יחסי איראן–וייטנאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איראןוייטנאם
איראןאיראן וייטנאםוייטנאם
איראן וייטנאם
שטחקילומטר רבוע)
1,648,195 331,210
אוכלוסייה
89,651,008 99,338,641
תמ"ג (במיליוני דולרים)
388,544 408,802
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,334 4,115
משטר
רפובליקה אסלאמית רפובליקה סוציאליסטית

יחסי איראן–וייטנאם הם היחסים הבילטרליים בין איראן לבין וייטנאם, אשר כוננו רשמית ב-1973. לאיראן יש שגרירות בהאנוי ולווייטנאם שגרירות בטהראן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ימי הביניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוחרים פרסיים התיישבו באזור וייטנאם במהלך המאה ה-15 והקימו מספר קשרים כלכליים באותה תקופה.

אלכסנדר דה רודס (אנ'), שעיצב את האלפבית הלטיני הווייטנאמי המודרני, נפטר באספהאן, איראן.[1] מאז מותו היה קברו מוקד עלייה לרגל עבור וייטנאמים רבים שראו בו את האב המייסד של האלפבית הווייטנאמי המודרני ומגן המורשת הווייטנאמית.[2] קברו הורחב מאוחר יותר עם כתובות בצרפתית, וייטנאמית, אנגלית ופרסית.

לפני המהפכה האיראנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחסים בין וייטנאם לפרס לא היו קיימים בשל מלחמת וייטנאם. פרס הייתה מדינה פרו-מערבית, בעוד וייטנאם הייתה מחולקת בין הצפון הקומוניסטי לדרום הרפובליקני.

לאחר המהפכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המהפכה האיראנית, בו עלה האייתוללה רוחאללה ח'ומייני לשלטון במקום מוחמד רזא שאה פהלווי הפרו-מערבי, כוננו היחסים בין איראן לווייטנאם, לאחר איחוד וייטנאם תחת הצפון.

שלושה נשיאים איראנים ביקרו בווייטנאם: אכבר האשמי רפסנג'אני ב-1995, מחמוד אחמדינז'אד ב-2012 וחסן רוחאני ב-2016.[3]

במהלך ביקור רוחאני התחייבו שתי המדינות להגביר את הסחר העתידי ביניהן לשני מיליארד דולר.[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "The introduction of quoc ngu into Vietnam - the transcendetal death of Mr. Nguyen van Vinh".
  2. ^ "Screening and Seminar on Alexandre de Rhodes Memorial Inauguration at Armenian Cemetery, Isfahan, Iran - Tin tức Đại học Duy Tân".
  3. ^ 1 2 AFP (2016-10-06). "Iran, Vietnam pledge $2 bn trade boost". Al-Monitor (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-04-07.