יחסי אנגולה–פורטוגל
| יחסי אנגולה–פורטוגל | |
|---|---|
|
|
| |
| אנגולה | פורטוגל |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,246,700 | 92,090 |
| אוכלוסייה | |
| 37,515,763 | 10,229,308 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 106,714 | 251,945 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,845 | 24,630 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי אנגולה–פורטוגל הם היחסים הכלכליים, הפוליטיים והדיפלומטיים בין רפובליקת אנגולה לרפובליקה הפורטוגלית. היחסים בין המדינות נבעו מהיותה של אנגולה מושבה פורטוגלית במשך 400 שנה. נכון לשנת 2018, מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים בין אנגולה לפורטוגל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1483, התיישבו לראשונה מתיישבים פורטוגזים באנגולה. בכך החלה תקופת שלטונה של האימפריה הפורטוגזית באנגולה.
בניגוד למגמת הדה-קולוניזציה ששררה בעולם לאחר מלחמת העולם השנייה, סירבה פורטוגל בהנהגתו של אנטוניו סלזר לסגת מאנגולה, ואף עודדה הגירה שבמסגרתה היגרו 350,000 מהגרים מפורטוגל לאנגולה. התושבים המקומיים באנגולה לא ראו בעין יפה את מעשיו של סלזר; הם הקימו מיליציות מקומיות אשר לחמו במלחמת העצמאות של אנגולה נגד השלטון הפורטוגלי. בין המיליציות שלחמו במלחמה היו MPLA, שהייתה בעלת אידאולוגיה קומוניסטית ונתמכה על ידי ברית המועצות; FNLA, שהחזיקה בדעה אנטי-קומוניסטית ונתמכה על ידי ארצות הברית; ו-UNITA. בסופו של דבר, התאפשר לאנגולה להכריז על עצמאות מפורטוגל לאחר שבשנת 1974 חלה מהפכת הציפורנים, בה נפל המשטר הרודני בפורטוגל. אנגולה הכריזה על עצמאותה בשנת 1975.
לאחר קבלת העצמאות של אנגולה, החלה מלחמת האזרחים באנגולה, שהייתה מלחמה עקובה מדם בה נלחמו מיליציית MLPA השלטת ומיליציית UNITA. מיליציית FNLA איבדה מכוחה ועברה לתמוך במיליציית UNITA. פורטוגל נטתה לתמוך בשלטון ה-MLPA באנגולה. היא הכירה הכרה דיפלומטית באנגולה ב-22 בדצמבר 1976 וכוננה עמה יחסים דיפלומטיים ב-10 במרץ 1977. אנגולה ניתקה את יחסיה הדיפלומטיים עם פורטוגל ב-19 במאי, אך עד מהרה הם חודשו לאחר פגישה בין שרי החוץ של שתי המדינות בכף ורדה ב-3 בספטמבר. ב-13 בנובמבר 1978 העבירה UNITA מסר מפריז, שלפיו תקפו 20,000 חיילים מפורטוגל, קובה, גרמניה המזרחית ודרום זאיר את כוחותיהם.
כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בראשית המאה העשרים ואחת, ניכרת ההשפעה הכלכלית של אנגולה בפורטוגל, שבאה לידי ביטוי ברכישות של חברות דלק, תקשורת ובנקים על ידי אנשי עסקים אנגוליים.[1] ב-17 בנובמבר 2011, סיכמה ממשלת פורטוגל על קבלת הלוואה מאנגולה, עקב המשבר הכלכלי שפקד את פורטוגל אז.[2]
ייצוג[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לאנגולה יש שגרירות רשמית בליסבון, בירת פורטוגל. כמו כן, לאנגולה יש שלוש קונסוליות בפורטוגל, בערים קוימברה, פארו ופורטו.[3]
- לפורטוגל יש שגרירות רשמית בלואנדה, בירת אנגולה. כמו כן, לפורטוגל יש קונסוליה אחת באנגולה, בעיר בנגואלה.[4]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
אדם רוטברד, הקולוניאליזם ההפוך של פורטוגל, באתר הארץ, 1 במאי 2014
- ^ Portugal indebted to Angola after economic reversal of fortune, Guardian, 4 ביוני 2014 (באנגלית)
- ^ Embassy of Angola in Lisbon, Portugal, אתר העוסק בשגרירויות ברחבי העולם
- ^ Embassy of Portugal in Luanda, Angola, אתר העוסק בשגרירויות ברחבי העולם
