יחסי איראן–גמביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי איראן–גמביה
איראןאיראן גמביהגמביה
Gambia Iran Locator.svg
איראן גמביה
שטחקילומטר רבוע)
1,648,195 11,300
אוכלוסייה
83,024,745 2,092,731
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,640,000 5,556
תמ"ג לנפש (בדולרים)
19,753 2,655
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה אסלאמית

יחסי איראן–גמביה הם היחסים הדיפלומטיים שבין הרפובליקה האסלאמית של איראן לבין הרפובליקה האסלאמית של גמביה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – תוכנית הגרעין של איראן, סנקציות על איראן

היחסים בין גמביה לאיראן התפתחו בקבות עליותו לשלטון של יחיא ג'אמה האסלאמיסט לשלטון בגמביה בהפכיה צבאית ב-1994.[1]

מחמוד אחמדינז'אד, נשיא איראן, היה אורח הכבוד של פסגת האיחוד האפריקאי בעיר בנג'ול, בירת גמביה, שנערכה בשנת 2006. הוא וג'אמה העידו על הקשר הקרוב ביניהם. גמביה תמכה בזכותה של איראן לפתח את תוכנית הגרעין שלה לצורכי אנרגיה חשמלית.

ניתוק הקשרים בין שתי המדינות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בנובמבר 2010, גמביה ניתקה פתאומית את כל יחסיה הדיפלומטיים עם איראן וכל הבכירים האיראנים אשר שהו במדינה הוכרחו לעזוב אותה תוך 48 שעות.[2] הודעת משרד החוץ הגמבי על ההחלטה לא כללה שום עילה רשמית לניתוק היחסים, אבל "מקורות המקורבים למשרד" אמרו כי גמביה ניתקה את יחסיה עם איראן עקב החרמה ניגרית של טילים איראניים שעשו דרכם לגמביה.[3][4]

עלא א-דין בורוג'רדי, יו"ר ועדת החוץ וביטחון הפנים של המג'לס, ייחס את הפעולה ללחץ גדול של ארצות הברית, שרצתה ליצור בידוד דיפלומטי לאיראן באותה התקופה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–גמביה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Gambia cuts ties with Iran and orders diplomats to go". BBC News. 23 בנובמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2010. 
  2. ^ CNN Wire Staff (23 בנובמבר 2010). "Report: Gambia cuts economic, diplomatic ties with Iran". CNN. בדיקה אחרונה ב-23 בנובמבר 2010. 
  3. ^ "Gambia pulls away from Iran". Independent Online. 23 בנובמבר 2010. בדיקה אחרונה ב-24 בנובמבר 2010. 
  4. ^ סוכנות הידיעות, גמביה ניתקה במפתיע את היחסים עם איראן, אן אר ג'י, 23 בנובמבר 2010