודו. לפיכך אין בית הדין יכול להמשיך לגופו של עניין."[16]

זה היה המקרה הראשון של הודו בבית הדין מאז תיק משנת 1999 שהגישה פקיסטן בטענה שאחד ממטוסי הצי שלה הופל על ידי חיל האוויר ההודי. כמו המקרה של איי מרשל, הודו טענה בהצלחה שיש לדחות את התיק של פקיסטן מכיוון שלבית הדין לא הייתה סמכות שיפוט בנושא.[17][18] זו גם הייתה התביעה הראשונה בנושא נשק גרעיני שבית הדין עסק בה מאז פרסם חוות דעת מייעצת בנושא ב-1996.[19]

יחסי סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסחר הדו-צדדי בין הודו לאיי מרשל מוגבל על ידי המרחק הגדול בין שתי המדינות וגודלה הקטן של כלכלת איי מרשל. הסחר בין שתי המדינות הסתכם ב-102.32 מיליון דולר בשנים 2015–2016, עלייה חדה מ-130,000 דולר בתקציב הקודם. הודו ייצאה לאיי מרשל סחורות בשווי 101.91 מיליון דולר, וייבאה בשווי 410,000 דולר. הסחורה העיקרית הנסחרת בין הודו לאיי מרשל היא שמן מינרלי ומוצריו הנלווים.[20] תרופות הם גם יצוא הודי גדול למדינה.[2]

בפסגת ה-FIPIC השנייה, ראש הממשלה מודי הודיע כי ייפתח משרד סחר של FIPIC בשטחי ה-FICCI בניו דלהי. משרד הסחר, שנקרא FIPIC Business Accelerator, נפתח רשמית ב-7 בספטמבר 2015. הקונפדרציה של התעשייה ההודית (CII) הקימה גם מחלקה ייעודית במטה שלה בניו דלהי המתמקדת בהגברת הסחר עם מדינות האוקיינוס השקט.[21]

שתי המדינות חתמו על הסכם לחילופי מידע מס (TIEA) ב-18 במרץ 2016 במג'ורו. ההסכם נכנס לתוקף החל מ-21 במאי 2019.[22][23]

יחסי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לדצמבר 2016, כ-8 משפחות ממוצא הודי מתגוררות באיי מרשל. הקהילה עוסקת בעיקר בתעשיות הביגוד, המכוניות והאנרגיה הסולארית. הודי אחד עובד כרופא בבית החולים מג'ורו.[2]

ישנם כמה אזרחים מרשלים שנרשמו כסטודנטים במוסדות שונים בהודו, כגון המכון הלאומי לאנרגיה סולארית בגורגאון, APTECH, ליד דלהי, והמרכז למצוינות בטכנולוגיה וניהול טלקום במומבאי.[2]

סיוע חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

הודו סיפקה 242,500 דולר לאיי מרשל בשנת 2005 עבור רכישת פאנלים סולאריים ומכשירי רדיו דו כיוונים עבור מרכז הבריאות של האיים החיצוניים, ו-100,000 דולר ביוני 2008 להתקנת פנסי רחוב המופעלים על ידי שמש במג'ורו. לבקשת ממשלת מרשל, הודו תרמה שני מיני טנדרים, מחשבים וציוד תקשורת בשווי 163,000 דולר בשנת 2013, וכן תרמה סט ספרים על ספרות הודית עכשווית לספריית המכללה של איי מרשל. זה היה האוסף הראשון של ספרים על הודו בספריית המכללה. מאוחר יותר באותה שנה, בעקבות הכרזת מצב חירום ובצורת על ידי נשיא איי מרשל, הודו תרמה 100,000 דולר לסיוע באסון על בצורת שהשפיעה על איי מרשל. בספטמבר 2015 תרמה הודו סט ספרים על תפקודו של הפרלמנט ההודי לפרלמנט של איי מרשל.[2][5]

הודו הודיעה כי תעניק מענק סיוע בסך 100,000 דולר בשנה לכל אחת מ-14 מדינות האי האוקיינוס השקט, כולל איי מרשל, בפגישת השותפים של Post Forum Dialogue בשנת 2006.[24] הסכום הוגדל ל-125,000 דולר בשנה משנת 2009.[25] בפסגת ה-FIPIC הראשונה ב-19 בנובמבר 2014, ראש הממשלה מודי הכריז על צעדים רבים שהודו תנקוט כדי לשפר את היחסים עם מדינות האוקיינוס השקט, כולל איי מרשל, כגון הקלת מדיניות הוויזות, הגדלת מענק הסיוע למדינות האוקיינוס השקט. ל-200,000 דולר כל אחד מדי שנה, ומספר צעדים להגברת הסחר הדו-צדדי והסיוע בפיתוח מדינות האוקיינוס השקט.[26]

מענק סיוע בסך 100,570 דולר ניתן בינואר 2015 למימון אסטרטגיית הייצוא הלאומית הראשונה של האי מרשל. הודו העניקה מענק מיוחד של 150,000 דולר בשנים 2015–2016 כדי לסייע לאיי מרשל לארח את הפסגה השנתית של מנהיגי איי האוקיינוס השקט במג'ורו. הודו סיפקה מענק בסך 200,000 דולר עבור "פרויקט אלמוגים ורוגע של קהילת Atoll", ומענק נוסף בסך 100,000 דולר לסיוע באסון והתאוששות ב-18 במרץ 2016.[2]

אזרחים של איי מרשל זכאים למלגות במסגרת התוכנית ההודית לשיתוף פעולה טכני וכלכלי והמועצה ההודית ליחסי תרבות.[2] דיפלומטים מרשלים השתתפו בקורס הכשרה מיוחד לדיפלומטים ממדינות האי האוקיינוס השקט שאורגן על ידי מכון שירות החוץ ונערך בפלאו במאי 2015.[2][7]

נציגויות דיפלומטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איי מרשל מיוצגת בהודו באמצעות שגרירותה בטוקיו, יפן, ובנוסף מחזיקה קונסוליית כבוד בניו דלהי.
  • הודו מיוצגת באיי מרשל באמצעות שגרירותה בטוקיו, יפן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי איי מרשל – הודו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Hony. Consulates in India". Protocol Division, Ministry of External Affairs (באנגלית). נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 "India-Republic of Marshall Islands (RMI) Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. בדצמבר 2016. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Second Forum for India-Pacific Islands Cooperation (FIPIC) Summit held in Jaipur". Jagran Josh. 26 בינואר 2015. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Pratibha, Jyoti (17 בנובמבר 2014). "Samoa PM Coming Here". Fiji Sun. Suva. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 "India-Republic of Marshall Islands (RMI) Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. בדצמבר 2013. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Wing, New Media (7 במאי 2015). "India and the World". INDIA 2015 (באנגלית). Publications Division Ministry of Information & Broadcasting. ISBN 9788123020068. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  7. ^ 1 2 "Annual Report 2015-16" (PDF). Ministry of External Affairs. New Delhi. 2016. נבדק ב-16 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "India 'central to Paris success' say small island states". Climate Change News. 2015-08-19. נבדק ב-2017-04-18.
  9. ^ Correspondent, Special (14 באוגוסט 2016). "Eastern Fleet ship visits Marshall Islands". The Hindu (באנגלית). נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Indian Naval ship visits the Marshall Islands". Business Standard India. 13 באוגוסט 2016. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Indian stealth frigate visits Majuro – The Marshall Islands Journal". The Marshall Islands Journal. 18 באוגוסט 2016. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "INS Satpura in Port Majuro on 2-day visit". Deccan Chronicle (באנגלית). 14 באוגוסט 2016. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Visit of Indian warship to port Majuro, Marshall Islands 13 – 15 aug 2016". Press Information Bureau. 13 באוגוסט 2016. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ "Marshall Islands sues India, 8 others for possessing nuclear arms". The Hindu (באנגלית). 24 באפריל 2014. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  15. ^ France-Presse, Agence (29 בינואר 2016). "Marshall Islands sue Britain, India and Pakistan over nuclear weapons". The Guardian. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Nuclear arms race: World Court rejects Marshall Islands suit against India – Times of India". The Times of India. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Mitra, Devirupa. "World Court Rejects Marshall Islands Case on Nuclear Disarmament Against India, Pakistan, UK". The Wire. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Bekker, Pieter H.F. (10 ביוני 2000). "World Court Rejects Jurisdiction in 1999 Aerial Incident Case brought by Pakistan against India". American Society of International Law. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ "ICJ HOLDS NO JURISDICTION TO HEAR MARSHALL ISLANDS CASES" (PDF). Mc Nair Chambers. 18 באוקטובר 2016. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Total Trade". Department of Commerce (באנגלית). נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "Page 1 of 3 INDIA – SAMOA BILATERAL RELATIONS" (PDF). Ministry of External Affairs. בדצמבר 2016. נבדק ב-15 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "India notifies tax info exchange pact with Marshall Islands". Hindu Business Line (באנגלית). נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "India-Marshall Islands tax data pact notified". Business Standard India. 6 ביוני 2019. נבדק ב-16 ביולי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ Crocombe, R. G. (2007). Asia in the Pacific Islands: Replacing the West (באנגלית). The University of the South Pacific. p. 275. ISBN 9789820203884. נבדק ב-17 באפריל 2017. {{cite book}}: (עזרה)
  25. ^ "India-Tuvalu Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. 7 ביולי 2015. נבדק ב-18 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "India – Tonga Relations" (PDF). Ministry of External Affairs. בינואר 2016. נבדק ב-15 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=יחסי_איי_מרשל_–_הודו&oldid=38223665"