יחסי איסלנד-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי איסלנד-ישראל
איסלנדאיסלנד ישראלישראל
Israel Iceland Locator(1).png
איסלנד ישראל
שטחקילומטר רבוע)
103,000 20,770
אוכלוסייה
339,747 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
17,730 315,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
52,186 38,025
משטר
רפובליקה דמוקרטיה פרלמנטרית

בין מדינת ישראל והרפובליקה של איסלנד מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים מאז 1949, אשר החלו עם הכרתה של איסלנד במדינת ישראל.

שגרירות ישראל בנורווגיה משמשת גם כשגרירות ישראל באיסלנד, בעוד שלאיסלנד יש קונסוליה השוכנת בתל אביב-יפו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איסלנד הצביעה באו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 בעד תוכנית החלוקה, הכירה בישראל דה-פקטו בפברואר 1949[1] ותמכה בקבלתה לאו"ם במאי 1949[2]. בדצמבר 1950 הכירה איסלנד בישראל דה יורה[3]. בקיץ 1951 הגיש אברהם קצנלסון, ציר ישראל בסקנדינביה, את כתב האמנתו לנשיא איסלנד[4] ומונה ציר לא תושב של איסלנד בישראל[5].

בדצמבר 1950 נכרת הסכם סחר ראשון בין המדינות. ישראל רכשה מאיסלנד דגים תמורת מוצרי ביגוד[6]. בשנת 1953 התקיימו בין המדינות שיחות לכינון הסכם סחר[7].

ראש ממשלת ישראל דוד בן-גוריון ביקר באיסלנד במסגרת מסע שערך בארצות סקנדינביה ב-1962[8][9]. בסוף שנת 1964 ביקר ראש ממשלת איסלנד ביארני בנדיקטסון בישראל ונפגש בירושלים עם ראש ממשלת ישראל לוי אשכול. בשנת 1973 תמכה ישראל בדרישתה של איסלנד להרחבה של המים הטריטוריאליים שלה[10].

באיסלנד קהילה יהודית קטנה אשר מעולם לא הייתה משמעותית. דורית מוסאיוף, מעצבת תכשיטים ממוצא ישראלי, הייתה הגברת הראשונה של איסלנד בעת כהונת בעלה אולפור רגנר גרימסון כנשיא איסלנד.

בעשור השני של המאה העשרים ואחת נוצרה מתיחות מה על רקע פעולות ישראל ברצועת עזה. בעקבות פרשת המרמרה בשנת 2010 גינתה איסלנד את פעולות ישראל ואף איימה בפירוק היחסים עמה.[11] בשנת 2011 הכריז שר החוץ של איסלנד על הכרה בפלסטין. בשבוע הראשון של מבצע צוק איתן שר החוץ האיסלנדי אמר ש"אנו מגנים כל שימוש של אלימות באזור. זו בקשה מפורשת מישראל להפסיק את מתקפתה על עזה שמובילה לטרגדיה גדולה לאזרחים שם. ברוח זו, כל ההתקפות כלפי ישראל חייבות להיפסק".[12] ב-16 בספטמבר 2015 מועצת העיר של רייקיאוויק בירת איסלנד הצביעה בעד חרם צרכני על מוצרים מישראל[13] ומאוחר יותר הגבילה את החרם למוצרים מהתנחלויות בלבד[14]. משרד החוץ האיסלנדי אמר כי "החלטת מועצת העיר אינה משקפת את יחסיה של איסלנד עם ישראל".[12] בשנת 2018 הודיעה רשות השידור באיסלנד כי תשקול את השתתפותה באירוויזיון שייערך בישראל ב-2019 בעקבות האירועים בגבול רצועת עזה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי איסלנד-ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]