יחסי אפגניסטן–מונגוליה
| יחסי אפגניסטן–מונגוליה | |
|---|---|
|
|
| |
| אפגניסטן | מונגוליה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 652,230 | 1,564,116 |
| אוכלוסייה | |
| 43,082,337 | 3,481,937 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 14,583 | 16,811 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 338 | 4,828 |
| משטר | |
| אמירות איסלאמית | רפובליקה |
יחסי אפגניסטן–מונגוליה הם היחסים הדיפלומטיים הרשמיים שבין האמירות האיסלאמית של אפגניסטן לבין מונגוליה.
יחסים כלכליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת אפגניסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
אפגניסטן היא אחת המדינות העניות והנחשלות בעולם, אשר כלכלתה ניזוקה קשות מהפלישות החוזרות ונשנות, ממלחמות האזרחים, ומשנות בצורת קשה. שני שלישים מאזרחי המדינה מתפרנסים ממשכורת הקטנה מ-2 דולר ליום, ושיעור האבטלה מתקרב ל-40% (נכון לשנת 2005).
רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות ובגידול בקר וצאן.
מרבית האוכלוסייה ממשיכה לסבול ממחסור באוכל, בגדים, דיור, בעיות רפואיות וכן מבעיות נוספות שנבעו מהפעולות הצבאיות וחוסר השקט הפוליטי במדינה. עד לשנת 2002 סבלה המדינה משיעור אינפלציה גבוה מאוד, אך בשנים האחרונות חל מיתון בשער המטבע.
כלכלת מונגוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלכלה המונגולית מתרכזת בעיקר בנפט, פחם ונחושת, ותעשיות קטנות של מוליבדן, טונגסטן ופוספט. בעשור האחרון עוברת מונגוליה שינוי בשיטה הכלכלית שלה - מתעשיות בניהול המדינה כיאה לכלכלה ממשלתית (ריכוזית) לשיטה קפיטליסטית. כיום ישנם כ-10,000 עסקים עצמאיים במונגוליה, רובם באזור אולן בטור. באזורים הכפריים, עוסקים עדיין רוב המונגולים בחקלאות וברעיית צאן.
סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2002 ייצאה מונגוליה לאפגניסטן סחורה בשווי 48 אלף דולר אמריקאי, הסחורה הייתה כולה אנזימים, מאז לא ייצאה אפגניסטן למונגוליה אף לא דולר אחד בלבד.[1] בשנת 2016 ייצאה אפגניסטן למונגוליה סחורה בשווי 1.88 אלף דולר אמריקאי. הסחורה הייתה כולה (100%) ענבים טריים.[2]
