יחסי איסלנד – קוריאה הצפונית
| יחסי איסלנד – קוריאה הצפונית | |
|---|---|
|
|
| |
| איסלנד | קוריאה הצפונית |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 103,000 | 120,538 |
| אוכלוסייה | |
| 377,099 | 26,223,828 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,842 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 73,831 | |
| משטר | |
| רפובליקה | דיקטטורה, טוטליטריזם, משטר חד מפלגתי |
יחסי איסלנד–קוריאה הצפונית (בקוריאנית: 아이슬란드-조선민주주의인민공화국 관계) הם היחסים בין איסלנד לבין הרפובליקה העממית של קוריאה. למדינות אין שגרירויות זו אצל זו, אולם שגריר איסלנד בבייג'ינג הוא האחראי על היחסים עם קוריאה הצפונית,[1] בעוד שגריר קוריאה הצפונית בסטוקהולם הוא האחראי ליחסי המדינה עם איסלנד.[2] השגרירות השוודית בפיונגיאנג מוסמכת להעניק ויזות לאיסלנד.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מקורות שונים, המדינות כוננו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן בשנת 1973, כחלק מהחלטת כל מדינות סקנדינביה להכיר בקוריאה הצפונית, ובכך תם עידן הבידוד המדיני של קוריאה הצפונית במערב אירופה.[3][4] עשר שנים מאוחר יותר, ב-2 באפריל 1982, הוקמה שגרירות איסלנד בקוריאה הצפונית.[1]
במהלך שנות השמונים הוקמו באיסלנד ארגונים שתמכו בקוריאה הצפונית ובאידאולוגיית ג'וצ'ה, כחלק מהמאמצים של קוריאה הצפונית לבנות תמיכה באיסלנד. אחד מהארגונים הללו היא ארגון הסולידריות האיסלנדית למען קוריאה, אשר ביקר בפיוגיאנג בעשור הראשון של היחסים.[5] המערכת התרבותית והחברותית בין איסלנד לקוריאה הצפונית דעכה עד שנת 2011.[6]
בעקבות אולימפיאדת סיאול ב-1988, שגריר איסלנד לקוריאה הצפונית שאינו תושב במדינה, הכריז כי מעולם לא ביקר בה.[7] ב-2009 שר החוץ של איסלנד בזמנו, אוסר סקארפינסון הביע חששות עמוקים ממשבר הטילים וקרא לקוריאה הצפונית לשוב לשולחן המשא ומתן עם הקהילה הבינלאומית.[8] בשנת 2013 הגיש שגריר קוריאה הצפונית לאיסלנד שאינו תושב במדינה, את כתב האמנתו לנשיא איסלנד אולפור רגנר גרימסון. השניים דנו בין היתר בנושא הדיג, אנרגיה גאותרמית, ועוד.[2] השגריר הושב לקוריאה הצפונית חודשיים בלבד לאחר מכן, בעקבות הטיהור של צ'אנג סונג-טק, אליו היה השגריר מקורב.[9]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 קוריאה הצפונית, באתר http://www.iceland.is/, 28-07-2015 (ארכיון)
- ^ 1 2 "שגריר קוריאה הצפונית מגיש את כתב האמנתו לנשיא איסלנד", באתר מנהיגות קוריאה הצפונית, 08-10-2013 (ארכיון)
- ^ סמית לוז, קוריאה הצפונית: שווקים וצבא, אוניברסיטת קיימברידג', 2015, עמ' 131, מסת"ב 978-0-521-89778-5. (באנגלית)
- ^ גילס ברי (2005). קוריאה נגד קוריאה: מקרה של דה-לגיטימציה. ISBN 978-1-134-76625-3.
- ^ רבעון בקוריאה הצפונית, המכון לחקר אסיה, 1982, עמ' 20
- ^ [1] "ידידות בין נורדים" (קובץ PDF) (בשוודית). סטוקהולם. 2011
- ^ ביקורת על חדשות בקוריאה. סאול. 1988. p. 14.
- ^ "שר החוץ של איסלנד מודאג מניסוי הטילים של קוריאה הצפונית", באתר משרד החוץ הבריטי, 06-04-2009
- ^ "שגריר קוריאה הצפונית באיסלנד נשלח הביתה", 27-12-2013 (בשוודית)
