יחסי אלג'יריה–מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי אלג'יריה–מצרים
אלג'יריהאלג'יריה מצריםמצרים
Algeria Egypt Locator.png
אלג'יריה מצרים
שטחקילומטר רבוע)
2,381,740 995,450
אוכלוסייה
43,851,044 102,334,404
תמ"ג (במיליוני דולרים)
630,000 1,204,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
14,367 11,765
משטר
דמוקרטיה סמי-נשיאותית רפובליקה

יחסי אלג'יריה–מצריםערבית: العلاقات الجزائرية المصرية) הם היחסים הבינלאומיים בין הרפובליקה האלג'יראית הדמוקרטית העממית ובין רפובליקת מצרים הערבית. היחסים בין המדינות טובים, ומתקיים סחר ביניהן.

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי 31% מערך ההון הכולל של הפרויקטים שאושרו, מצרים מדורגת במקום הראשון מתוך המדינות הזרות שמשקיעות כסף באלג'יריה מחוץ לתחום הדלק. בנושא השקעות מצריות באלג'יריה, על פי הסטטיסטיקה של שנת 2008 הכספים המועברים הגיעו לכ־5.3 מיליארד דולר. היקף חילופי הסחר בין המדינות הוערך בכמעט 1.5 מיליארד דולר בשנת 2012 (עלייה של 11% לעומת נתוני 2011). על פי נתונים שפרסמה רשות המכס האלג'ירית בינואר 2013, היצוא המצרי תפס את המקום השלישי בקרב מדינות יצוא ערביות, כאשר הייצוא מחושב בהיקף של 380.56 מיליון דולר לעומת 876.51 מיליון דולר מייבוא אלג'יריה. הייצוא העיקרי של מצרים מוערך בכמעט מיליארד ו -16 מיליון לירות מצריות ומתבטא בצורת חומרי בניין, מוצרי מזון, מוצרי מתכת, חוטי נחושת (המשמשים לחוטי חשמל), סמים, מיניבוסים, חומרים כימיים ומכשירים לחימום מים (דודי שמש, קומקומים). הייצוא האלג'יראי לעומת זאת הגיע ל 895 מיליון ו 568 אלף לירות מצריות, וכלל מוצרי מתכת, גז טבעי במצב צבירה נוזל, פרופאן, קרטונים ומזגנים.

ב־15 בפברואר 2002, ענקית התקשורת המצרית אורסקום טלקום אחזקות השיקה רשמית את נציגות החברה באלג'יריה לאחר שרכשה את רישיון ה- GSM השני במדינה. היא הפכה במהרה למפעילה של רשת הסלולרי העיקרית של אלג'יריה עם שווי של 7 מיליארד דולר החל מספטמבר 2011, ובנובמבר 2011 היה לה נתח שוק של 65% ומעל 37,000,000 מנויים המכסים 90% מאוכלוסיית המדינה. הישגיה של החברה נקלעו לגירעון בעקבות הגברת הלחץ של ממשלת אלג'יריה לקנוס אותה 1.3 מיליארד דולר בגין הפרת תקנות מטבע החוץ וכוונות הממשלה לרכוש השקעות שליטה ברשת. עם זאת, חובותיה של החברה הוקלו כאשר הסנקציות הוסרו על ידי הממשלה במרץ 2013, מה שאיפשר לה להתחיל לרכוש ולייבא טכנולוגיה וציוד חדשים, ובנוסף להקנות לה את הזכות להמיר את רווחיה. הפסיקה הגיעה כתגובה לבקשתם של בנק "ד'אלג'רי" האלג'יראי ושר האוצר של אלג'יריה שהופנתה לממשלה עם אולטימטום שאם ימשיכו הסנקציות על החברה איכות הסלולרי של כל משתמשי הרשת (90% מהאוכלוסייה) תרד משמעותית. לבסוף בוטל חובם של החברה לממשלה, אך 51% ממניותיה היו בבעלות ממשלת אלג'יריה.

יחסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב -25 ביוני 2014, נשיא מצרים עבד אל-פתיס אל-סיסי ערך את ביקורו הרשמי הראשון בחו"ל מאז בחירתו חודש קודם לכן לאלג'יריה, שם הייתה האבטחה האזורית בראש סדר היום. שני הצדדים דנו בדרכים להתמודד עם המיליטריזם האיסלאמי בצפון אפריקה, כאשר הפגישה הגיעה בין פעילות הטרור הגואה בלוב עמה שתי המדינות חולקות גבולות ארוכים. הנשיא אל-סיסי הדגיש כי שתי המדינות צריכות לשתף פעולה ולקיים "תיאום עמדות" על מנת להתגבר על סוגיות אלה ושיתוף פעולה זה. חודש קודם לכן ביקשו שתי המדינות לקיים ועדה עליונה משותפת אלג'יראית-מצרית שתיתכנס ביוני כאשר מצרים תקיים בחירות לנשיאות. גורמים דיפלומטיים משתי המדינות אמרו לאתר "אל-מוניטור" כי "מצרים ואלג'יריה יהפכו לשתי זרועותיו של פינצר במדבר הלובי". במהלך הפגישה, אלג'יריה הסכימה להעביר 145,000 מטענים של גז טבעי נוזלי למצרים לפני סוף 2014. מטענים אלו נועדו לסייע למצרים להתגבר על משבר האנרגיה הגרוע ביותר שלה מזה שנים רבות בשל שלוש שנים רצופות של סערות קשות הפוגעות בכל חלקי הארץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]