יחסי אלג'יריה-ישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יחסי אלג'יריה-ישראל
אלג'יריהאלג'יריה ישראלישראל
Algeria Israel Locator.svg
אלג'יריה ישראל
שטחקילומטר רבוע)
2,381,741 20,770
אוכלוסייה
40,969,443 8,299,706
תמ"ג (במיליוני דולרים)
612,500 300,600
תמ"ג לנפש (בדולרים)
14,950 36,218
משטר
דמוקרטיה (סמי) נשיאותית דמוקרטיה פרלמנטרית

בין אלג'יריה וישראל אין יחסים דיפלומטיים רשמיים והיחסים בין שתי המדינות מתוחים על רקע הסכסוך הישראלי-ערבי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלג'יריה מעולם לא הכירה בישראל, ובשנת 1967 במהלך מלחמת ששת הימים שלחה כוח סמלי להילחם לצד מצרים.

ביולי 1968 חטפו טרוריסטים מטוס אל על שהמריא מרומא והנחיתו אותו באלג'יריה. במשך שבועות ארוכים ניהלה ישראל משא ומתן מול אלג'יריה במטרה להביא לשחרורם של הנוסעים, ולאחר כ-40 יום ותחת לחץ כבד של מדינות העולם שוחררו הנוסעים לישראל.

במלחמת יום הכיפורים שלחה אלג'יריה חיל משלוח גדול שהועמד לרשות צבא מצרים במלחמתו נגד ישראל. חיל המשלוח כלל שלוש טייסות יירוט ותקיפה, ארטילריה וכוחות קרקעיים. בנוסף סייעה למצרים כלכלית באמצעות העברת מטבע חוץ למימון המלחמה נגד ישראל ורכש צבאי.

בניגוד להתקרבות שהפגינו מדינות צפון אפריקה כלפי ישראל בשנות ה-90 בעקבות תהליך אוסלו, נשארה אלג'יריה קרה ביחסה לישראל וסירבה להכיר בה או להידבר עמה. בעת הלווייתו של מלך מרוקו חסן השני ביולי 1999 נפגשו ראש הממשלה דאז אהוד ברק ונשיא אלג'יריה בפעם הראשונה ונידונה האפשרות לחימום היחסים, אך זמן קצר לאחר מכן עם פרוץ האינתיפאדה השנייה הפסיקה אלג'יריה את השיחות.

ב-1999 התקיימו קשרים לא רשמיים בין אלג'יריה לישראל, הין השאר לשם קבלת סיוע בהקמת יחידה לאבטחת אישים.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]