יחסי איסלנד-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי איסלנד-ישראל
איסלנדאיסלנד ישראלישראל
Israel Iceland Locator(1).png
איסלנד ישראל
שטחקילומטר רבוע)
103,000 20,770
אוכלוסייה
339,747 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
16,520 300,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
48,624 36,218
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל והרפובליקה של איסלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1949, אשר החלו עם הכרתה של איסלנד במדינת ישראל.

שגרירות ישראל בנורווגיה משמשת גם כשגרירות ישראל באיסלנד, בעוד שלאיסלנד יש קונסוליה השוכנת בתל אביב-יפו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהצבעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על תוכנית החלוקה איסלנד הצביעה בעדה. היחסים בין ישראל לאיסלנד החלו בפברואר 1949, כאשר הכירה איסלנד בישראל דה-פקטו. ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ביקר באיסלנד במסגרת מסע שערך בארצות סקנדינביה ב-1962[1][2]. בסוף שנת 1964 ביקר ראש ממשלת איסלנד ביארני בנדיקטסון בישראל ונפגש בירושלים עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול.

באיסלנד קהילה יהודית קטנה אשר מעולם לא הייתה משמעותית. דורית מוסאיוף, מעצבת תכשיטים ממוצא ישראלי, הייתה הגברת הראשונה של איסלנד בעת כהונת בעלה אולפור רגנר גרימסון כנשיא איסלנד.

בעשור השני של המאה העשרים ואחת נוצרה מתיחות מה על רקע פעולות ישראל ברצועת עזה. בעקבות פרשת המרמרה בשנת 2010 גינתה איסלנד את פעולות ישראל ואף איימה בפירוק היחסים עמה.[3] בשנת 2011 הכריז שר החוץ של איסלנד על הכרה בפלסטין. בשבוע הראשון של מבצע צוק איתן שר החוץ האיסלנדי אמר ש"אנו מגנים כל שימוש של אלימות באזור. זו בקשה מפורשת מישראל להפסיק את מתקפתה על עזה שמובילה לטרגדיה גדולה לאזרחים שם. ברוח זו, כל ההתקפות כלפי ישראל חייבות להיפסק".[4] ב-16 בספטמבר בשנת 2015 מועצת העיר של רייקיאוויק בירת איסלנד הצביעה בעד חרם צרכני על מוצרים מישראל[5] ומאוחר יותר הגבילה את החרם למוצרים מהתנחלויות בלבד[6]. משרד החוץ האיסלנדי אמר כי "החלטת מועצת העיר אינה משקפת את יחסיה של איסלנד עם ישראל".[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]