יחסי איראן–יפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי איראן–יפן
איראןאיראן יפןיפן
Iran Japan Locator.png
איראן יפן
שטחקילומטר רבוע)
1,628,550 364,555
אוכלוסייה
83,992,949 126,476,461
תמ"ג (במיליוני דולרים)
1,640,000 5,443,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
19,525 43,036
משטר
רפובליקה איסלאמית מונרכיה חוקתית

יחסי איראן–יפןפרסית: روابط ایران و ژاپن, ביפנית: 日本とイランの関係) הם היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה האסלאמית של איראן ובין יפן. היחסים בין המדינות נוסדו באופן רשמי בשנת 1926[1]. במשך ההיסטוריה שמרו שתי המדינות על יחסים חברותיים במידה רבה, ושותפות אסטרטגית חזקה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1878 התקבל שגריר יפן לאימפריה הרוסית, אנומוטו טקאקי, בפני קהל רשמי בסנקט פטרבורג בידי השאה הפרסי נאצר א-דין שאה קאג'אר. עם זאת, יחסים דיפלומטיים רשמיים בין יפן לאיראן לא כוננו עד שנת 1926. בשנת 1929 פתחה יפן צירות באיראן, ואילו איראן פתחה מצדה צירות ביפן ביולי 1930. אמנת ידידות נחתמה בין שתי המדינות בשנת 1939 ויחסים לבביים נשמרו במהלך מלחמת העולם השנייה עד שנת 1942, כשאירעה הפלישה הבריטית–סובייטית לאיראן. יחסים דיפלומטיים רשמיים הוחזרו בשנת 1953 אחרי חתימת חוזה סן פרנסיסקו[2].

בפברואר 1955 שודרגו היחסים בין המדינות לדרג שגרירות, ובשנת 1977 פתחה יפן קונסוליה כללית בח'ורמשהר, אולם זו נסגרה באופן זמני במלחמת איראן–עיראק ובאופן סופי ב-1997.

איראן ויפן חתמו על הסכם פטור מאשרת כניסה בשנת 1974, אולם ההסכם בוטל באפריל 1992 בשל הגירה לא חוקית רחבת היקף של איראנים ליפן[3]. איראן ויפן גם משתפות פעולה במדיניות חוץ אזורית במזרח התיכון, כמו שיקום אפגניסטן והסכסוך הישראלי-פלסטיני[4]. מאז 2004 עובדת יפן על פיתוח שדה הנפט החופי של איראן, שנמצא באזאדגאן.

על פי סקר של ה־BBC World שנערך ב־2012, רק ארבעה אחוזים מאזרחי יפן ראו את איראן באור חיובי; 52 אחוזים הביעו דעה שלילית על משטר האייתוללות. על פי סקרPew Global Attitudes שנערך באותה שנה ביפן, 61 אחוזים תמכו ב"עיצומים קשים", אך 49 אחוזים הצהירו כי הם מקבלים את איראן עם יכולות גרעיניות - שיעור גבוה יותר מבכל מדינה אחרת. בדצמבר 2018 הכריז משרד החוץ היפני על הסמל הרשמי של יום השנה ה־90 לכינון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות. בסמל, שאומץ על ידי שתי הממשלות, מופיעים הדגל הלאומי של איראן והדגל הלאומי של יפן על רקע פריחת הדובדבן, אות לשגשוג ולהידוק היחסים בין השתיים. מדיניות החוץ של יפן כלפי איראן היא סובלנית ועקבית. יפן משקיעה באיראן כדי להבטיח אספקת אנרגיה אמינה; היא מייצאת אליה מכוניות ומוצרי חשמל, ומייבאת ממנה ​​מוצרי נפט ומוצרים פטרוכימיים. היקף הסחר השנתי בין שתי המדינות עומד על 11 מיליארד דולר[5].

ביוני 2019, גורם ממשלתי ביפן הודיע כי ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, צפוי להיפגש עם המנהיג העליון של איראן, אייתוללה חמינאי ועם הנשיא רוחאני. היה זה ביקור רשמי ראשון של ראש ממשלה יפני מאז 1978. מטרת הביקור הייתה לתווך בין איראן לארצות הברית ולהקל את המתיחות שעלולה להידרדר למלחמה. הנשיא טראמפ תמך במאמצי התיווך היפניים[6].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–יפן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "יחסי יפן־איראן". משרד החוץ היפני. יולי 2007. 
  2. ^ Kodansha Encyclopedia of Japan, pp.623
  3. ^ "Chapter III, Section 6: The Middle East". Diplomatic Bluebook: Japan's Diplomatic Activities. Ministry of Foreign Affairs, Japan. 1992. אורכב מ-המקור ב-2007-09-28. בדיקה אחרונה ב-22 באוגוסט 2012. 
  4. ^ "Iran, Japan Ready to Cooperate in Afghan, Palestinian Issues". People's Daily. 5 במאי 2002. 
  5. ^ נירית אופיר, האם יפן תתווך בין איראן לארה"ב?, ישראל היום, ‏יוני 4 2019
  6. ^ נירית אופיר, האם יפן תתווך בין איראן לארה"ב?, ישראל היום, ‏יוני 4 2019